כשביקשו ממני לצלם כתבה מסקרנת ומפתיעה על האטרקציה המשפחתית החדשה של הצפון, מטווח איירסופט פורטל ביוקנעם, הרגשתי קצת לא בנוח. בכל זאת, הרובים והאקדחים במדינת ישראל הם חלק בלתי נפרד מהנוף ומהאווירה, חלק מסוים מאזרחי המדינה מחויב על פי חוק גיוס חובה לעבור הכשרה צבאית בנשק חם, ובנוסף לכל המועקה והלחץ הנפשי של התעסקות בחפצים שנועדו למטרת הרג וזיכרונות לא נעימים מהשירות הצבאי, יש גם עלייה בהתקפות טרור רצחניות על האוכלוסייה האזרחית באמצעות רובים ואקדחים תקניים, כך שהיה לי קשה לדמיין שחוויית ירי משפחתית בנשק אוטומטי יכולה לגרום להנאה. לשמחתי, טעיתי בגדול והיה ממש כיף.
הכניסה למטווח רובי האוויר היא מהקניון המפורסם של יוקנעם. אורי בוצ'צקי, מנהל מטווח איירסופט פורטל, מקבל אותנו עם רובה M16 ביד. "רובה איירסופט נראה אחד לאחד כמו נשק אמיתי, אבל הוא נשק אימונים ולא מסוכן לבני אדם", הוא מסביר. "יש לנו נשק אוטומטי, רובי צלפים, אקדחים מסוגים שונים וגם נשק היסטורי מתקופות שונות. הפעילות במטווח שלנו מתאימה לגיל חמש ומעלה, זאת אטרקציה משפחתית מושלמת לכל מי שרוצה לפרוק קצת לחץ וליהנות".
בלי הוראות בטיחות יוצאות דופן, רצינות תהומית ושיחות על טוהר הנשק וחוקים שנכתבו בדם, האטרקציה מתחילה. אני מחזיק רובה M4 אוטומטי שיצא מסרט אקשן על הצבא האמריקני. אומנם הוא מרגיש לי קל יותר מהמקור, אבל מבחינה חיצונית הוא זהה לחלוטין לדבר האמיתי. בוצ'צקי טוען שההבדל במשקל הוא מפני שהמחסנית לא מלאה בכדורי רובה רגילים אלא בגולות זעירות ולחץ אוויר.
"בניגוד לרובים הרגילים, כאן המקור של הכוח הוא לחץ אוויר ולא אבק שריפה, כך שאין ריח של יריות, אין הדף ולא צריך אוזניות ואטמים. למטווח שלנו באות אפילו נשים בהיריון מתקדם - זה מרגיע אותן ועוזר להן לשחרר לחצים".
לכל מי שהתרגל לסיזיפיות המתסכלת של טעינת מחסניות בסגנון צבאי, כאן מדובר בפינוק אמיתי: שופכים לתוך המחסנית גולות קטנטנות וממלאים לחץ אוויר באמצעות צינור דקיק המחובר למכונת ניפוח. בוצ'צקי מציע לי להתנסות ברובה קלצ'ניקוב קצר, ממש כמו בקומנדו הימי.
הכדורים שבהם משתמשים הם כדורי פולימר 6 מ"מ. "הגולה הקטנה יוצאת מהקנה במהירות של 300 קמ"ש. הכדורים הקטנים האלה נראים מפחידים אבל אין להם מספיק מאסה, הם לא מסוגלים לחדור לעור ולא יכולים לייצר נזק לבני אדם. אבל מבחינת דיוק - אתה פוגע בדיוק במקום שאתה מכוון, ממש כמו בנשק אמיתי".
מי בא לכאן?
"יש לנו לקוחות מקהלים שונים שמאוד צמאים לנשק, כמו חרדים רבים שאנחנו מאפשרים להם להתנסות בכל מה שהם חולמים. יש גם זוגות צעירים שבאים לפה לדייטים ובליווי מדריך, ומקבלים שעה ייחודית של פעילות משותפת. זה אחד המקומות היחידים שבהם הגבר הישראלי המצוי יכול להפגין את כל הניסיון שיצר בשירות, ולפעמים האישה יודעת להחזיק נשק יותר טוב ממנו. אנחנו יודעים גם להתאים את הפעילות לאנשים עם מוגבלויות וכיסא גלגלים, ויש גם את הקהל הערבי, שלא מתגייס לצבא אבל מאוד חשוף לירי ברחובות. לחלקם יש אקדחים והם יורים בחתונות, ופה הם באים להתנסות בכל הכלים, ללמוד לירות בתהליך מסודר וחוקי ועם מדריך. וכמובן, יש מסיבות רווקים ורווקות ובילוי עם שחרור לחץ לכל המשפחה".
כמו בסצנת פתיחה של סרט פשע הוליוודי, הקירות של המטווח מלאים בנשקים שונים ומשונים כולל רובי צלפים, גרסאות שונות לרובה הקלצ'ניקוב הרוסי, העתק מדויק של הגלילון הכבד, החלוד והשנוא שהיה לי בטירונות והמון אקדחים שונים ומשונים. בוצ'צקי בעל הניסיון מזהה שאני מגלה עניין רב בעוזון, הגרסה המוקטנת והשובבה של תת-המקלע הישראלי המפורסם בכל העולם, ומיד ממלא לי מחסנית. אני מכוון למטרה, ובדיוק כמו בעוזי האמיתי עם מכלול פתוח יש פתאום מעצור, שהופך לפליטת כדור וירי אוטומטי ללא שליטה שגומר בצרור ארוך ומענג של כל המחסנית. מזל שמדובר בצעצוע ולא בנשק אמיתי.
השלב הבא בפנטזיה המיליטריסטית היא תרגול ירי מעשי בהעתק מדויק של "נשר המדבר", אקדח מגודל ומלא בפסון שהיה סמל סטטוס יוקרתי ללוחמים של שנות ה-90. מכיוון שמדובר באקדח איירסופט, הדריכה קלה, אין רתע והקליעים יוצאים בשקט. אני גומר מחסנית בהנאה רבה, ומיד מבקש להתנסות באקדח לוגר גרמני עתיק מתקופת מלחמת העולם הראשונה. עבור בוגר המערכת הצבאית הישראלית ובעל התניה רב-דורית לפעילות מלחמתית מגיל צעיר, חוויית הביקור במטווח איירסופט היא ממש כמו של ילד נרגש בחנות ממתקים. בוצ'צקי טוען כי מדובר בלונה פארק למבוגרים: "הלקוח הכי מבוגר שהיה לנו פה הוא בן 92 ובא לשחזר את חוויית הקרבות מהפלמ"ח. הוא הלך על M1, ועוד נשקים קצת יותר ותיקים של מאה שנה אחורה".
אני מתעניין באקדח קדמוני בסגנון של שודדי ים, ובוצ'צקי מציע להתנסות באופן מפתיע עם רובה M16 בצבע ורוד בוהק. "זה הכוכב של האינסטגרם, גברים שאין להם בעיית אגו לוקחים אותו לצילומים", הוא אומר לי.
מכיוון שאני לא עונה להגדרה המדויקת, אני מעדיף לדלג על הרובה הוורדרד ומבקש להתנסות בחלום הרטוב של חובבי המערב הפרוע - רובה ציד (שוטגאן) עם דריכה מסיבית ורועשת במיוחד. בזמן שאני בודק את הכוונת הטלסקופית של רובה צלפים M14, משפחת גינוסר מגיעה לבילוי משפחתי באטרקציה האהובה ביותר על הילדים. מכיוון שמדובר בלקוח חוזר המחפש ריגושים, בוצ'צקי מציע לתאומים הצעירים להתנסות בנשק חדש ומסקרן שהגיע רק לאחרונה למטווח.
"קיבלנו את ה-MP5. זה נשק איכותי בשימוש כוחות משטרה באירופה, רובה סוף הדרך", הוא אומר.
עילאי גינוסר, בן תשע, בודק את המשקל של הרובה החדש כמו מקצוען אמיתי, מניח את הקנה על שק חול, מתרגל חמש נקודות אחיזה צה"ליות ומתחיל לצלוף בהנאה רבה למטרה. "אני בא הרבה למטווח עם המשפחה", הוא אומר, "אני מאוד אוהב לירות למטרה ולהתנסות בכל מיני כלים חדשים וישנים מכל התקופות. כאן במטווח עם רובה אמיתי הרבה יותר כיף לשחק ביריות מאשר במחשב".
אחיו הגדול ליאם גינוסר בן ה-13, חובב ירי מושבע, החליט ללכת הפעם על הגלילון: "למרות שהוא נשק יחסית ישן, הוא נשק גדול, תוצרת ישראל וכיף לירות בו. אני מאוד אוהב לירות כאן, כל פעם שיש זמן פנוי אני מבקש מאבא שלי שייקח אותנו לירות. כל מי שאני מכיר מפרגן לי על התחביב".
אתה חושב שיהיה לך יותר קל בצבא?
"לא, כי בצבא יהיה הדף חזק לרובה".
לתדהמתי הרבה, אני לא מצליח להשתלט על עצמי ומנסה לשפר לילד בן תשע את האחיזה בנשק. ניכר שבוצ'צקי המדריך, איש היי-טק שעשה הסבה לשחרור לחצים, נהנה מאוד לצפות בתהליך הרוחני הקיצוני שאני עובר במטווח שלו.
"לירות ברובה זה כמו לרכוב על אופניים, זה צרוב אצלך במוח", הוא אומר. "זה תמיד יהיה אצלך בגוף, זה חלק מההוויה הישראלית. אבל כאן אנחנו מדגישים היבט אחר של הנשק, לא ככלי להריגה אלא כאמצעי לבדיקת השליטה בגוף, נשימה נכונה וצליפה. כאן אין ירי דו-צדדי - זה לא פיינטבול".
האח התאום בן גינוסר בן התשע מזמין אותי בהתלהבות רבה לתחרות צליפה אינטנסיבית במטווח הפחיות המפנק, שנמצא קומה מתחת למטווח המרכזי. מכיוון שהמטרות יחסית קרובות, אנחנו לובשים משקפי מגן. בניגוד לירי על מטרות נייר, כאן המטרות קופצות ונופלות ממש כמו בדוכן רובי אוויר ארכאי בלונה פארק - תענוג אמיתי.
האבא של החבורה העליזה שחוגגת בירי משפחתי בסגנון טקסני ומנגנת בצרורות הוא טל גינוסר, העובד בשוק ההון. לטענתו, הוא פחות מתלהב מיריות ומרובים ובעיקר עושה הסעות. "אני אקח הפעם רובה קצר P90. זה חתיכת נשק מדע בדיוני עם מכלול מאוד מיוחד. יש לנו בבית רובה כזה שיורה כדורי ג'לי".
אנחנו חיים במדינה מיליטריסטית מאוד ויש גיוס חובה בגיל 18. יכול להיות שמבחינת התחביב, הילדים קצת מקדימים את זמנם?
"לצערי עברתי תאונת דרכים לפני הגיוס ולא הייתי בצבא, ובאופן אישי הירי פחות מעניין אותי. הילדים באים לפה פעם בחודש-חודשיים ומאוד אוהבים את זה. מבחינת הילדים, הירי במטווח הוא בילוי משפחתי. הם תמיד יעדיפו לירות ברובים ולא ללכת לבאולינג. זה התחיל עם הילד הגדול שאהב לאסוף תרמילים ריקים בטיולים ומשם עבר לירי ברובי איירסופט, ואני זורם איתם - ואולי זה יעזור להם בצבא".
החברים והמשפחה מפרגנים לכם על התחביב המשפחתי?
"הרוב הגדול בעד. יש מספר אימהות של חברים שחוששות ופחות מתלהבות. רצינו לעשות מסיבת יום הולדת במטווח, אבל בסוף ירדנו מזה".
למרות הרתיעה הנרכשת שלי ממטווחים וכל תרבות הירי בסגנון עדות הרדנקס מטקסס, אני מתחיל להתרגש לקראת הלש"בייה - לוחמה בשטח בנוי. התאומים בני התשע כועסים ומתוסכלים, מכיוון שהלש"בייה מתאימה לילדים מגיל 12 ומעלה. בוצ'צקי טוען כי הגבלת הגיל בלש"בייה נובעת מהמשקל הגבוה של הרובים.
אף שעברתי תהליך מורכב וקיצוני שניסה לנתק אותי מהקונוטציה הצבאית של הפעילות, אני מתחיל להזיע ומרגיש את האדרנלין שוטף לי את הגוף. בוצ'צקי צועק "פעל!" בקשיחות, ואני מתחיל לרוץ בתוך מבוך של דלתות ומטרות ברזל עגולות. הצליל המתכתי הנעים של הפגיעה במטרות מתערבב לי בראש עם רצון עז לנצח בנקודות ילד בן 13 ואני פותח דלת עץ בבעיטה אדירה, ממש כמו שתרגלנו בטירונות. עוד מטרות מתגלות באפלולית, אני כמעט יורה על בובה שמסמלת בן ערובה, והתרגול המטורף נגמר. כולי מים, הגרון יבש ואושר צרוף, מביך ואותנטי, ממלא אותי.
הזמן שלנו בתוך המטווח זורם במהירות, ולהפתעתי הרבה אני נהנה מאוד. אומנם לפני שבאתי לכאן הרגשתי בסטרס, וכל מיני זיכרונות מעומעמים ולא נעימים מהשירות הצבאי התערבבו בסלידה מוחלטת מתרבות איגוד הרובאים האמריקאי (NRA), אבל היעדר הריח הממסטל והמוכר של אבק השריפה ושמן הרובים והעדר הרעש המחריש האוזניים של ירי אמיתי עזרו לי להשתחרר מהדעות הקדומות ולשאול לגבי המחירים, במטרה לחזור עם הילדים הפרטיים.
כמה זה עולה?
"חבילת מינימום להזמנת הפעילות - שבע מחסניות ב-150 שקלים, או 14 מחסניות ב-280 שקלים. באקדחים יש כשלושים כדורים בכל מחסנית, ובנשק ארוך כמאה כדורים בכל מחסנית. כולם מוזמנים לבוא אלינו ולשחרר קצת לחץ".