ישראלים נדבקו בנגיף ב"ספינת הקורונה"
(צילום: אלי סגל)
התפשטות נגיף הקורונה הכניסה את ענף התיירות והתעופה לטלטלה, אך נראה כי ענף שיט התענוגות נקלע למשבר ייחודי משל עצמו בעקבות הסיקור הבלתי פוסק מ"ספינת הקורונה" שעוגנת ביפן. האם ה"דיימונד פרינסס" תהיה השרטון שבו יתנגש ענף שלם? "מנהלי חברות בענף השיט מודים שיש ירידה משמעותית בהזמנות וביטולים רציניים לא רק באסיה, אלא בכל העולם, גם באלסקה ובקריביים" - אמר ל-ynet יאיר בר זוהר, מנהל אתר מידע למטייל העצמאי ומומחה בתחום תיירות הקרוזים. מנגד, מומחים נוספים שאיתם דיברנו מנסים לצייר תמונה אופטימית יותר.
התפשטות הקורונה - סיקור נרחב ב-ynet
ב-25 השנים האחרונות מספר הנוסעים בקרוזים ברחבי העולם צמח בקצב בלתי נתפס של כ-6.7% בשנה. בישראל הענף החל לנסוק לפני כשלוש שנים, כאשר חברות ספנות החלו להיכנס לשוק הישראלי בזו אחר זו כשהן מציעות קרוזים למדינות שונות בעולם עם פינוקים ברמה של מלון חמישה כוכבים.
כתבנו אחיה ראב"ד מציין כי בתקופה שבין נובמבר 2019 לפברואר 2020 הגיעו לנמל חיפה 48,295 תיירים, זאת לעומת 9,902 תיירים בתקופה המקבילה אשתקד - זינוק של 390%. על פי ההזמנות שכבר אושרו, בשנת 2020 כולה צפויים להגיע לנמל חיפה כ-103 אלף תיירים, לעומת 71,370 בשנת 2019 ו-27,509 בשנת 2018. הבוקר (יום ב'), לדוגמה, נכנסה אוניית התיירים "נורוויג'ן ספיריט" לנמל חיפה, כנמל פקידה ראשון בהפלגת הבכורה שלה, לאחר שעברה שיפוץ בשווי של כ-100 מיליון דולר. מחיפה תמשיך האונייה לתעלת סואץ, בדרכה לים האדום ולבסוף, לדובאי.
בתוך כך, הערב הודיעה חברת הספנות הישראלית "מנו" על ביטול הפלגות שתוכננו לראשית עונת הקרוזים - בהן אף כאלו שתוכננו למועדים תיירותיים מבוקשים במיוחד, בחג הפסח ובחול המועד. ל-ynet נודע כי הביטולים הם בעקבות המשך התפשטות נגיף הקורונה. חברת הספנות ביטלה מיוזמתה גם הפלגות באזורים שלא נחשבים בשלב זה מסוכנים להדבקה - בקפריסין וביוון. מהחברה נמסר כי "מאחר שעונת ההפלגות טרם החלה ולאור הרגישות הציבורית, הוחלט לדחות במספר שבועות את פתיחת העונה. החברה תאפשר ללקוחותיה להעביר את הזמנתם להפלגות במועד אחר או לקבל החזר מלא".
"רק חברות גדולות ישרדו"
אז האם אנו לקראת סוף החגיגה בענף? לדברי יאיר בר זוהר, "בימים אלו חלק מחברות השיט שביטלו את הקרוזים או שהאוניות שלהן נמצאות כעת בהסגר דואגות להחזר מלא ללקוחות, הכולל גם את הנזקים הכרוכים בביטול (כמו טיסות למשל), כמו גם לפיצוי לרכישת חבילת נופש עתידית, בניסיון לשמור על הלקוחות הקיימים.
"ההחזרים הללו יובילו בסופו של דבר להפסדים נוספים, בנוסף לביטולי החופשות. אותן חברות כבר הודיעו לבורסות על צפי לרווחים נמוכים או להפסדים, ואלו מוערכים נכון לרגע זה בסכומי עתק העומדים על כ-50 מיליון דולר. אגב, ההפסדים לתעשייה התיירות כולה במדינות שבהן פועלות האוניות נעים כיום בין 5 ל-7 מיליארד דולר לכל מדינה".
לדבריו, המשמעות היא שחברות וסוכנים העוסקים אך ורק בחופשות שיט יתקשו לשרוד את המשבר, ולו בשל העובדה שלא יצליחו לעמוד בפיצויים שאותם הבטיחו להעביר ללקוחות. "במצב הנוכחי רק חברות גדולות ישרדו, ואני צופה כי בהמשך, אחרי שהנגיף כבר ייעלם או שההיסטריה ממנו תירגע, תהיה העלאת מחירים בשל העובדה שחברות ייעלמו ותהיה פחות תחרות בשוק".
בניגוד לבר זוהר, אפרים קרמר, מנכ"ל חברת התיירות "אשת טורס", טוען כי המשבר הנוכחי הוא רק "מכה קלה בכנף" של תעשיית הקרוזים הצומחת. "האוניות ששירתו את אזור אסיה עד עכשיו יעברו לאזור הים התיכון ולקריביים, וישרתו את חצי הכדור השני עד יחלוף זעם". הוא אף הוסיף ואמר כי "כעת אנשים מחליפים את החופשות שתכננו באסיה במדינות דרום אמריקה, באפריקה ובקריביים, וברגע שהקיץ יחזור והקורונה תיעלם - הכול יחזור לקדמותו והמחירים יירדו, להערכתי ב-30%-20%. ובגלל שהאמריקנים, הנחשבים לקהל היעד המרכזי של הקרוזים, זהירים ואיטיים בתגובותיהם, אלו שייהנו מירידת המחירים יהיו הישראלים".
ד"ר ערן כתר, מרצה בכיר במחלקה לניהול תיירות ומלונאות במכללה האקדמית כנרת, הסביר כי "סדר גודל של 9% או 10% מאוניות הקרוזים בעולם נעות במסלולים באסיה, או יוצאות ישירות מסין או מהמדינות הסמוכות אליה. מצד אחד מדובר פה ב-10%, ומצד שני רוב האוניות נמצאות באזור הקריביים, ורובן יוצאות מארצות הברית - כלומר, סין היא למעשה שוק המקור השני בענף הקרוז.
"אוניות קרוז באזור אסיה עומדות ריקות בנמל, וזה לכשעצמו אינו דבר פשוט להתמודדות. קרוז זה משהו שדורש משאבים רציניים ביותר, והתוצאה מכך שהאוניות הללו עומדות ריקות היא אובדן של סכומי כסף אדירים. יש לכך שתי סיבות: הראשונה היא ירידת ערך, שכן המחיר ההתחלתי של האונייה הזו גבוה מאוד, וככל שעובר הזמן היא מתיישנת. הסיבה השנייה נובעת מהתפעול והתחזוקה של הקרוז, שלשם כך נדרשת כמות עצומה של אנשי צוות; על אונייה של 4,000 נוסעים יש 1,000 אנשי צוות. בימים אלו, ככל הנראה אנשי הצוות האלו מובטלים".
זה עלול להשפיע על הענף כולו?
"ישנם האמריקנים שהם 40% מנוסעי הקרוזים בעולם, ובדומה לתעופה - אני מניח שהם מתלבטים כעת אם לעלות על קרוז לסאן דייגו, שיעצור בדרך בקריביים ובמקסיקו, מתוך שאלה אם יעלו במקומות הללו נוסעים מאסיה".
עם זאת, לדבריו נראה כי לעומת ענף בתי המלון, מצב הקרוזים טוב באופן יחסי. "אם יש לי בית מלון בהונג קונג או בתאילנד, אין לי הרבה מה לעשות בנידון מלבד להמתין עד שהנגיף ייעלם והתיירים יחזרו. לאוניות הקרוזים, לעומת זאת, יש יתרון, והוא שהן יכולות לשוט לאזורים אחרים בעולם שבהם יש יותר ביקוש בימים אלו".
בר זוהר, מצידו, מפרש את העובדות אחרת: "נכון שאסיה מהווה 10% מכל הסיפור של הקרוזים, ונכון גם שחלקן שינו מסלול לאזורים שבהם הביקוש גדול יותר כעת, אבל למרות זאת הפגיעה בענף השיט היא עצומה", אמר. "יש גם ירידה בהזמנות לטיסות לאירופה לחודשי האביב. למעשה, חופשת האביב מתה מבחינת ענף השיט".
שוחחנו עם אנשים בענף שטוענים שמדובר בסך הכול ב"מכה קלה בכנף", ובטוחים שהקרוזים יחזרו לתפקוד מלא ברגע שהקורונה תיעלם.
בר זוהר: "לקרוזים אומנם יש מערכות בריאות ובטיחות מהטובות בעולם, הכוללות רופאים מקצועיים שנמצאים על הסיפון במשך 24 שעות ואפשרות להטיס חולים במסוקים, אבל יחד עם זאת, לדברי המומחים ייתכן כי מיזוג האוויר המרכזי בקרוזים הוא זה שמסייע להידבקות ההמונית על האונייה. כראיה לכך, שימי לב שלמרות הבידוד על אוניית ה'דיימונד פרינסס' אנשים עדיין נדבקו וממשיכים להידבק, בהם גם ישראלים שהיו על האונייה.
"מעבר לכך, מי שנמצא בהסגר על האונייה מרגיש כמו בכלא צף, וסביר שלעולם לא יחזור לחופשת קרוז. רבים מהם נחשבים ללקוחות 'כבדים' בעלי ממון, והמשמעות של הדבר היא אובדן לקוחות".
ובכל זאת, מתי להערכתך יחזרו פעילויות השיט לשגרה?
"כרגע זה לא ברור וכל הצהרה תהיה רק ניחוש, ובסופו של דבר הכול תלוי בהתפשטות המגפה ובאפקט הפסיכולוגי. בשנת 2015 התפרצה האבולה בעולם, ועל אף שלא התפשטה בקנה מידה כמו שקורה עכשיו, לקח לענף שנה שלמה להתאושש - כך שאני מניח שגם במקרה הזה ההתאוששות לא תגיע מהר כל כך, וייקח שנה לפחות עד שאפשר יהיה להצביע עליה.
"אגב, לא רק חברות הקרוז עלולות להפסיד, מדובר בשרשרת מזון שלמה שעלולה להיפגע, כולל סוכנים ואתרים שעיסוקם העיקרי הוא קרוזים, מפעילי אטרקציות, מסעדות, תחבורה וסיורי החוף ביעדים שבהם עוצרות האוניות. כרגע חברות השיט נמצאות במלחמת הישרדות ויוצאות במבצעים, אבל אני מציע שלא להתפתות לכך, ולבצע רכישה ישירות מהחברות החזקות שיוכלו לעמוד בהוצאות הפיצויים, אם יהיה בכך צורך".
"גם אם הפחד לא רציונלי - אין מה לעשות"
האם לתמונות ולעדויות של הנוסעים התקועים ב"ספינת הקורונה" יש השפעה על הזמנות של חופשות קרוז? נראה שכן, ולדברי בר זוהר "יש לא מעט סוכני קרוזים שנמצאים בימים אלו בפאניקה רצינית ביותר. אנשים מבטלים חופשות מתוך פאניקה, הרי בסופו של דבר ממחלת השפעת מתים בשנה הרבה יותר אנשים, אבל מכיוון שמדובר במחלה חדשה שאין לה ריפוי, הפחד וההיסטריה גדולים יותר. מדובר ב'פסיכולוגיית המונים', וגם אם הפחד הוא לא רציונלי במיוחד - אין הרבה מה לעשות עם זה".
עם זאת, יש כאלה שאינם מוכנים לוותר על החופשה השנתית שלה המתינו זמן רב. דוד ואשתו (שם המשפחה שמור במערכת - א"ה), הנמצאים בעשור השישי לחייהם, נסעו ביום חמישי האחרון (13 בפברואר) למיאמי, משם עלו על אוניית קרוז שלקחה אותם לחופשה בת שבעה ימים בקריביים. רגע לפני שעלו על הטיסה הספיק דוד לומר לנו כי את החופשה הזמין לפני כחודש וחצי, כלומר לפני התפרצות הקורונה, וכי הוא ובת זוגו אינם חוששים כלל מהחופשה הקרובה, שכן מדובר בחצי הכדור השני.
"ברור לגמרי שאם היה מדובר בקרוז באסיה הייתי מבטל, אני לא רודף אחרי סיכונים, אבל מדובר באזור אחר ומרוחק בעולם, ואי אפשר לתת לכל דבר שקורה בצד אחד של העולם להשפיע עלינו. אני כולי תקווה, ומהניסיון עם הסארס אני אפילו בטוח בכך, שבעוד שבוע-שבועיים ההידבקות במחלה תרד והיא תתחיל להיעלם".
"אנשים אף פעם לא יסרבו לדיל טוב"
למרות התחזיות הלא מאוד אופטימיות שמציגים חלק מהמומחים, לד"ר כתר ברור שענף הקרוזים יצליח להתרומם ולהתגבר על המשבר הנוכחי. "אם לא יעלו אסייתים אז יעלו אמריקנים. אי שם בעולם יש מישהו שירצה לעלות על אוניות הקרוז", הוא אומר ומוסיף: "אחד הדברים שלמדנו במהלך השנים האחרונות הוא שיש מחיר לפחד; בואי נלך שנתיים אחורה - האם לנסוע לטורקיה מפחיד יותר מלנסוע למקומות אחרים? נראה שכן, אבל אם הדיל הוא מספיק טוב תמיד יהיו לו קונים, למרות האזהרות והחשש.
"איפה יש לי הסתייגות קלה? במובן של ההשפעות הרחבות יותר - כל דבר בעולם מיוצר בסין, ואין ספק שלקורונה יש השפעה כלכלית על העולם, ואם נגיע למצב של מיתון אז התעשייה הזו תיפגע. מדוע? כי בסופו של דבר מדובר בהוצאה על פנאי, ולשם כך דרושה פניות כלכלית מצד הלקוחות".
זו לא הפעם הראשונה שבה ענף הקרוזים חטף "מכות בכנף", לא?
"משנת 2000 ועד היום היו שתי מכות קטנות בכנף הצמיחה - אחת ב-2001 והשנייה ב-2008, במשבר של הכלכלה האמריקנית. הענף הצליח להתאושש מזה, וכך יהיה גם הפעם. צריך להבין שעולם הקרוז צומח בדרכים שונות, יש את המיינסטרים - 'בואו ניקח אתכם לקריביים, נאכיל אתכם ונוריד אתכם עם שלושה קילו יותר' - ולצד זה יש נישות נוספות כמו קרוז דיסני שמותאמת למשפחות עם ילדים צעירים, נישה קטנה של ספינות לצעירים, שלרוב אפילו לא שטות ומשמשות למסיבות של סטודנטים אמריקנים, ויש נישה של בתי אבות צפים, שלרוב משרתים פנסיונרים. המשותף לכל הנישות האלו הוא שלא מדובר במחירים אסטרונומיים, בטח לא לעומת מה שמקבלים במהלך החופשה".
נגיף הקורונה
(הסבר מאת ד"ר איתי גל)
אז מי יהיו הראשונים להשתקם, להערכתך?
"הקרוזים המרוחקים מאסיה יהיו הראשונים שישתקמו, והשוק של הקרוזים בסין יהיה האחרון להגיב. ההימור שלי הוא שהשוק האמריקני יגיב באופן מאוד איטי לכל העניין, וכל עוד מספר הנפגעים בארצות הברית נמוך הם פחות מתעניינים בכל הסיפור הזה. בסך הכול אני מאוד אופטימי לגבי התאוששות הענף. נכון שכעת יש חסם מסוים, אבל במוקדם או במאוחר הוא יסתיים, כך לפחות אנחנו מקווים".
בר זוהר מציג כאמור תחזית אופטימית פחות, ולדבריו אם המצב יימשך כפי שהוא, חברות הקרוזים יתקשו להחזיק מעמד. "ההודעה של חברות הקרוזים שבאמצעותה עדכנו שהן מאשרות לבטל את ההזמנות הקרובות ללא קנס, הגיעה בעקבות ההגבלות החדשות של חברות הביטוח, כמו גם עקב ביטולים ואי הזמנות רבות בעקבות הקורונה", הוא אומר. "שוחחתי עם מנהל של חברת תיירות מובילה בישראל, ולדבריו מלבד כל ענייני הקורונה, גם חוק זכויות האזרח הוותיק פוגע בהן בימים אלו, ואם המצב יימשך כפי שהוא - ענף השיט ימצא את עצמו במצב קשה אפילו יותר מעכשיו", מסכם בר זוהר.
פורסם לראשונה: 13:18, 17.02.20
