לא מעט פעמים ניסו חברנו הטובים לשכנע אותנו לקפוץ איתם בעונה זו של השנה לסוף שבוע באזור ההררי של קפריסין. מכיוון שתהינו מה לחופשה חורפית ולאי שמזוהה עם פעילויות קיץ רטובות, תמיד סירבנו והעדפנו להתענג בחורף על הטמפרטורות הקרירות של רמת הגולן ועמק הירדן, שאהובים עלינו כל כך.
הפעם, כשהחברים חזרו והציעו, וצירפו את מילות הקסם: "שוק חג המולד", ענתה ההזמנה לצורך שלנו בהפוגה קלה מהמציאות הישראלית הדחוסה. וכך, אחרי שעה באוויר מצאנו את עצמנו בסוף נובמבר בתוך גלויית נוף על כל הקיטש המשתמע של סנטה קלאוס, יין חם, עצי אשוח מוארים ודנדון פעמונים.
שדה התעופה הקטן והנוח של לרנקה מופז בשמש חורף חמימה, ואנו אוספים את הרכב ומתרגלים לנסיעה בצד ימין בדרך ההררית העולה אל עבר הכפר קלופניוטיס (Kalopanagiotis), שבו נעביר את שלושת הימים הבאים.
רחת לוקום בעברית
קלופניוטיס, שממש לאחרונה זכה מטעם האו"ם בתואר אחד מכפרי התיירות הטובים בעולם, הוא חלק משרשרת של שמונה כפרים מסורתיים קפריסאיים בהרי הטרודוס, שהחליטו למתוח את פניהם ואת הכנסת האורחים שלהם, ומתקיימים בהם מגוון חגיגות חג מולד אותנטיות במימון המדינה. חגיגות שכוללות דוכני יין חם, אוכל ומתוקים, עבודות יד מסורתיות, קישוטים, תהלוכות ומופעי רחוב של מוזיקה וריקודים. רק שכאן זה קרוב, לא מאוד קר, אין הפגנות אלימות ויש סלט ירקות ענקי ממש כמו בבית.
בדרכנו לקלופניוטיס אנחנו עוצרים בכפר החמוד לפקארה (Lefkara), שידוע בזכות התכשיטנים שפועלים בו והתחרה שנרקמת כאן זה מאות שנים. רגע לפני שאנחנו מטפסים בסמטה, אנחנו מבחינים במקום מזמין עם חלון קטן שלמרגלותיו שולחן צבוע ועליו כמובן מפת תחרה שמכוסה במגש. על המגש פיסות מפודרות אבקת סוכר – הרחת לוקום שכאן נקרא "סייפרוס דילייטס", כי הס מלהזכיר את טורקיה הכובשת.
מגדנאית חייכנית מזמינה אותנו לטעום, ועינינו נמשכות אל שלט שעליו כתוב באותיות גדולות בעברית "רחת לוקום הכי טוב בקפריסין". חיוך גדול ממתיק את השפתיים, והאישה בסינר הלבן והמשקפיים השחורים עבי המסגרת מציעה לנו בעברית מעורבת בקפריסאית מתנגנת (שנשמעת יותר רכה מיוונית) שנטעם את השילובים המיוחדים. אוזו וקפה הם השניים המפתיעים ואנחנו מתלהבים מהשילוב הטעים, וגם מתענגים על טעמי לימון, מנדרינה ומי ורדים.
אמת בפרסום והלוקום הוא אכן טעים, הכי טרי ורך שיצא לי לאכול, מה שלא מפתיע בהתחשב בעובדה שמייצרים אותו כאן מאז 1895. אם אתם חובבי הז'אנר, למקום קוראים "ביוטיפול לפקרה – סייפרוס דילייט פקטורי". אתם בטוח תמצאו אותו.
אנחנו מצטיידים במגדנות, ומחפשים מקום לארוחה קלה לפני שנמשיך. על הרחוב הראשי של הכפר, די במרכז, ממש מול חנות הרחת לוקום, אנחנו צדים את “לפקארה דה וינצ'י פיצה & קפה" – ומגלים פיצרייה-קפה מקושטת, שיושבים בה ילדים אחרי בית ספר, צעירים שתפסו הפסקת צהריים קלה, מבוגרים מהכפר ותיירים כמונו שמתענגים על צזיקי, עלי גפן ממולאים, סלט יווני, פיתות דקיקות ובשר על האש. האווירה ססגונית והמחירים לא מזכירים את ישראל. יש מקומות דומים ומזמינים גם בסמוך.
דרך האבנים האפרפרות-זהבהבות
אחרי קפה קפריסאי שחור ממותק במידה הנכונה, אנחנו ממשיכים אל הכפר הציורי והבאמת מקסים, שבו נעביר את סוף השבוע, וממנו כמעט שלא נצא, פשוט מפני שנמצא בו את כל מבוקשנו בטווח שבין רגיעת הגוף והתרחבות הנפש.
קלופנאיוטיס הוא כפר מרוצף אבנים אפרפרות-זהבהבות, שממוקם בעמק המרתסה (Marathasa) שבצפון-מערב הרי הטרודוס, והוא אחד מאתרי הנופש ההרריים היפים ביותר בקפריסין (שוכן בגובה 700 מטר, וכן, קר כאן בלילה, אז תתלבשו בהתאם). הכפר שוכן בתוך טבע יפהפה, שלל עצי מחט ועצים נשירים שבדיוק החלו את מופע השלכת והפכו את השבילים לצהובים-כתומים, במרכזו זורם נחל קטן שנקרא סטרחוס (Setrachos Stream) ומעליו גשר ונציאני מאבן מסורתית, שנבנה במאה ה-16 עבור הולכי רגל, ושימש עד לאחרונה כדרך הגישה היחידה מהכפר אל המנזר.
בקרבת הגשר, בהליכה רגלית, נמצאת טחנת המים קיקוס, מבנה צנוע המשמר את הארכיטקטורה של התקופה הקדם-תעשייתית, והוכרזה כאנדרטת מורשת תרבותית עתיקה.
אמבטיית שמש בחצר הכנסייה
נכנסים לחצר המנזר. זוהי חצר יפה ועתיקה שבאחת מצלעותיה בנויה הכנסייה של המנזר – כנסיית יוחנן הקדוש (Agios Ioannis Lampadistis), המורכבת משלוש כנסיות קטנות מתקופות שונות (המאה ה-11, ה-12 וה-15), שאוחדו לכדי מתחם תפילה משותף.
10 צפייה בגלריה
מנזר אגיוס יואניס למפדיסטיס בכפר קלופנאיוטיס, מחוז ניקוסיה, קפריסין
(צילום: shutterstock)
בכניסה לכנסייה אנחנו מדליקים נרות דקיקים שאותם ננעץ בחול בתוך בית הזכוכית המרשים, ונכנסים להביט בקירות הכנסייה שכמעט כולם מכוסים בציורי קיר מרשימים וצבעוניים של מגוון קדושים ואיקונות. הכנסייה קטנה ואפשר להתבונן מקרוב בדיוקנאות ובתקרות המצוירות שהשתמרו היטב. אנחנו גם פוגשים את איש הכמורה שמגיע חרישית בבגדו המסורתי להקשיב למתפללים, ומקנחים בישיבה באמבטיית שמש בחצר העתיקה והיפה.
יש בכפר בתי תפילה יפים וכנסיות מחודשות ומשופצות, באדיבות השקעה של האיחוד האירופי.
חברינו מספרים לנו על כך שבכפר נובעים מעיינות בעלי סגולות ריפוי שידועים כאן עוד מימי קדם, ומסתבר שמלכי האזור ועשיריו הגיעו לבילוי במרחצאות ולטיולי ציד, ושהכפר הוא מעוז תיירות הן באביב, אז פורחים עצי הדובדבן, והן בשלהי הקיץ עם בציר הענבים והגוון הזהוב והיפה של הגפנים המקבלים את פני הסתיו.
יין על הגובה
אפרופו גפנים ויין, ברום הכפר, בולט באופן האלגנטי שבו הוא משתלב עם הנוף המבנה המרשים של יקב מרתסה (Marathasa Wines), שמשקיף על הכפר מגובה 1,140 מטר.
קבענו מבעוד מועד סיור טעימות ביקב (40 יורו לאדם), וכבר בכניסה התרשמנו מהמבנה היפהפה והמזמין, הכולל מתחמי ייצור ואחסון חביות וכן מתחם אירוח רחב ידיים.
בטעימה הגישו לנו שני יינות לבנים מזן סוביניון בלאן – האחד צעיר והשני והמרשים יותר בעל האיכויות המפתיעות יחסית ליין המקומי – מיושן זמן ארוך יחסית וכרגע מיוצר בכמויות קטנות, כיוון שהיקב עדיין חדש.
יש תחושה שזה יקב שראוי שיתפתח, וייצר כמות יין גדולה יותר. טעמנו גם שני יינות אדומים – האחד מזן קפריסאי בשם יאנודי והאדום הנוסף עשוי מזן סירה שהיה טוב. הארוחה הקלה שליוותה את הטעימה הייתה נדיבה, אך מחירה היה גבוה יחסית. הגישה ליקב היא דרך הכפר הסמוך אויקוס (Oikos).
לחפש שלג בפסגה
מחפשים אקסטרים? יש בכפר מקומות שמשכירים טרקטורונים לטיולי שטח ואופניים לרכיבה. אפשר גם לנסוע 40 דקות ברכב, ולטפס אל פסגת האולימפוס הקפריסאי בגובה 1,952 מטר, שם לפעמים בחורף אפשר לפגוש שלג ויש גם אתרון סקי שפועל בעונה.
מעדיפים משהו רגוע? סביב הנחל יש מסלולי הליכה שמספקים את מקלחת היער שכה דרושה לנו, בתוך נוף שקט ומחבק. ויש גם מסלול שחוצה את קלופניוטיס ומסתיים בכפר הסמוך אויקוס. כשעה הליכה, כולל עליות וירידות.
התעייפתם? יש מעלית שבתשלום סמלי, או עם הפס שתקבלו במלון, אפשר לעלות ולרדת איתה מהרחוב הסמוך לנחל ועד למפלס שבו יש בתי קפה ומסעדות הצופים אל הנוף השווה.
איך מגיעים והיכן ישנים
בכפר יש שלל מלונות בוטיק, מלונות משפחתיים קטנים ואפשרויות לינה כפרית בבתי מגורים דו-קומתיים ששוחזרו, שופצו בחומרים אותנטיים, רוהטו בסגנון המסורתי וצוידו באביזרים ומכשירים מודרניים כדי להעניק לנופשים נוחות מרבית באווירה כפרית מסורתית, זאת לצד בתי קפה, מסעדות וברים מקומיים. ואפרופו אוכל, טעמנו ריבת אגוזים משומרים נפלאה – אגוזי מלך שמכינים מהם ריבה על קליפתם. ממש כדאי לנסות.
יש לציין שקפריסין נקייה מאוד, בכל פעם שביקרתי בה התרשמתי מהניקיון גם של חדרי המלון וגם של מטבחי המסעדות וחדרי האוכל. וכך גם בכפר הזה.
ואיך תגיעו? סאן דור מתגברת את לוח טיסותיה לחורף הקרוב לקפריסין. כך למשל פאפוס, שיפעל גם בחורף במחיר של 159 דולר בשתי טיסות שבועיות. ללרנקה יש 12 טיסות שבועיות, במחיר שמתחיל ב-199 דולר לאדם, הלוך ושוב.
כפרי חג המולד בקפריסין יינעלו ב-6 בינואר 2025. עד ערב חג המולד הם יפעלו בימי שבת וראשון. החל מ-23 בדצמבר מדי יום. עוד פרטים באתר: visitcyprus.com
פורסם לראשונה: 00:00, 09.12.24
