מרכז מבקרים חדש בגן לאומי תל מגידו
(צילום: עמיר אלוני, רשות הטבע והגנים)
בגן הלאומי תל מגידו נחנך מרכז מבקרים חדש לאחר כשנה וחצי של עבודות פיתוח – בתקווה שהצעד ימשוך גם מטיילים ישראלים אל האתר העתיק. עד לפני הקורונה זכה האתר בעיקר לביקורים של תיירים נוצרים אוונגליסטים, שמזהים את המקום כ"ארמגדון" שיבשר את סוף העולם.
מרכז המבקרים החדש, שנפתח לראשונה במהלך חג הפסח, חושף בפני המטיילים את ההיסטוריה המקראית של המקום – מימי הממלכה המשגשגת של דוד ושלמה, דרך כיבושה של העיר על ידי שישק מלך מצרים, והפיכתה עם חזרתה לשליטת ממלכת ישראל למרכז צבאי חשוב בימי המלך אחאב שהוחזקו בו רכבי מלחמה וסוסים רבים דרך קבע.
ברשות הטבע והגנים השתמשו במרכז המבקרים בטכנולוגיות חדשניות המציגות חפצים היסטוריים שיספרו את סיפור ההיסטוריה של המקום. החדר המרכזי הוא "חדר המודל" שבו מוצג שנבנה כבר בשנות ה-50 ומדמה את התל עצמו – אך כעת, בעזרת טכנולוגיות וידאו חדשניות, הוא יציג את החיים בתל לאורך השנים. מרכז המבקרים החדש הוקם בסיוע משרד התיירות והחברה הממשלתית לתיירות, לאחר 45 שנים שבהן הוצגה בגן הלאומי תערוכה בסיסית מאוד.
במרכז המבקרים החדש ניתן להתרשם גם משנהבי מגידו שנמצאו בתל בשנות ה-20 וה-30 של המאה הקודמת - ומלמדים על עושר תושבי העיר בתקופת המקרא. במרכז נמצאת גם המצבה שהציב שישק מלך מצרים לאחר שכבש את העיר בשנת 924 לפני הספירה, עם פיצול ממלכת יהודה לשתי ממלכות נפרדות לאחר מותו של שלמה הלך.
עד לפני משבר הקורונה בתחילת 2020, כ-90% מהמבקרים באתר היו תיירים, רובם נוצרים אוונגליסטים, אשר באו לחוות ולהתרשם מקרוב מסיפורי המקרא ההיסטוריים ומהאתר הארכיאולוגי המוזכר הן בתנ"ך והן בברית החדשה. במקום הם מצאו לעצמם במה לקיים תפילה לשלום ואהבת ישראל בליווי כמרים, והיו עושים זאת כשפניהם מופנות לבקעת הארמגדון – שיבוש של המילים "הר מגידו". לפי חלק מהמסורות הנוצריות, למרגלות התל יתרחש אירוע אדיר שיסמל את אחרית הימים ויביא לחורבן העולם המוכר כיום, ורק המאמינים ישרדו אחריו.
עתה, עם פתיחת מרכז המבקרים החדש שיציג את ההיסטוריה המקראית של האתר, צופים ברשות הטבע והגנים כי למקום יגיעו גם ישראלים רבים. לדברי לוסי יוסף, מנהלת גן לאומי תל מגידו, "האתר משלב טבע, ממצאים ארכיאולוגיים והיסטוריה מקראית, ופורש את סיפור ההיסטוריה והמורשת הארץ-ישראלית על פני כ-6,000 שנה. מרכז המבקרים החדיש והטכנולוגי, שבו הושקע רבות, מנגיש לציבור הרחב את ההיסטוריה של המקום בצורה אינטראקטיבית ומהנה, עם סרטונים ומודלים ה'מקימים לתחייה' דמויות מההיסטוריה ואף את השטח הגיאוגרפי של האזור. אנחנו רואים חשיבות בהחזרת המטיילים הישראלים למקום שבו הם יכולים לפסוע בין הממצאים וללמוד על ההיסטוריה של המקרא".
גן לאומי תל מגידו כולו משתרע על פני 274 דונם, וכולל כמה נקודות עניין ובראשן מפעל המים העתיק – מערכת הנדסית מפוארת שנחצבה במאה ה-9 לפני הספירה, ללא שום אמצעים טכנולוגיים. המפעל שימש כמקור מים סודי, בשעה שהעיר הייתה תחת מצור. עוד ניתן להתרשם באתר מהחומות, משערי האבן הגדולים ומשרידי האורוות שאכלסו כ-5,000 סוסים – ואלו ממחישים את עוצמתה של העיר מגידו בימי קדם. רק לאחרונה שוחזר השער הישראלי מימי המלך שלמה. נקודת התצפית הצפונית של האתר מעניקה נוף פנורמי מרהיב של 360 מעלות אל עמק יזרעאל.
14 צפייה בגלריה
מצבת שישק מלך מצרים במרכז המבקרים החדש בתל מגידו
(צילום: לוסי יוסף, רשות הטבע והגנים)
תל מגידו הוא מהאתרים הארכיאולוגיים הראשונים שנחפרו בארץ, וזה שביצעו בו את מספר החפירות הארכיאולוגיות הרב ביותר בארץ ובעולם. בשנת 2005 הוכר האתר כאתר מורשת עולמית על ידי אונסק"ו.
התל מעוטר בעצי דקל – בזכות פועלי החפירה שהגיעו ממצרים לעבוד עם המשלחת האמריקנית שחפרה במקום בשנת 1925. מסופר כי המצרים הביאו עימם תמרים מגדות הנילוס כצידה לדרך, והגלעינים הם אלו שנבטו - והיום העצים הם סמל בלתי נפרד מתל מגידו.
גם הטבע כאן לא מאכזב. מעל התל ניתן להבחין בבזים אשר דואים ומקננים באזור, בהם גם הבז האדום והנדיר. באתר ניתן להבין גם ב"רב-רגל שחור" – מרבה רגליים הנמצא באלפים בתל מגידו, כשהחוקרים עדיין מנסים למצוא תשובה לשאלה למה הוא חי בהמוניו דווקא כאן.
מי שמחפש פעילויות לכל המשפחה ימצא בגן הלאומי תל מגידו מרחבי בריחה עם ערכות קוד שצריך לפצח. בסוף הפעילות, המשפחות המפצחות את כתב החידה יקבלו את "חותם מגידו", הנושא את שמו של ירבעם, ככל הנראה ירבעם השני, והוא החותם הקדום ביותר של מלך ישראלי שנתגלה עד כה. את ערכות הקוד ניתן לרכוש במרכז המבקרים בעלות של 20 שקלים.
הגן הלאומי פתוח למבקרים בימים ראשון-חמישי ושבת בשעות 17:00-8:00, ובימי שישי וערבי חג עד 16:00. הכניסה בתשלום: 28 שקלים למבוגר, 14 שקלים לילד (מגיל 5), חינם למנויי מטמון. יש לתאם את הביקור מראש דרך אתר רשות הטבע והגנים.
