עיר הנופש תשרוד את הגל השני
(צילום: גלעד כרמלי)
עם תפוסה מלאה במלונות - לפחות באלו שנפתחו - אילת מתחילה את יולי-אוגוסט, תקופת השיא שלה, עם אופטימיות זהירה. השבוע, כל המלונות כבר צפויים לפתוח את שעריהם – אך לנוכח הגל השני של הקורונה חוששים בעיר מהשבתה נוספת: "לא נשרוד משבר נוסף", אומרים התיירנים.
השנה האחרונה הייתה אולי הקשה ביותר בתולדות עיר הנופש הדרומית. בדיוק לפני שנה, ביולי 2019, נסגר שדה דב בתל אביב – שאותו כינו האילתים "התחנה המרכזית שלנו" ו"צינור החמצן" של העיר. ראש העיר אילת, מאיר יצחק הלוי, אמר ביום סגירת שדה דב שזה "היום העצוב ביותר בחיי הציבוריים". אך כמו כולם, הוא לא יכול היה לצפות את המכות שעוד ייפלו על העיר בחודשים הבאים.
"עברנו ממאה לאפס, הכול חדל ביום אחד כמו שלטר שנכבה", נזכרת ליאת אגסי, מנהלת השיווק של תאגיד התיירות אילת, בתקופת ההגבלות בגל הקורונה הראשון. "המשרד שלי נמצא ליד הגשר המפורסם של הטיילת, וזה תמיד היה אזור הומה אדם, אבל במשך כמעט חודשיים הרכב שלי היה הדבר היחיד שהסתובב שם".
כעיר שמתבססת באופן כמעט בלעדי על תיירות, השבתת הענף בעקבות הקורונה הייתה מכה קשה לתושבים. בשיאו של המשבר יותר מ-70% מתושבי אילת הפכו למובטלים, ובעירייה כבר התחילו להיערך לחלוקת מזון לבתים. בינתיים, אחרי שכמעט כל המלונות נפתחו מחדש יחד עם רוב המסעדות והאטרקציות, ירד שיעור האבטלה בעיר ל-40%.
"אילת זה תיירות, אין Plan B", מבהירה אגסי. "אנחנו יודעים ומבינים רק תיירות, ואני מקווה שיתאפשר לנו להמשיך לעשות את זה. אני לא יכולה להגיד שנעמוד בסגר נוסף".
"אמרתי שאילת תתאושש ראשונה – וצדקנו"
"הגענו לאילת לפני חודש וחצי כדי לראות מקרוב את המוכנות לפתיחה המחודשת של המלונות. עזרנו לנקות אבק בלובי, זו הייתה ממש חוויה קשה", נזכר מנכ"ל משרד התיירות אמיר הלוי. "אבל מה שהיה הכי קשה זה לראות את אילת בלילה. בתשעה באב אומרים את תפילת 'נחם' על ירושלים החרבה והאבלה והשוממה – אז ככה הרגשתי לגבי אילת. זו הייתה עיר פשוט מרוסקת". למחרת נפגש הלוי עם ראש העיר: "אמרתי שם שאני בטוח שאילת תהיה הראשונה להתאושש, ואני שמח שצדקנו. אילת חוזרת לשגרה יותר מהר מכל עיר אחרת".
9 צפייה בגלריה
בחודש מאי: משטח ההחלקה על הקרח בקניון "אייס מול" - ריק מאנשים
(צילום: איריס ליפשיץ קליגר)
"יש עכשיו הרבה אופטימיות", אומר שבתאי (שבי) שי, מנכ"ל התאחדות המלונות באילת. "היום התפוסה במלונות בעיר היא מהגבוהות שהיו אי פעם, חלק מהמלונות אפילו באובר-בוקינג. אי אפשר להגיד שהעיר בקריסה".
חלק מהמלונות שנפתחו, עם זאת, לא מצליחים עדיין לפתוח את כל החדרים לקליטת אורחים – בעיקר בגלל בעיית כוח אדם. ב"קלאב הוטל", מספרים באילת, אפילו הצוות הניהולי של המלון לוקח בעצמו חלק בעבודות הניקיון כדי לעמוד בביקוש.
כדי לפתור את הבעיה אישרה הממשלה לפני שבועיים בצעד חריג הבאת 700 עובדים מירדן לעבודה במלונות באילת. לפני תקופת הקורונה הועסקו בעיר כ-2,000 ירדנים – בעיקר בתפקידי חדרנות וניקיון - אך כולם שבו למדינתם עם סגירת הגבולות. הירדנים שישובו לישראל יחויבו תחילה ב-14 ימי בידוד, ואז יחלו בעבודתם.
"אנחנו מאוד מקווים שעכשיו עם כניסת הירדנים אנחנו נתגבר על בעיית הניקיון, וכל המלונות יוכלו לשוב לפעילות מלאה", מוסיף שי. "התפוסות של יולי-אוגוסט נראות כרגע על פי ההזמנות בספרים מצוינות, אז אני רוצה להיות אופטימי, מקווה שלא יקלקלו לנו".
בינתיים, המלונות ביטלו את הבופה המפואר שהישראלים כל כך אוהבים לפגוש בארוחות הבוקר, והגשת האוכל היא רק באמצעות דיילים - למעט הלחמניות, שכדי לקחתן מתבקשים האורחים לעטות כפפות ניילון. גם המסעדות באילת נאלצו להמציא את עצמן מחדש בעקבות המשבר. המוכרת מכולן היא מסעדת "לווייתן" של השף ליאור רפאל, שהפכה להמבורגרייה – אך היא אינה היחידה.
מסעדת "פאגו פאגו" הייתה מזוהה במיוחד עם הסושי שהגישה, אבל אחרי שטבחי הסושי המומחים שלה נתקעו בחו"ל הבין השף קובי רווח שהוא צריך לחשב מסלול מחדש. "התחלנו להגיש ארוחות בוקר, כשהבנו שבעצם נוצר איזשהו מחסור פה בעיר בגלל ההגבלות בבתי המלון. סושי הפסקנו להגיש", הוא מסביר. "בזמן הסגר העיר הייתה עיר רפאים, אנחנו מקווים שלא נצטרך לעצור שוב. סגר נוסף על העיר הזו יהיה גזר דין מוות".
הסופה שהחריבה את החופים: "וידוא הריגה"
"לראות את אילת סגורה לגמרי, אורות כבויים בבתי המלון ואין נפש חיה בטיילת, זה היה מטורף. אי אפשר היה לדמיין דבר כזה", מספר שי קיסוס, מבעלי חוף קיסוסקי הסמוך לקניון מול הים. "ובנוסף לקורונה, היה משהו שעשה וידוא הריגה", הוא מוסיף – ומתייחס לסופה הקשה שפקדה באמצע חודש מרץ האחרון את מפרץ אילת.
הסופה גרמה נזקים כבדים למבנים ליד החוף, לתשתיות ולקטעים מהטיילת – ואף השביתה לחלוטין את המרינה העירונית. "הייתה רוח אדירה שנשבה במשך כמה שעות והחריבה את החופים באילת, פשוט לא השאירה כלום", מוסיף קיסוס. "החוף שלנו היה מסודר עם דק וצמחייה ושמשיות, והסערה העיפה את הכול, אפילו את הסלעים שתחמו את החוף. אני נולדתי באילת, ביליתי כל החיים שלי בים, ומעולם לא ראיתי דבר כזה".
הסופה גרמה נזק חסר תקדים גם לשונית האלמוגים, וכ-60% מהכיסוי העליון שלה נפגע. "אלמוגים רבים ואף חלקי שונית שלמים ניתקו מקרקעית הים, והתגלגלו על ידי הגלים העוצמתיים", מסביר ד"ר אסף זבולוני, אקולוג מפרץ אילת ברשות הטבע והגנים. "נוצרה ממש 'מכבסה' שגלגלה את שברי השונית על הקרקעית, ואלה ריסקו אלמוגים נוספים".
בשמורת חוף האלמוגים יכלו לקלוט לפני הקורונה כאלפיים מבקרים בו-זמנית, אך מאז שהחוף נפתח מחדש מוגדרת מכסת ברזל של 400 מבקרים בלבד. גם השמורה נפגעה במהלך הסופה, וראש הגשר הדרומי - שנבנה כדי להוביל את הציבור לים בבטחה ומבלי לפגוע באלמוגים - ניתק לחלוטין ממקומו, התיישב על שולחן השונית וריסק את האלמוגים שהיו בדרכו.
עם זאת, יש קצת מקום לאופטימיות: עיקר הנזק הוא בשוניות הרדודות, ומעבר לעומק של עשרה מטרים הנזקים הם יחסית קטנים. "התהליך שהתרחש בחודשים האחרונים, כשלא היו פה אנשים, היטיב עם האלמוגים", מציין יורם חמו, מנהל מרכז ההדרכה של רשות הטבע והגנים באילת. "הקורונה אפשרה לתהליך הראשוני של צימוח האלמוגים להתרחש ללא הפרעה, וזה יאפשר לשונית להתאושש".
בדיקות קורונה מהירות בכניסה לעיר
"בולמי הזעזועים של אילת נשחקו", אומר ראש העיר הלוי על "שלוש המכות" שחטפה אילת בשנה האחרונה, "אבל יש כאן עיר חזקה ואיכותית שרוצה לנוע ולהתקדם".
יוסי חן, מנכ"ל תאגיד התיירות אילת, מוסיף: "כל משבר הוא גם הזדמנות. התפנה לנו זמן לטפל בדברים שלא טופלו שנים. אפילו הסופה ניקתה את החופים, ואני פתאום רואה את מה שראיתי כילד אילתי – חופים כמו בסיני".
בינתיים פועלים בעיריית אילת לקדם בטווח הארוך את פרויקט מסילת הרכבת לעיר, ובטווח הקצר מקווים שם להתחיל פיילוט של בדיקות קורונה מהירות בשתי הכניסות לעיר – כך שרק תיירים שיימצאו שליליים לנגיף יורשו להיכנס לאילת.
בתאגיד התיירות גיבשו מעל התו הסגול את תוכנית "עיר ירוקה", שמלבד הבקרה על הנכנסים והבדיקות המהירות כוללת גם הפעלת אפליקציה למעקב אחר הצפיפות בחופים ובאטרקציות השונות, וכן הכשרה של מאות "נאמני בריאות" שיהיו אחראים על ההסברה ועל השמירה על ההנחיות - הם יוודאו שהתיירים עוטים מסכות, יתדרכו אותם להתקין את האפליקציה ואף ייתנו להם אלכוג'ל ומגבת באורך של שני מטרים, להפרדה בחוף בין אדם לאדם או בין משפחה גרעינית אחת לאחרת.
בנוסף השיקו באילת את קמפיין Eilat Free, שכולל שורה של פעילויות שמוצעות לתיירים בחינם, בהן סיורים קולינריים, סיורי אמנות, שיעורי סאפ, שיעורי יוגה, הופעות, מסיבות על יאכטות ועוד. "יש דברים מדהימים. הכול בחינם ופתוח לכניסה חופשית, הדבר היחיד שאנחנו מבקשים זה מסכה", צוחקת אגסי.
"אנחנו לא יודעים מה יהיה מחר, אבל אם לא ניקח עכשיו את ההזדמנות שניתנה לנו ונשכיל לנצל אותה – פשוט לא יהיה כלום", היא מוסיפה. "כל עוד אנחנו יכולים לעשות תיירות, אנחנו נעשה את זה, וככל שנשכיל להשתנות אולי גם נשפר את המוצר התיירותי שאנחנו מציעים. אם הקורונה תאפשר, אני מאמינה שיכול להיות כאן הקיץ הכי טוב שהיה. אבל אנחנו צריכים לשמור על עצמנו ולהישמע להנחיות, אחרת לא יהיה אף אחד בשום מקום".
