כשאנחנו נוסעים בכבישי ישראל, אנחנו בקושי מרימים את הראש כדי לראות את הטבע שסביבנו. יערות, רכסי הרים, מושבות של חיות ומצוקים ומורדות מככבים ברבים ממסלולי הטיול שממתינים לנו מחוץ לערים, והם חלק מ-34 שמורות טבע וגנים לאומיים חדשים שעליהם הכריזה רשות הטבע והגנים ברחבי הארץ. בעקבות ההכרזה המשמחת, יצאנו לבקר בשלוש שמורות טבע מרהיבות וחדשות בצפון.
מורדות רכס הרי נפתלי: יורדים לעמק
בכניסה לדרך עפר המובילה לשמורת מורדות רכס הרי נפתלי החדשה, אנחנו פוגשים את הפקח הדס כהנר, שאחראי על הגליל העליון המזרחי. אנחנו עוברים לג'יפ הירוק שלו, מתחמשים במשקפת ומתחילים בנסיעה. הראות מצוינת, וכבר מכאן רואים את פסגת החרמון תחומה במסגרת של עצים ירוקים המשתלטים בהדרגה על השטח. "זו שמורה חדשה שהוכרזה לפני כמה שבועות, והיא מונה ששת אלפים ושבע מאות דונם של חורש ארץ ישראלי, שיחים, גאופיטים מיוחדים, ואת כל חיות הבר שיש בגליל - מצבועים, זאבים, גריות. נצפה פה קרקל, שזה מאוד-מאוד נדיר", מתחיל כהנר. "יש פה גם המון סוגי ציפורים. בעונת הנדידה רואים פה עשרות אלפי עופות דורסים שעפים מעל העמק".
השמורה היא די מבודדת, בלי הרבה כניסות, וחשוב להתחיל את ההליכה או הנסיעה לפי השילוט כדי לא להיתקע בדרך מסוכנת. "אנחנו נוסעים על דרך נוף שמפרידה בין יער קק"ל לשמורה. יש על הדרך הזו מסלול טיול אחד, שיורד מכיוון יפתח וחוצה את השמורה. זה מסלול יפהפה, את מרגישה שאת יורדת מהר לתוך עמק", אומר כהנר ועוצר את הג'יפ בנקודת נוף מרהיבה באמצע המסלול, שצופה על אצבע הגליל וממנה רואים את החרמון, רמת הגולן והכפר ראג'ר. "לפני שזו הייתה שמורת טבע זה היה גן", הוא ממשיך. "מ-1995 החלו לדבר על המקום כעל שמורת טבע. גם כי יש בו את כל ערכי הטבע שאנחנו רוצים לשמר לדורות הבאים, וגם מכיוון שזה אזור שטח פתוח וטבעי, שהולך מכאן עד צפת, שמעניק מרחב לבעלי חיים. זאב למשל, יכול ללכת עשרות קילומטרים בלילה והוא חייב מרחב תנועה, ופה יש את זה".
איך הופכים שטח שכזה לשמורת טבע?
"רת"ג מחפשת שטחים טבעיים שלא נפגעו מחקלאות, מיישובים ומכבישים, כמו המסלעה הזו שאנחנו צופים עליה. עדיף כמה שפחות לגעת בשמורה, אבל בשביל להנגיש אותה לציבור צריך ליצור צירים שיהיה אפשר לטפס, לטייל ולנסוע בהם. ויש גם מקומות שאפשר להסתכל עליהם מרחוק - אם למשל יש שם מאורה של צבועים ומישהו יתקרב אפילו במעט, הוא יזיק להתפתחות שלה. ברגע ששטח מוכרז כשמורת טבע אנחנו אחראים לכל דבר שקורה ויכולים למנוע מהציבור לפגוע בטבע. בטעות, או בכוונה".
אנחנו עולים ויורדים במסלול שמתאים בעיקר לרכב – וגם למיטיבי לכת. למי שיגיע לכאן מומלץ להצטייד באוכל, מים (אסור פק"ל קפה), ולצאת לטיול של חמש-שש שעות במסלול מרהיב בשטח סלול עם קצת בוץ, ועם הרבה עדרים שרועים בו. בלב השמורה ניתן לראות שני חלקים של נוף שרוף. "לפני שנתיים הייתה פה שריפה שכילתה את כל השמורה", מסביר כהנר, "היא קרתה כנראה מפעילות של צה"ל. השריפה פגעה קשות בצומח – באלה בת מאות שנים שנשרפה לגמרי, וכמובן שגם בבעלי החיים, במיוחד בזוחלים, שרצים לאט. יונקים גדולים כמו צבאים, צבועים, תנים וזאבים הצליחו לברוח, וגם הארנבות".
מדוע חשוב להכריז על עוד ועוד שמורות טבע?
"אנחנו תמיד מסתכלים לדורות הבאים, ורוצים שתהיה להם פיסת טבע יפהפייה עם חיות בר שנוכל לשמור עליהן. שמורת טבע זה המצב הסטטוטורי הקיים בשטח, שנועד לשמור על השטח במצב טבעי ככל שניתן. אנחנו רוצים לשמר רצף אקולוגי - רצף שטחים פתוחים עם חיות בר וצמחים שמתרבים בעזרת הרוח, ובעזרת דבורים וחרקים. עדר צבאים פה יכול להזדווג עם עדר צבאים שנמצא מדרום לנו, וכך המין משתמר בצורה טובה יותר. חשוב להדגיש שמותר להסתובב פה רק בשבילים מסומנים ולהיכנס רק ביום. אסור לישון פה, להדליק אש או לקטוף. חובבי הטיולים פחות אוהבים את האיסורים האלו, אבל הם חייבים להבין את המטרה המשותפת".
פארק הירדן: אחרי 30 שנה
במרחק של חצי שעה נסיעה משם אנחנו מגיעים לשמורת הטבע הבאה והמרהיבה במסע – שמורת טבע פארק הירדן, שגדולה כעשרת אלפים דונם והיא משתרעת מגשר בנות יעקב ועד לצפון הכנרת. זהו הקטע היחיד שבו הירדן נשאר באופיו ובנופו הטבעי. מצפון לו הירדן הוא למעשה רשת של תעלות, ומדרום לכנרת הוא מתועל בחלקו וסכור, וכמעט לכל אורכו הוא גם מזוהם. לקטע הטבעי היחיד הזה של הירדן יש חשיבות אקולוגית רבה, לצד חשיבותו הלאומית והבינלאומית בשל מעמדו בהיסטוריה ובמסורת העמים.
"מועצת הגליל העליון עזרה לשלם על הפיתוח פה", מסביר הפקח נעם רווח, שאחראי על אזור הגליל העליון ברשות הטבע והגנים. "המדרגות, הקיר, השביל ואדריכל שימור עלו המון, המון כסף. בימי שישי, לפני שהאזור הזה הפך לשמורת טבע, הוא היה מגרש משחקים של ג'יפים וטרקטורונים שעשו חפירות והרסו שטחים. האתר גם סבל משוד עתיקות לפני חמש שנים, לאחר שמישהו שרצה לוח בזלת מאוד מיוחד, גנב שניים כאלה מפה. אנחנו נמצאים כרגע במצד עתרת, שהוא למעשה התחלה של שמורת טבע פארק הירדן שחיכתה יותר מ-30 שנה עד שהכריזו עליה. היא כוללת את כל תוואי הירדן ההררי, שהוא התוואי הטבעי היחיד של הירדן. יש פה יער ופארק טבעיים של שיזפים, אלונים ואלות. עצים מאוד ירוקים ויפים, וקצת אקליפטוסים שהם לא טבעיים למקום - ולכן זה נקרא 'פארק הירדן'. הירדן ההררי הוא מסדרון אקולוגי מהחשובים בארץ, שמחבר בין הגולן לגליל דרך רמת כורזים. יש בו צמחים נדירים ובעלי חיים בסכנת הכחדה - זאבים, צבועים, גיריות, דורבנים, ציפורי שיר, ושלל צמחים שחלקם בסכנת הכחדה".
אנחנו מתחילים לעלות מנקודת החנייה של מצד עתרת אל הגבעה. הדרך סלולה, עשרות מדרגות שמובילות להריסות מבצר קדום הצופה על העמק היפיפה של השמורה. "יש למצד עתרת חשיבות היסטורית רבה", ממשיך רווח. "הוא היה מבצר צלבני ששמר על מעבר יעקוב בין הגליל לגולן, מסוריה לארץ ישראל ובסוף למצרים, וגם בימינו הוא עדיין מאוד אסטרטגי. היו קרבות קשים על המעבר הזה כי הוא היה הדרך הכי טובה לעבור את הירדן, והשמורה משמרת ערך טבע, נוף ומורשת.
"מבחינת הרשות היה נכון שזה יהיה גן לאומי אבל הוחלט להכניס אותו לשמורה. ההכרזות האלה לוקחות זמן ורק לאשר את השמורה לקח 30 שנה, אז העדיפו להכניס את מצד עתרת. האגם שפה הוא סכר, שהוא די מפגע אקולוגי, ותעלת ההטיה שהולכת לירדן. כדי ליצור את האגם פינו מטעים של תושבי ראש פינה וכפיצוי איפשרו להם לקדם את האזור שממערב לאגם ולהפוך אותו לאתר תיירות ונופש, ובקרוב יאשרו פה הקמת מלון גלמפינג".
ולמה החליטו עכשיו להפוך את השטח לשמורת טבע?
"ניסו לעשות את זה לאורך הרבה שנים, אבל בגלל שבשטח השמורה יש כמה מועצות אזורית (גליל עליון, מבואות חרמון, עמק הירדן והגולן, ל"א) ושטחים פרטיים של ראש פינה כל פעם מישהו אחר התנגד, והיינו חייבים לקבל את הסכמת כל הרשויות המוניציפליות המחזיקות בשטח. כל פיסת שטח שייכת לאזור אחר. עד שכל הכוכבים הסתדרו וכולם הסכימו עברו 30 שנה. קידמנו סדרה של סקרים על הצמחייה ובעלי החיים פה שהוכיחו את חשיבות השמורה. תמיד בחילופי ממשלות קורים דברים ופה בארץ יש הרבה, אז קרה".
מה הדבר הכי מיוחד שחווית פה?
"יצא לי לראות פה נשר באזור גשר כפר הנשיא. פעם ראשונה שראיתי אחד כזה מקרוב וזה היה מאוד מרגש עבורי. לפני שהמקום הוכרז היו פה בכל קיץ אלפי אנשים עם זולות על המים, מסיבות, רמקולים, מדורות, טיולי ג'יפים והמון פסולת. בקורונה עשינו פה את פרויקט 500 של המדינה ורת"ג, וצוותי ניקיון הוציאו מפה אלפי שקיות זבל. עכשיו כשזו שמורה, אני מקווה שננהל את השטח בצורה טובה, נסדיר חניוני לילה וננגיש את הנחל כי יש פה שיירות של מכוניות וכמויות זבל לא הגיוניות. מי שבא לבקר פה יכול לעשות טיול ג'יפים ורכבים על הדרך נוף שמתחילה בנ"צ מצד עתרת ומסתיימת בכרכום, והנוף משגע בעונה הזאת. שמונה וחצי ק"מ של דרך מג'עג'עת אבל לא קשה לעבירות. בטיול משפחות רגלי אפשר להקיף את האגם והמצודה ולחזור. הטיול פה מתאים בעיקר לחורף, כי בקיץ חם פה מאוד. חוץ מזה, יש פה גם קייאקים, בנקודת סיום של רפטינג נהר הירדן שמתחילה בגשר הפקק ונגמרת פה במסלול של שלושה קילומטר".
טרשי צפת: להציל את הפרפר הנדיר
בטרשי צפת, שמורת טבע האחרונה בסיור, הנמצאת חצי שעת נסיעה מפארק הירדן, אפשר רק לצפות. הציוד הדרוש לכך: קפה, כמה ירקות פירות ושקית זבל כמובן. "השמורה הזו היא למעשה חלק מתצורה של טרשים, נוף טרשים שיש בהר כנען, הר עמיעד וסלע אקברה", ממשיך נעם הפקח. "השמורה הזו תמשיך את את המסדרון האקולוגי שבין שמורת טבע ראש פינה ואזור יער ביריה לכיוון דרום, ואמורה להתחבר לשמורת טבע הר עמיעד, אם החיטה ולשמורת טבע סלע אקברה שמתחברת משם לגליל תחתון ולנחל עמוד. שטח השמורה הוא אלף דונם, והיא מקיפה בסיס מודיעין. מלון מצפה הימים שנמצא מעל הוא למעשה מובלעת בשמורה. יש כאן עשרות מינים של ציפורי שיר. טרשים הנוף המיוחד הזה הולך ונעלם בגלל פיתוח לכיוון דרום של שכונות בצפת. השמורה תעגן את הנוף הבתולי הזה ותשמר את ערכי הטבע. חוץ מזה יש שם פרפר בשם כתמית הדרדר שקיים רק כאן ונמצא בסכנת הכחדה".
למה הפרפר הזה חי דווקא כאן?
"בגלל שהאבנים פה חדות אף אחד לא מצליח להגיע לכאן ולאכול אותו. אין עוד מקום כזה בארץ והוא חשוב לכל חובבי הפרפרים. בשמורה הזו, שמתחברת לשמות טבע נחל ראש פינה, אין שבילים ואסור לטייל בה. יש כאן גם בטא עשבונית ועדר צבאים יפה ששומרים עליו מפני ציידים, במיוחד בימים שאחרי גשם. הנ"צ לשמורה ממש נושקת לקו הבתים של צפת אז אפשר להתרשם נופית מהמקום. אני ממליץ להגיע לשכונת מנחם בגין בצפת, להחנות את הרכב, לעשות פיקניק ופשוט לצפות בנוף".
