בימים האחרונים נוצר חוסר ודאות רב בקרב נוסעים רבים שמתוכננים לטוס בשבועות הקרובים למדינות המצויות באסיה כגון – תאילנד, וייטנאם, הונג קונג ויפן, זאת על רקע ההודעה שפרסם אתמול (יום ב') משרד הבריאות, ובה הוא ממליץ "לשקול את נחיצות הנסיעות" ליעדים אלה. הודעה זו פורסמה בהמשך להודעה שמשרד הבריאות פרסם לפני כשבועיים ובה המליץ לציבור להימנע מנסיעות לסין.
מבחינת הנוסעים ההודעות הללו משמעותיות שכן כאשר קיימת אזהרה פורמלית מטעם משרד הבריאות להימנע מנסיעה ליעד מסוימת כפי שקיימת ביחס לסין, על חברות התעופה לאפשר לנוסעים לבטל את כרטיסי הטיסה שהוזמנו על ידם מראש ולהשיב את כספם בחזרה ללא דמי ביטול. לעומת זאת, מאחר ולא קיימת אזהרה דומה גם ביחס ליתר המדינות באסיה, מרבית חברות התעופה לא מאפשרות לנוסעים לבטל את כרטיסי הטיסה ללא דמי ביטול.
כתוצאה ממצב זה עומדים הנוסעים למעשה בפני שוקת שבורה, מאחר והם לא מעוניינים, ובצדק, לטוס למקום לא בטוח ולהסתובב במהלך חופשתם עם מסכות על פניהם, אך מצד שני גם אין להם יכולת לבטל את כרטיסי הטיסה ולקבל את כספם בחזרה, וכל נוסע שיחליט לבסוף לא לטוס בכל זאת ייאלץ לספוג הפסדים של מאות או אלפי דולרים.
מה ההבדל בין מקרה זה לביטול טיסה רגיל?
במקרים "רגילים" של ביטולי טיסות על ידי חברות התעופה, זכאים הנוסעים לקבל לרוב פיצוי כספי מכוח חוק טיבי שמבוסס על מרחק הטיסה ונע בין 1,280 שקלים ל-3,120 שקלים לנוסע, ובין 250 אירו ל-600 אירו (על פי התקנות האירופאיות), אלא אם כן ביטול הטיסה נגרם בשל נסיבות מיוחדות שלא היו בשליטת חברת התעופה (כגון מזג אוויר וכיו"ב).
בנוסף, במקרים שבהם חברות התעופה מודיעות על ביטול הטיסה מעל 14 יום מראש, או שביטול הטיסה נבע כאמור בשל נסיבות שלא היו בשליטתן – הן פטורות מלשלם לנוסעים פיצוי כספי, והדבר היחיד שהנוסעים זכאים לקבל זה את התמורה שהם שילמו עבור הכרטיסים חזרה.
ביטול טיסה על פי חוק הגנת הצרכן
במקרים שבהם הנוסעים מעוניינים לבטל את הזמנת הכרטיס, הם רשאים לבטל על פי חוק הגנת הצרכן בתוך 14 יום ממועד העסקה (למעט עבור אזרחים ותיקים שלהם קיימת אפשרות לבטל בתוך 4 חודשים ממועד העסקה), ובתנאי שנותרו לנוסעים למעלה מ-7 ימי עסקים, ובתשלום של 5% או 100 שקלים על פי הסכום הנמוך מביניהם.
מה עושים אם חוק הגנת הצרכן לא חל?
אם כבר חלפו 14 ימים, הנוסעים אינם זכאים לבטל את העסקה מכוח חוק הגנת הצרכן או אם רכשו את כרטיסי הטיסה דרך סוכנות נסיעות זרה או דרך חברת תעופה שאין לה נציגות בארץ – שאז חוק הגנת הצרכן לא חל. במקרה כזה כפופים בעיקרון הנוסעים לתנאי הביטול של כרטיס פרטני, ובדרך כלל לצורך ביטולו הם נדרשים לשלם דמי ביטול גבוהים או מלאים (תלוי כמה זמן מראש הם מבקשים לבטל את הטיסה).
יחד עם זאת, לנוכח המצב שנוצר בסין והמלצת משרד הבריאות שלא לטוס לשם, קיימת מניעה לנוסעים לטוס לשם מחשש לגיטימי לפגיעה בבריאותם, וניתן לומר שמדובר בסיכול חוזה שלא בשליטת הנוסעים או חברות התעופה. במצב כזה על חברות התעופה לאפשר לנוסעים לשנות או לבטל את כרטיסי הטיסה, מבלי לדרוש מהם דמי ביטול או דמי שינוי, לאור הנסיבות המיוחדות שנוצרו, ולאור ההמלצות שפורסמו על ידי משרד הבריאות שהמליץ לציבור להימנע מנסיעות לסין.
בנוגע ליתר היעדים באסיה, טרם פורסמה כאמור המלצה ממשית מטעם משרד הבריאות שלא לטוס לשם אלא הודעה בה צוין כי על הנוסעים "לשקול נחיצות הנסיעות" ליעדים אלה, גם כאן ניתן לומר כי קיימת מניעה לנוסעים לטוס על רקע חשש לגיטימי לפגיעה בבריאותם, אולם מאחר וטרם פורסמה המלצה ממשית נראה שאין לנוסעים אלה זכות אוטומטית לבטל את כרטיסי הטיסה ללא דמי ביטול.
ומה לגבי החזר כספי מבתי מלון?
אם מדובר בסוכנות ו/או מלון מישראל, עליהם לטעמי לאפשר גם לנוסעים הטסים לסין לבטל. יחד עם זאת, אם מדובר על סוכנות זרה עשויה להיות לנוסעים בעיה, מאחר ואם אותן סוכנויות לא יאפשרו לבטל, לא ניתן לתבוע אותן בישראל, ולכן אותם נוסעים יהיו כפופים למדיניות ותנאי הביטול של אותן סוכנויות זרות.
יחד עם זאת, יש לזכור גם שעשויה להיות בעיה ממשית ולגיטימית גם לסוכנות ישראלית לאפשר לבטל ללא דמי ביטול, מאחר וייתכן ואותה סוכנות כבר מחויבת לספק מחו"ל שלא נותן לה לבטל, או שהסוכנות בארץ כבר העבירה לאותו ספק את התשלום מהלקוח.
לסיכום, יש כאן דילמה ובעיה ממשית שכן בעקבות התפרצות הנגיף נוסעים חוששים לנסוע בשל חשש לבריאותם ומצד שני סוכנויות, מלונות וחברות תעופה עשויים לקרוס כלכלית. אין בשלב הזה פתרון עד שמשרד הבריאות לא יוציא אזהרה, אם יוציא, ביחס ליתר היעדים.
אהוד פאי הוא עו"ד העוסק בדיני תעופה ודיני תיירות. אין באמור במאמר זה, כדי להוות ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי.