השרידים שנותרו ממלכי בית דוד, מפעלי הבנייה של הורדוס, הדרך שבה צעד ישו אל צליבתו, העיר האלילית שהקימו הרומאים על חורבות העיר היהודית, החומות שבנו העות'מאנים, ומוקדי הקרבות של מלחמת העצמאות ומלחמת ששת הימים – ההיסטוריה המתועדת של ירושלים מחזירה אותנו אחורה יותר מ-3,000 שנה, ומאחורי כל אבן כאן מסתתר סיפור. קבלו את רשימת 15 האתרים ההיסטוריים שאסור לפספס בעיר.
• סדר האתרים בכתבה נקבע על פי התקופה ההיסטורית שלה הם שייכים או רלוונטיים – מהעתיק ביותר ועד ה"חדש" ביותר.
עיר דוד
מה רואים כאן? "עיר דוד" הוא השם שניתן לאתר שבו שכנה ירושלים הקדומה – החל מראשית ימיה כעיר כנענית מבוצרת שבה ישבו היבוסים סביב מעיין הגיחון המפורסם, דרך שיאה בתקופת בית המקדש הראשון, ועד אמצע ימי הביניים – אז נותר האזור מחוץ לחומות העיר העתיקה. המקום קרוי כיום על שם דוד המלך, שלפי התנ"ך קבע בירושלים את בירת ממלכתו ושם גם נקבר לאחר מותו.
עיר דוד הוקמה על גבעת העופל, הגבעה הדרום-מזרחית של אגן העיר העתיקה, ושטחה היה כ-60 דונם. כהכנה לבניית בית המקדש, העלה דוד ל"עיר דוד" את ארון הברית ואף רכש בשנת שלטונו האחרונה את גורן ארונה – אתר המוכר כיום כהר הבית והיה מנותק מהעיר – כדי לבנות עליו מזבח. בימי שלמה המלך נבנה על גבעה זו בית המקדש, והיא צורפה לעיר – מה שהביא לכך ששטחה יותר מהוכפל. עד למאה השמינית לפני הספירה זה היה תחומה של ירושלים. עם חורבן בית המקדש הראשון חרבו גם "עיר דוד" וירושלים כולה.
בתקופת בית המקדש השני, כשהחשמונאים שלטו בירושלים, הם הרחיבו את העיר והחזירו את גבעת עיר דוד להיות חלק ממנה. אולם בניגוד לימי בית ראשון שבהם עיר דוד הייתה מרכז העיר, בעת ההיא עיר דוד הופכת להיות פרבר עוני של ירושלים, ומלבד בריכת השילוח המפוארת שבתחתית הגבעה ירושלים התחלקה לעיר העליונה – העיר העתיקה של ימינו, שם מתגוררים העשירים והשכבה העליונה, והעיר התחתונה – גבעת עיר דוד, שם מתגוררים דלת העם הפשוטים והפועלים.
לאחר חורבן בית המקדש השני ובנייתה מחדש של ירושלים כעיר רומית אלילית בשם "איליה קפיטולינה", לא נבנתה חומה חדשה לעיר. חומה שכזו הוקמה שוב רק מאות שנים לאחר מכן, בהוראת אשתו של הקיסר הביזנטי אליה אאודוקיה במאה החמישית. חומה זו החזיקה מעמד כמעט 600 שנה, אך נהרסה ברעידת אדמה קשה שפקדה את ירושלים בשנת 1033 – ופגעה במיוחד בחומה הדרומית שחרבה לחלוטין. הפאטימים הערבים שמשלו אז בירושלים ביקשו לשקם את החומות בשל חשש מפני פלישת הסלג'וקים לירושלים – ובשל הדחיפות הרבה ומקורות המימון המועטים הוחלט לקצר את החומה ולהשתיתה כמה שאפשר על שרידי חומות קדומות. מאחר שחומת אאודוקיה בדרום ירושלים חרבה לגמרי, הוחלט להשאיר את עיר דוד והר ציון מחוץ לחומות העיר. החומה העות'מאנית המקיפה את העיר העתיקה כיום נבנתה על בסיס החומה הערבית הזו, ולכן האתר נותר מחוץ לעיר.
בעיר דוד כיום מספר אתרי חפירה, שהחשובים שבהם – שטח G (קריית השלטון), מבנה האבן הגדול, ניקבת חזקיהו – היא ניקבת השילוח שבה המבקרים צועדים בתוך מי מעיין הגיחון, פיר וורן, החומה שנבנתה בימי שיבת ציון, בית הבולות שבו נמצאה חותמת הנושאת בעברית את שמו של גמריהו בן שפן הנזכר בספר ירמיהו בזמנו של יהויקים מלך יהודה, החדר השרוף, בית אחיאל, ובית הצופה שהפך לאולם שבו מוצג חיזיון אורקולי.
איך מגיעים? הכניסה לאתר עיר דוד סמוכה לשער האשפות. ניתן להגיע באמצעות תחבורה ציבורית לכותל המערבי ומשם מרחק צעידה של 5 דקות (קיים שילוט הכוונה במקום). בעלי רכב יכולים להחנות את מכוניתם בחניונים הסמוכים לעיר העתיקה (חניון הר ציון, חניון ממילא) ומשם להמשיך רגלית לכיוון האתר.
מתי הכי מומלץ? כל השנה. האתר פתוח בימים ראשון-חמישי בשעות 19:00-8:00 (עד 17:00 בשעון חורף) ובימי שישי וערבי חג בשעות 16:00-8:00 (עד 14:00 בשעון חורף). בשבתות האתר סגור. המופע האור-קולי "הללויה אש ומים" מוצג בתקופת שעון קיץ בשעות 20:15, 21:00, 21:45, ובתקופת שעון חורף בשעות 18:30, 19:15, 20:00.
מערת צדקיהו
מה רואים כאן? מתחת לבתי הרובע המוסלמי מסתתרת מערה ענקית ששטחה כ-9,000 מ"ר. המערה חצובה כולה בסלע הגיר הקשה. בוני העיר ירושלים בימי קדם הבינו שהאבן המכונה "מֶלֶכֶּה" היא העדיפה לבנייה, וכך נחצבה בהדרגה המערה שהייתה בשימוש אלפי שנים – בתקופת בית ראשון, בתקופת בית שני על ידי הורדוס, ואפילו ב-1907 כשבנו מגדל קטן עם שעון מעל שער יפו.
כיום, המערה הייחודית משמשת כהיכל להופעות מוזיקליות שיכול להכיל כ-500 בני אדם, ובשאר הזמן לסיורים. בתוך המערה המרתקת כתובות גרפיטי בנות 300 שנה ויותר, מעיין זורם המכונה "דמעות צדקיהו" שמקור נביעתו לא ידוע וגם לא ידוע לאן מימיו ממשיכים, ומיצג אור יפהפה.
אטרקציה יחסית חדשה שהמערה מציעה למבקרים היא "מסלול זחילה" אתגרי שדורש הצטיידות בפנסים ובקסדות. במהלך הזחילה מגיעים אל מבנה מהתקופה הצלבנית שנבנה בתוך המערה. על פי החוקרים זה כנראה היה חלק ממערך ביצורים תת קרקעיים שנבנה למקרה חירום, בהשראת הסיפור ולפיו המלך צדקיהו נמלט מהארמון בעקבות חורבן בית המקדש הראשון אל יריחו דרך מערה. הסברה של החוקרים היא שהמערה אכן הובילה עד יריחו, אולם הדרך נחסמה עם הזמן וטרם נתגלתה.
איך מגיעים? פתח המערה נמצא למרגלות החומה, כ-100 מטרים מזרחית לשער שכם.
מתי הכי מומלץ? כל השנה. עקרונית, המערה פתוחה למבקרים בימים ראשון עד חמישי ושבת בשעות 17:00-8:00 (שעון קיץ) או 16:00-9:00 (שעון חורף). נכון לזמן פרסום הכתבה (אוקטובר 2022) המערה סגורה זמנית לשיפוצים ועתידה להיפתח מחדש במהלך שנת 2023.
הכניסה: הכניסה בתשלום (20 שקלים למבוגר, 10 שקלים לילד), ומומלץ להזמין כרטיס מראש באתר החברה לפיתוח מזרח ירושלים.
מנהרות הכותל
מה רואים כאן? הכותל המערבי מרשים ביותר כשלעצמו, אך גדולתו האמיתית מתגלה רק כאשר יורדים אל מתחת לפני האדמה. מנהרות הכותל רצות לאורך 485 מטרים של הכותל, והמבקרים יכולים לקבל מושג על האתגרים ההנדסיים המדהימים שעמדו בפני המלך הורדוס בפרויקט המזהיר שלו להרחבת הר הבית. דוגמה מופלאה לכך היא האבן המערבית, שאורכה כמעט 14 מטרים ומשקלה קרוב ל-570 טונות.
מדובר במערכת מנהרות תת-קרקעית שהן שרשרת רצופה של היסטוריה מימי החשמונאים ועד ימינו. הן נוצרו באמצעות מספר רב של קשתות שנבנו זו לצד זו, ונתמכו בגרמי מדרגות המקשרים את העיר עם הר הבית. בימי קדם היה במקום גיא בשם עמק הטירופיאון, שעבר לאורך צדו המערבי של הר הבית והפריד בין הרובע ההרודיאני ובין המקדש, והצורך לגשר מעליו הוא שהביא לבניית הקשתות. כיום תומכים מעברים אלה ברחובות, והמנהרות עוברות ממש מתחת לרובע המוסלמי.
המנהרות התגלו לראשונה בחפירות שביצעו ארכיאולוגים בריטיים במאה ה-19, אך עבודת החפירה האמיתית בוצעה לאחר מלחמת ששת הימים. בחללים השונים במנהרות מסדרון וכנסייה מימי הביניים, גשר וחדרי פאר מתקופת בית המקדש השני, בתי מגורים, בורות מים, מחצבה, תעלה מהתקופה החשמונאית ועוד. חללים אלה חוברו על מנת לאפשר מעבר רציף של מבקרים.
איך מגיעים? הכניסה למנהרות הכותל היא דרך הקצה הצפוני של רחבת הכותל המערבי, וממנה עוברים דרך שורת חללים ממערב למזרח עד היציאה ברובע המוסלמי. הסיור המודרך כולל ליווי מנקודת היציאה בחזרה לכותל.
מתי הכי מומלץ? כל השנה. האתר פתוח בימים ראשון-חמישי בשעות 22:00-9:00 ובימי שישי בשעות 13:00-9:00. בשבת סגור.
הכניסה: בתשלום – 38 שקלים למבוגר, 25 שקלים לילד. הסיור במקום הוא בהדרכת מדריך מוסמך ולא ניתן לסייר באופן עצמאי. מומלץ להזמין כרטיס מראש דרך אתר הקרן למורשת הכותל המערבי.
מצבות נחל קדרון
מה רואים כאן? מצבות נחל קדרון הוא שם קיבוצי שניתן לקבוצת מבני קבורה מפוארים הניצבים בנחל קדרון, במורדות המערביים של הר הזיתים – מול העיר העתיקה והר הבית. אדריכלותם המרשימה יחד עם מצב השתמרותם המעולה הופכים את אתר המצבות לאחד האתרים החשובים ביותר הקשורים לירושלים בתקופת בית המקדש השני.
מדובר בארבעה מבנים מרשימים מתקופת בית שני – יד אבשלום ומערת יהושפט הצמודה אליו, קבר בני חזיר וקבר זכריה – וכן קבר בת פרעה אשר נבנה בתקופת בית המקדש הראשון, אך ברור שמבנהו השפיע על אדריכלי המבנים המאוחרים יותר.
75 צפייה בגלריה
קבר זכריה וקבר בני חזיר בנחל קדרון, מתחת להר הזיתים
(צילום: דביר שינובר, רשות הטבע והגנים)
75 צפייה בגלריה
יד אבשלום בנחל קדרון וברקע כנסיית מריה מגדלנה
(צילום: ארנון בוסאני, באדיבות עיריית ירושלים)
קבר בת פרעה הוא מבנה מרובע החצוב כולו בסלע ואינו בנוי, וחוקריו העלו שתי אפשרויות: האחת שמדובר בקבר מימי היבוסים – השבט הכנעני שישב בירושלים עד שנכבשה על ידי דוד המלך. האפשרות השנייה היא שהמבנה כלל אינו קבר, אלא מקדש מצרי זעיר שהוקם לבקשת בת פרעה – אשת שלמה המלך – שעל פי המסופר בספר מלכים התיר לנשותיו לבנות במות לאלוהיהן.
למרות שמה של "יד אבשלום" המקשר אותה לאבשלום, בנו של דוד המלך, המחקר מצביע כי המצבה נבנתה במאה ה-1 לספירה. הארכיאולוג גבריאל ברקאי סבור כי מי שנקבר במקום הוא מלך יהודה האחרון ונכדו של המלך הורדוס, אגריפס הראשון, יחד עם אשתו – וכי במערה הסמוכה נקברו בני משפחתו.
קבר בני חזיר הוא מערת קבורה המתוארכת לתקופת החשמונאים, וכתובת בעברית שנחקקה בה מלמדת כי במערה קבורים בני משפחת כוהנים. בצמוד נמצאת מצבת קבר זכריה, שככל הנראה לא שימשה כקבר, אך לא ברור את מי היא נועדה להנציח.
איך מגיעים? ניתן להגיע אל המתחם ברגל מרחבת הכותל (5 דקות הליכה), או בשביל היורד מהכביש הסמוך לכנסיית גת שמנים, או מעיר דוד הסמוכה.
מתי הכי מומלץ? כל השנה.
הכניסה: ללא תשלום.
ויה דולורוזה וכנסיית הקבר
מה רואים כאן? ויה דולורוזה – "דרך הייסורים" – היא דרך בעיר העתיקה שבה על פי האמונה הנוצרית צעד ישו מהמקום שבו נגזר דינו לצליבה ועד גבעת הגולגולתא שבה בוצע גזר הדין. על פי המסורת הנוצרית, בלכתו בדרך נשא ישו על כשמו את הצלב שאליו מוסמר וכך לבסוף הומת. לאורך הדרך 14 תחנות אשר מציינות אירועים הנזכרים בברית החדשה ובמסורות מאוחרות: בחלקן הוא נפל, באחת פגש את אמו, בתחנה נוספת קיבל עזרה בנשיאת הצלב משמעון מקירנה, ובתחנה אחרת ורוניקה הקדושה ניגבה את פניו. חמש התחנות האחרונות נמצאות כולן בתוך כנסיית הקבר – שם הדרך מסתיימת.
איך מגיעים? הדרך מתחילה בשער האריות, עוברת ברובע המוסלמי ומסתיימת בכנסיית הקבר שברובע הנוצרי. מומלץ לחנות בחניונים הסמוכים לשער יפו – חניון קרתא וחניון אלרוב (רחוב יצחק קריב) – ומשם להמשיך בתחבורה ציבורית או ברגל.
מתי הכי מומלץ? כל השנה. שעות הביקור בכנסיות: 12:00-8:00, 17:00-14:00 (בקיץ עד 18:00). הכנסיות סגורות למבקרים בימי ראשון ובחגים הנוצריים.
הכניסה: ללא תשלום.
הכיכר הרומית
מה רואים כאן? הכיכר הרומית בעיר העתיקה בירושלים היא מהשרידים המרשימים והשלמים ביותר שנותרו מרומא האימפריאלית בארץ. הכיכר נמצאת מתחת לשער שכם, ובמקום פועל מוזיאון המספר על תולדות המקום. המקום נפתח למבקרים לפני שלוש שנים, לאחר יותר מעשור שהכיכר הייתה סגורה לכניסה בשל בעיות תשתית.
גילויה של הכיכר לפני כ-40 שנה הצביע על כך שכבר מאז התקופה הרומית נחשב שער שכם לחשוב בשערי ירושלים. השער העות'מאני המרשים מפאר את חומת העיר העתיקה עד ימינו, אך בחפירות הארכיאולוגיות התברר כי נבנה מעל שער עתיק יותר שהיה השער העיקרי של העיר הרומית איליה קפיטולינה – שנוסדה במאה השנייה לספירה מעל חורבות ירושלים היהודית. ההחלטה של הקיסר אדריאנוס לבנות את ירושלים מחדש בשנת 130 כעיר אלילית הייתה אחת הסיבות העיקריות לפרוץ מרד בר כוכבא שנתיים לאחר מכן.
עיקר בנייתה של איליה קפיטולינה בוצע לאחר דיכוי המרד בשנת 136, שבו נהרגו כ-600 אלף יהודים. כחלק מצעדי הענישה נאסר על היהודים שנותרו בארץ להיכנס לעיר, ושמה של הפרובינקיה יהודה שונה ל"סוריה-פלשתינה" במטרה לטשטש את הקשר בין העם היהודי לארצו ובכך למנוע מרד נוסף. השער הרומי המפואר, שנקרא אז "שער ניאופוליס", הוקם כשער ניצחון וכשער הכניסה הצפוני לאיליה קפיטולינה. השער היה בנוי משלושה פתחים. הפתח השמאלי שרד כמעט בשלמותו ודרכו נכנסים אל הכיכר המרוצפת באבנים המקוריות. בכיכר ניצב בעבר עמוד ניצחון בגובה 22 מטרים ובראשו פסלו של הקיסר אדריאנוס. עמוד זה הוא מקור שמו הערבי של שער שכם "באב אל-עמוד", והוא נראה בבירור גם במפת מידבא הביזנטית.
מהכיכר יצאו שני הרחובות העיקריים לתוך העיר – הקארדו המערבי והקארדו המזרחי. משני צידי השער ניצבו מגדלי שמירה ענקיים שנבנו מאבנים עצומות בגודלן שנלקחו ממבנים שנהרסו בירושלים היהודית. המגדל המזרחי (השמאלי) שרד למלוא גובהו (12 מטרים) ואפשר לעלות בגרם המדרגות המקורי שנמצא בו היישר אל "תצפית שלוש הכיפות". על רצפת הכיכר נמצא תחריט של לוח משחק, ומעריכים כי החיילים הרומים שהשתעממו בשער שעות ארוכות הכינו אותו.
75 צפייה בגלריה
שער שכם, ומצד שמאל-למטה השער הרומי של איליה קפיטולינה המוביל אל הכיכר הרומית
(צילום: דבורה שמרון)
איך מגיעים? פתח הכניסה לכיכר הרומית נמצא בצמוד לשער שכם.
מתי הכי מומלץ? כל השנה, הפתיחה אפשרית בשעות 16:00-9:00 בכל יום למעט ימי שישי – בתיאום מראש בלבד.
הכניסה: הכניסה בתשלום (10 שקלים) ובתיאום מראש בלבד באמצעות תיירות פמ"י בטלפון 02-6277550.
מגדל דוד
מה רואים כאן? מגדל דוד הוא הכינוי שניתן למצודה מימי הביניים הממוקמת במערב העיר העתיקה בירושלים, סמוך לשער יפו. למרות שמה, הקשר בין המצודה לבין דוד המלך הוא סמלי בלבד – וניתן לה בעקבות תיאוריו של יוסף בן מתתיהו את ארמונו של המלך הורדוס אשר שכן באותו מקום, ושרידי אחד ממגדליו – מגדל פצאל – עדיין קיימים בשטח. המבנה הקיים משויך ברובו לתקופת ממלכת ירושלים הצלבנית, אז עברה המצודה שיפוץ ניכר והורחבה. העות'מאנים הוסיפו למצודה בהמשך רחבת תותחים, ובמאה ה-17 אף עיטרו אותה בצריח המסגד שהפך לסמל ירושלמי.
הבריטים הפכו את חדרי המצודה לאולמות תצוגה, והם למעשה היו הראשונים שהשתמשו במצודת מגדל דוד לא למטרות הגנה וביצורים, אלא למטרות שלום – להצגת תערוכות ולקיום אירועי תרבות. כיום שוכן במבנה מוזיאון המוקדש לתולדותיה של ירושלים. נכון לזמן פרסום הכתבה, תצוגת הקבע של המוזיאון סגורה בשל עבודות לשדרוג וחידוש המתחם – אך תערוכת דגמי הענק של ירושלים בתקופות השונות פעילה, וכן מוצעים למבקרים שני מסלולי סיור באוויר הפתוח: לאורך החצר הארכאולוגית, בחפיר ובקישלה, ותצפית מרהיבה אל העיר ב-360 מעלות ממגדל פצאל. הסיורים מלווים במדריך קולי.
בנוסף, בכל ערב מוצגים במוזיאון מגדל דוד שני מופעי לילה אור-קוליים: החיזיון הלילי שמספר את סיפורה ההיסטורי של ירושלים, ו"מופע המלך דוד" שמספר על דמותו האגדית של המלך שהפך את ירושלים לבירת העם היהודי.
איך מגיעים? הכניסה למגדל דוד ממוקמת בשער הכניסה ההיסטורי הממוקם במזרח. למגיעים משער יפו – מול שער יפו תראו את חומות המצודה, הקיפו את המצודה מצד שמאל (מזרח) עד שתראו את מדרגות שער הכניסה.
מתי הכי מומלץ? כל השנה. האתר פתוח בימים שני-חמישי ושבת בשעות 17:00-10:00 ובימי שישי בשעות 15:00-10:00. בימי ראשון סגור. מופעי הלילה מוצגים בכל יום (חוץ משישי) בשעות 20:30, 21:30 ו-22:30, אורך כל מופע 40 דקות.
הכניסה: בתשלום – 40 שקלים למבוגר, 18 שקלים לילד. מופעי הלילה - 65 שקלים למבוגר, 55 שקלים לילד. הנחה בהזמנת כרטיסים דרך האתר.
טיילת החומות
מה רואים כאן? כל סיור בעיר העתיקה בירושלים מתחיל בחומות ובכניסה לאחד השערים. אולם ניתן גם לגוון ולעשות את הסיור דווקא מעל החומה, באחד משני המסלולים של טיילת החומות – הצפוני או הדרומי. חומת העיר העתיקה הנוכחית נבנתה במאה ה-16 בהוראת הסולטאן העות'מאני סולימאן המפואר. 400 שנים צעדו חיילים טורקים בשביל הפטרולים לאורך החומה, בין השערים ומגדלי השמירה. בשנים האחרונות השביל שופץ והוסב למסלול טיול ייחודי שמכונה "הטרק ההיסטורי של ירושלים" - ומאפשר נקודות מבט לא שגרתיות לעבר ירושלים שבתוך החומות וכן מחוצה להן.
אחת הנקודות היפות במסלול הצפוני הוא "תצפית שלוש הכיפות", שממנה ניתן לתפוס בפריים אחד גם את כיפת הסלע, גם את כנסיית הקבר וגם את בית הכנסת החורבה. נקודת תצפית יפה נוספת מתאפשרת מהמגדל המקורה שנמצא לפני שער שכם.
איך מגיעים? המסלול הדרומי מתחיל בשער יפו וממשיך עד שער האשפות, והמסלול הצפוני גם מתחיל שם ונמשך עד שער האריות. הכניסה לטיילת החומות היא מעט נסתרת – ממש אחרי הכניסה משער יפו, בצד שמאל.
מתי הכי מומלץ? כל השנה. הטיילת פתוחה בימים ראשון עד חמישי ושבת מהשעה 9:00 ועד השעה 17:00 (שעון קיץ) או 16:00 (שעון חורף). ביולי-אוגוסט ובחלק מימי חגי תשרי הטיילת פתוחה עד 21:00. בימי שישי ובערבי החג הטיילת הדרומית פתוחה עד 14:00 והטיילת הצפונית סגורה.
הכניסה: הכניסה בתשלום (25 שקלים למבוגר, 12 שקלים לילד), ומומלץ להזמין כרטיס מראש באתר החברה לפיתוח מזרח ירושלים. ניתן לעשות סיור סיבובי – סובב חומות 360 – וניתן כמובן לעלות על שני המקטעים באותו הכרטיס, שתקף ליומיים.
בית הכנסת החורבה
מה רואים כאן? בית הכנסת החורבה שבמרכז הרובע היהודי בעיר העתיקה נבנה לראשונה בשנת 1700 על ידי קבוצת העולים עם רבי יהודה החסיד, אך נחרב כ-20 שנה לאחר מכן כאשר ערבים התנפלו על חצר האשכנזים והרסו אותה ואת בית הכנסת שבה בשל אי-תשלום חובות כספיים. הוא נבנה שוב רק כעבור יותר ממאה שנה על ידי קבוצה מתלמידי הגר"א שעלו מליטא, לאחר שהעות'מאנים בהתערבותו של משה מונטיפיורי התירו ליהודים להקימו מחדש, ובנייתו הושלמה בשנת 1864. הוא נקרא על שם תקופת חורבנו הארוכה בין בנייתו הראשונה והשנייה.
בית הכנסת שכיפתו התנשאה מעל סביבותיו שימש מרכז הקהילה האשכנזית בירושלים עד סוף ימי המנדט הבריטי, ועם השנים הפך לסמלו של הרובע היהודי. כאן התפלל הנציב העליון הבריטי הראשון הרברט סמואל, לכאן הובאו דגלי הגדודים העבריים שפורקו לאחר מלחמת העולם הראשונה, ובתקופת השואה יצאה מכאן זעקתם של רבנים לאומות העולם להציל את היהודים שהובלו להשמדה על ידי הנאצים.
במהלך מלחמת העצמאות, בסוף מאי 1948, פוצצו הירדנים את מבנה בית הכנסת והחריבו אותו בפעם השנייה בתולדותיו. הוא נותר בהריסותיו גם לאחר איחודה של ירושלים במלחמת ששת הימים, בעיקר בשל מחלוקות על האופן הראוי לשקמו. בראשית שנות האלפיים החליטה ממשלת ישראל כי יש לשחזר את בית הכנסת – והמלאכה נשלמה בשנת 2010, לאחר 62 שנות חורבן.
הביקור בבית הכנסת הוא חוויה מפעימה הן בשל מעמדו ההיסטורי כסמל והן בשל מאפייניו הארכיטקטוניים יוצאי הדופן: חללו הפנימי מרשים ביותר, ארון הקודש שלו הוא מן הגדולים בעולם היהודי, ומראשו תצפית היקפית מרהיבה על העיר העתיקה כולה. במרתף בית הכנסת שרידי מקוואות מימי בית המקדש השני, רחוב עם שער מהתקופה הביזנטית ומבנים מהתקופה הממלוכית, ואף סליק מימי המחתרות שהתגלה במהלך שיקומו.
איך מגיעים? רחוב היהודים 89 – בלב הרובע היהודי.
מתי הכי מומלץ? כל השנה. הכניסה לאתר אפשרית בימים ראשון-חמישי בשעות 18:00-10:00 על בסיס מקום פנוי. בימי שני וחמישי הכניסה בדרך כלל תתאפשר החל מ-12:30.
כנסיית המשיח – מתחם עמנואל
מה רואים כאן? כנסיית המשיח, הקרויה גם "כנסיית עמנואל", היא כנסייה אנגליקנית בכיכר עומר אבן אל חטאב, ליד הרובע הארמני בעיר העתיקה ומול מגדל דוד. זו הייתה הכנסייה הפרוטסטנטית הראשונה שנבנתה במזרח התיכון, ושיטות הבנייה שלה היוו תקדים שלפיו נבנו מבני ציבור וכנסיות רבות בירושלים בעשרות השנים שלאחר חנוכתה ב-1849. הכנסייה, שמקורותיה מיסיונריים מובהקים, שייכת כיום לחלק מהפלג האנגליקני-אוונגליסטי המקורב לחוגי נוצרים ידידי ישראל.
הכנסייה בנויה בסגנון נאו-גותי, אך אין לה מגדל פעמונים בשל רצון שלא להתגרות במוסלמים. לצורך הקמתה הובאו לארץ סתתים ממלטה שהתמחו בסיתות אבן מתקדם ועדין. מבנה פנים הכנסייה ייחודי, ומותאם לתפקידה המקורי לפנות ליהודים לקראת המרת דת לנצרות: באחד מקירותיה נקבעו לוחות עץ המזכירים ארון קודש ועליהם חרוטים בעברית עשרת הדיברות ותפילת "אבינו שבשמיים", והמזבח מעוטר במגן דוד ולא בצלב ועליו כתובה בעברית בגדול המילה "עמנואל" – אחד משמעותיו של ישו.
במתחם הכנסייה, שיש המכנים גם "הרובע הפרוטסטנטי", הוקמו מוסדות כמו בית חולים, בית ספר מקצועי, אכסניה, הוצאת ספרים, חנות למכירת ספרי קודש ומסעדה לצליינים. כיום עדיין פועלים במקום בית הארחה וכן בית קפה-מסעדה פופולרי בלב גינה יפהפייה. במתחם מתארח גם "מוזיאון הדגמים של קונרד שיק" ובו מוצגים דגמים מיניאטוריים של ירושלים וחלקים ממנה.
איך מגיעים? המתחם ממוקם ליד הדואר בתחילת רחוב הפטריארכיה הארמנית, מול מגדל דוד והקישלה.
מתי הכי מומלץ? כל השנה. המתחם פתוח בימים ראשון-רביעי בשעות 16:00-9:00 ובימים חמישי-שבת בשעות 18:00-9:00.
הכניסה: ללא תשלום, אך מומלץ לתאם הגעה מראש בטלפון 02-6277727.
ליפתא
מה רואים כאן? ליפתא הוא כפר ערבי נטוש במבואותיה המערביים של ירושלים, ובתיו הישנים נראים היטב מכביש 1 בכניסה לעיר. יש המזהים את הכפר עם היישוב המקראי "מי נפתוח", אך רוב המבנים שנותרו נבנו בתקופת העות'מאנית – למעט אחד שמתוארך לתקופה הצלבנית.
תושבי הכפר התפנו מבתיהם בעקבות הוראה של הוועד הערבי העליון בדצמבר 1947, ובמקומם הוצבו בכפר לוחמי הנג'אדה – ארגון נוער לאומי-צבאי ערבי – במטרה לפגע בשכונות היהודיות הסמוכות וביהודים שעושים את דרכם לירושלים. עם זאת, אנשי הנג'אדה נסוגו מהכפר כעבור חודשיים ובתיו נתפסו על ידי לוחמי הלח"י.
במהלך מלחמת העצמאות שוכנו בכפר פליטים יהודים משכונת שמואל הנביא, ולאחר הסכמי שביתת הנשק בתום המלחמה נותר שטחו בצידו הישראלי של הגבול. לאחר המלחמה שוכנו בבתים עולים חדשים מתימן וכורדיסטן. רוב המשפחות הללו פונו מהכפר, שהפך לאזור מוזנח, בשנות השבעים. במקום נותרו כמה משפחות שסירבו להתפנות, וגם "הכת הירושלמית" קבעה את מקומה בבתים הישנים – עד שפינויים הושלם ב-2017 והכפר הוכרז כשמורת טבע.
בין בתי הכפר הנטושים מסתתרת בריכה שאליה נובעים מי מעיין מתוך ניקבה באורך 30 מטרים. סביב המעיין נטועים עצי תאנה ושקד ושיחי סברס. בערבי שבת משמשת בריכת המעיין כמקווה לא-רשמי לעשרות דתיים שמגיעים לטבול בה, ובעבר התעוררה מחאה ציבורית על רקע דיווחים על כך שהטובלים מתרחצים בעירום ומסלקים מהמקום נשים.
איך מגיעים? מצומת הכניסה לירושלים (מחלף גבעת שאול) יורדים לכיוון רחוב נפתוח, וממגרש החניה הולכים בשביל מסומן ירוק שמוביל אל המעיין.
מתי הכי מומלץ? כל השנה.
הכניסה: ללא תשלום וללא צורך בתיאום.
הקסטל
מה רואים כאן? הקסטל הוא שמה של גבעה ואתר לאומי בקצהו של הר מעוז, מעל כביש 1 המחבר בין תל אביב לירושלים. עד 1948 שכן על הגבעה כפר ערבי בשם אל-קסטל, שהיווה נקודה אסטרטגית במהלך המערכה על ירושלים במלחמת העצמאות בשל שליטתו המוחלטת על הכביש שבו נעו השיירות לעיר. הקרב על הקסטל היה נקודת מפנה שהביאה לפריצת הדרך אל ירושלים.
בתקופה הרומית נבנתה על ההר מצודה צבאית ששמרה על הדרך לירושלים, ובימי הביניים הקימו הצלבנים על הפסגה מבצר שנקרא "קאסטלום בלוואר". על שרידי המבצר הוקם בהמשך הכפר הערבי ששימר בשמו את שם המקום המקורי.
בשנת 1948 הוקמה על ראש הגבעה עמדה ערבית שחלשה על הדרך לירושלים ואיימה לנתק את העיר משאר היישוב היהודי בארץ. לאחר ששלוש שיירות שעלו לירושלים הותקפו ונפגעו, התקבלה החלטה לכבוש את הקטסל בכל מחיר. קרבות קשים וסיפורי גבורה כרוכים במאבק השליטה שהתקיים במקום והקסטל עבר שלוש פעמים מיד ליד. באחד הקרבות נהרג במקום מנהיג הכוחות הערביים באזור ירושלים במלחמת העצמאות, עבד אל-קאדר אל-חוסייני – ובעקבות מותו פשטו כ-1,200 ערבים מכל האזור על הקסטל שבו הוצבו רק כ-70 מגינים יהודים. אחרי חמישה ימי קרבות רצופים ועם מעט תחמושת נותרו בחיים רק כ-30 לוחמים יהודים, והתקבלה פקודה לסגת מהקסטל. שמעון אלפסי, מ"מ פלוגה א' מגדוד 3 של הפלמ"ח הכריז: "הטוראים ייסוגו והמפקדים יחפו מאחור" – אמרה שהפכה לסמל צה"לי של רעות, מנהיגות ודוגמה אישית. לאחר נסיגת הכוחות, נטשו רוב הלוחמים הערבים את המקום ויצאו להלווייתו של אל-חוסייני – ואז יצאה פקודה לכבוש את הקסטל מחדש, ומאז הוא נותר בידי ישראל.
רשות הטבע והגנים הכשירה באתר את "דרך הערכים" – ארבע תחנות של פעילות קבוצתית להמחשת ערכים כגון רעות, מנהיגות, נחישות ואמינות. באתר גם אנדרטה לזכר נופלי הקרבות על הקסטל, וניתן ללכת בתוך תעלות הקשר שנחצבו לאחר מלחמת העצמאות – שכן עד מלחמת ששת הימים היה הקסטל מעין מוצב שהמשיך לשמש עמדה להגנה על הדרך לירושלים מפני התקפה ירדנית אפשרית – וכן לצפות בסרט ובמיצג הקרב המרגש.
איך מגיעים? אתר הקסטל שוכן בפאתי היישוב מבשרת ציון שבהרי ירושלים. הגישה לאתר היא מכביש 1. לבאים ממחלף הראל יש לפנות ימינה לרחבת העצמאות, לאחר מבנה המועצה (משמאל) יש לפנות ימינה ברחוב קק"ל ולהמשיך עד שער הכניסה לאתר. בווייז: אתר לאומי הקסטל.
מתי הכי מומלץ? כל השנה.
חאן שער הגיא
מה רואים כאן? חאן שער הגיא, המוכר גם בשם באב אל וואד, נבנה כמלון דרכים בתקופה העות'מאנית – והוא ממוקם במׅפתח הצר של נחל נחשון על הדרך המרכזית המחברת בין השפלה לירושלים. על דרך זו התחוללו קרבות עזים במלחמת העצמאות, ולזכרם של הגברים והנשים שלקחו בהם חלק הוקם בחאן מרכז מורשת המוקדש למבקיעי הדרך אל העיר ירושלים.
הביקור במיצג שבמרכז המורשת נמשך כ-45 דקות, כאשר הטכנולוגיה מעבירה את המבקרים מחדר לחדר. בקומה העליונה המבקרים יכירו את הרקע לסיפור ויפגשו את מלווי השיירות שיספרו מחוויותיהם. בקומת הקרקע הם יתבקשו להיות שותפים בקבלת החלטות מכריעות בתחנות אינטראקטיביות, לנסוע ב"משוריין" ולצפות בסרט מרגש על המחיר ששילמו בני דור תש"ח במאבקם לשמור עורק חיים פתוח לבירת ישראל. לסיום יוכלו המבקרים לראות שלושה דגמים מהשיירות: משאית, אוטובוס ממוגן ומשאית פורצת דרך.
איך מגיעים? החאן נמצא בסמוך לכביש 38 (מחלף שער הגיא – בית שמש) בקרבת מחלף שער הגיא. ההגעה דרך הכביש המקביל לכביש הראשי שתחילתו בתחנת דלק "פז – מסילת ציון" ונסיעה לכיוון צפון. בווייז: "חאן שער הגיא".
מתי הכי מומלץ? כל השנה. המקום פתוח למבקרים בימים ראשון-חמישי ושבת בשעות 17:00-8:00 (בשעון חורף עד 16:00) ובימי שישי וערבי חג בשעות 16:00-8:00 (בשעון חורף עד 15:00).
תעלת הקשר והרכבל להר ציון
מה רואים כאן? במורדות המערביים של הר ציון נמצאים שרידים של תעלת קשר ושל רכבל אשר נבנו בעיצומה של מלחמת העצמאות בשנת 1948. אמצעים אילו שימשו לשמירת הקשר בין הכוחות שהיו על הר ציון למערב העיר.
תעלת הקשר הובילה מתחתית גרם המדרגות שבין משכנות שאננים לימין משה ועד לכניסה לבית הספר גובאט - וברובה הייתה מכוסה בפחים גליים ובשכבת אדמה. בין מלחמת העצמאות ועד מלחמת ששת הימים ב-1967, שימשה התעלה לאספקת ציוד ותחמושת ולפינוי פצועים, ותוחזקה כחלק מהניסיון להיאחז בהר ציון שהפך למובלעת ישראלית בשטח שכבשו הירדנים. המעבר בתעלה היה קשה בשל גובהה הנמוך וארך שעות רבות. אחרי מלחמת ששת הימים ושחרור העיר העתיקה, התעלה ננטשה ובמשך השנים הייתה מלאה באשפה. בשנה שעברה, לאחר 54 שנים, התעלה שוקמה ונפתחה מחדש למבקרים כאתר מורשת תיירותי-היסטורי.
הרכבל הוקם כחלק ממבצע הנדסי מורכב שהגה אוריאל חפץ – לבנות "רכבת אווירית" שתקשר בין הר ציון לירושלים המערבית ובאמצעותה יועברו מזון וציוד למגיני ההר בתקופת המצור. בצבא כונה הרכבל "דרך אבשלום" ודבר קיומו נשמר כסוד צבאי עד אחרי מלחמת ששת הימים. לטובת הרכבל נמתח כבל פלדה באורך כ-200 מטר מעל גיא בן הינום, ועליו עברה קרונית בעלת כושר משא של כ-250 ק"ג. הכבל היה נמתח רק בעת הצורך ובשעות הלילה, ועד הבוקר היה מורד לתחתית הגיא כדי שלא ייחשף. אחרי 1967 הסוד יצא לאור והוקם במקום מוזיאון קטן המספר את תולדות הרכבל.
75 צפייה בגלריה
תמונה בתערוכה של חיילי צה"ל מפעילים את הרכבל בהר ציון ב-1949
(צילום: דרור אבי, באדיבות פמ"י)
איך מגיעים? תעלת הקשר ההיסטורית מקבילה לרחוב מעלות בני מרשק. מוזיאון הרכבל ממוקם בדרך חברון 17 בין הסינמטק למלון הר ציון – הכניסה דרך המלון.
מתי הכי מומלץ? כל השנה. תעלת הקשר פתוחה לסיור עצמאי מדי יום בשעות 20:00-8:00. מוזיאון הרכבל פתוח עקרונית בימים ראשון עד חמישי בשעות 16:00-9:00, אך נכון לזמן פרסום הכתבה סגור לשיפוצים וצפוי להיפתח מחדש רק בשנת 2024.
הכניסה: כניסה חופשית לשני האתרים – ללא תשלום וללא צורך בתיאום מראש.
גבעת התחמושת
מה רואים כאן? גבעת התחמושת הוא כינויו של מוצב ירדני בצפון ירושלים, שבו התחולל קרב גבורה קשה ועקוב מדם במלחמת ששת הימים. המתחם הוקם על ידי הבריטים בתחילת שנות ה-30 כבונקר לאחסון התחמושת של בית הספר לשוטרים, וב-19 במאי 1948, במהלך מלחמת העצמאות, כבש הלגיון הירדני את המתחם ביחד עם שטחים נוספים בצפון העיר מידי כוחות האצ"ל. תפיסת המוצב על ידי הירדנים ניתקה את הר הצופים ממערב ירושלים – עד לכיבושו מחדש במלחמת ששת בימים, בלילה שבין 5 ל-6 ביוני 1967.
במהלך הקרב נהרגו 36 לוחמי צנחנים, 15 מהלוחמים שהשתתפו בקרב זכו לעיטורים שונים. הקרב על גבעת התחמושת הונצח בשיר בשם "גבעת התחמושת" שכתב יורם טהרלב כמה חודשים לאחר המלחמה והלחין יאיר רוזנבלום. טהרלב התבסס בכתיבתו על טקסטים מגיליון מיוחד של עיתון "במחנה" שבו סופרו סיפוריהם של מקבלי הצל"שים במלחמה.
כיום בנוי על שרידי המוצב אתר הנצחה ממלכתי ומוזיאון. באתר ניתן לסייר בין תעלות קרב, בונקרים, משוריין מימי תש"ח, טנק זחל"ם ומיצג אור-קולי, ולהיחשף לסיפורים מרגשים דרך גופים דוממים שמתעוררים לחיים.
איך מגיעים? רחוב זלמן שרגאי 5, בסמוך לאתר נמצאת תחנת רכבת קלה.
מתי הכי מומלץ? כל השנה. האתר פתוח בימים ראשון-חמישי בשעות 17:00-9:00 ובימי שישי בשעות 13:00-9:00.
הכניסה: בתשלום – 15 שקלים למיצב האור-קולי, 20 שקלים לסיור עצמאי במוזיאון + כניסה למיצג האור-קולי. יש להזמין כרטיסים מראש באתר.
פורסם לראשונה: 10:20, 06.10.22
