(ללא קול). קטע מיומני כרמל, המתעד את פתיחת האספה המכוננת ואת נטיעת "יער המגינים"
(מתוך ארכיון המדינה )
אלבום תצלומים שתרם אזרח למיזם התיעוד הלאומי "ישראל נגלית לעין" ומרכז יד בן צבי חשף תמונות נדירות של "שערי הנצחון החגיגיים" שהוקמו בירושלים לרגל ההתכנסות הראשונה של "האסיפה המכוננת" (הכנסת) בירושלים ביום ה-14 בפברואר 1949, ט"ו בשבט תש"ט.
את האלבום מסר למיזם דוד רונן (כהן), לשעבר לוחם פלמ"ח ואיש שירותי הביטחון, בעקבות קריאה של המיזם לאזרחים ותיקים לחפש באלבומים ובבוידעם תמונות נדירות כדי שיתועדו בצורה דיגיטלית ויישמרו לדורות הבאים. באחד מהם נראה שער גדול ובראשו הפסוק: "עיר עוז לנו" (ישעיהו כ"ו, א'); באחר – שער ועליו מתנוססת הכתובת: "מנעי קולך מבכי ועיניך מדמעה כי יש שכר לפעולתך" (ירמיהו ל"א, ט"ו).
"לא ידענו מתי צולמו התמונות, לא היכן צולמו ולא מהו האירוע שהונצח בהן", סיפרה החוקרת סמדר ברק שמתנדבת במיזם "ישראל נגלית לעין". "ידענו רק שהן צולמו אחרי מלחמת העצמאות ושבעל האלבום היה אז חייל בצה"ל".
לאחר מחקר וחיפושים במאגרי מידע התברר כי התמונות צולמו ביום ההתכנסות הראשונה של "האספה המכוננת" (לימים "הכנסת") בירושלים, ביום 14 בפברואר 1949, ט"ו בשבט תש"ט.
4 צפייה בגלריה
"מנעי קולך מבכי ועיניך מדמעה כי יש שכר לפעולתך"
(מתוך אלבומו של דוד רונן, ישראל נגלית לעין )
"הימים היו ימי סוף המלחמה והארץ דיממה עדיין", הסבירה ברק. "בעיתונות עסקו בשיחות שביתת הנשק ברודוס ובהענקת אותות לגיבורי המלחמה, שהסתיימה רשמית ב-8 בינואר 1949. הבחירות הראשונות לבית הנבחרים נערכו ב-25 בינואר, והישיבה הראשונה של האספה המכוננת בירושלים נקבעה לאמצע חודש פברואר.
"לקראת ההתכנסות לבשה העיר ירושלים כולהּ חג: בנייני הציבור כוסו בדגלים ובשלטים, ואת קירות בתי הכנסת קישטו פרוכות. תחנות המשטרה בעיר, שחודשים קודם לכן עוד ישבו בהן שוטרים ובלשים בריטיים, קושטו אף הן בדגלי ישראל. בשכונת רוממה במערב ירושלים, בכניסה הראשית לעיר, הוקם שער חגיגי ומעוטר שהתנשא לגובה רב. על השער נתלתה הכתובת 'עיר עוז לנו', ומשני צדדיה חרב וענף זית – סמל צה"ל. היו גם שמתחו ביקורת על עצם הרעיון להעמיד שער בכניסה לעיר, שהרי 'ירושלים אינה פריז ולשער הניצחון אין מסורת, לא בהיסטוריה העתיקה ולא החדישה של עם ישראל', כפי שנכתב ב"על המשמר" ב-15 בפברואר 1949".
ברק הסבירה עוד כי "כיוון שנקבע ט"ו בשבט כיום ההולדת של בית המחוקקים, הוחלט שבאותו יום גם יינטע יער המגינים – 'מצבה חיה לאיש המגן ולחייל בישראל אשר הקריבו את נפשם על מזבח מולדתם', כדברי יום טוב לוינסקי. באותו יום ניטעו כמה יערות ברחבי הארץ בהשתתפות משפחות הנופלים וחיילי צה"ל: בנבי יושע, ביחיעם, בבאר שבע ובשער הגיא. בטקס הנטיעות בשער הגיא השתתפו גם חברי האספה המכוננת בדרכם לירושלים. בתצלום שבאלבומו של דוד רונן (כהן) נראה שער גדול מקושט ענפים, לרגליו מכוניות ובראשו הפסוק מנעי קולך מבכי ועיניך מדמעה כי יש שכר לפעולתך'.
"בטקס בשער הגיא השתתף גם ראש הממשלה דוד בן גוריון. 'נאומו', כתבה ברכה חבס ב'דבר' כעבור יומיים, "הכיל את כל הצער וכל הדמע וכל האמונה והד הרים ענה לו מקרוב ומרחוק'.
"עם סיום הטקס החלו לנסוע המכוניות משער הגיא לעבר הכניסה לירושלים. לאורך הדרך נתלו ברכות ששלחו יישובים מרחבי הארץ לצירי האספה המכוננת. בירושלים עצמה נפתחו החגיגות בשעה תשע בבוקר, בצעדה של ילדי העיר ובראשם נערים מתופפים בתופים מרחוב אוסישקין אל בניין המוסדות הלאומיים, בפינת רחוב המלך ג'ורג' ורחוב קק"ל. שם קיבל אותם בברכה ראש הממשלה דוד בן גוריון, והמורה הוותיק יצחק יעקובי יחד עם שני נערים שגדלו בעיר העתיקה שתלו במקום את 'עץ העצמאות'. משם המשיכו הצעירים וצעדו במרכז העיר כשבפיהם שירת התקווה.
לרגל האירוע הנפיק דואר ישראל את "בול ירושלים", בעיצוב האחים שמיר. על הבול צוירו דרכים מתפתלות בין ההרים לעבר חומות העיר העתיקה וצריח מגדל דוד. מתחת לתמונה נקבע הפסוק "גָּאַ֖ל יְרוּשָׁלִָתם" (ישעיהו נב, ט). על "מעטפת היום הראשון" מופיע השער המוביל למצודת מגדל דוד שמפנים לחומה, ותחתיו נכתב "יְרוּשָׁלִַם הַבְּנוּיָה כְּעִיר שֶׁחֻבְּרָה-לָּהּ יַחְדָּו" (תהלים קכב, ג). הבול והמעטפה ביטאו את התקווה לשוב ולאחד את חלקיה של העיר ירושלים, תקווה שמן הסתם הייתה גם בליבו של דוד רונן (כהן) - שנולד בעיר העתיקה וגדל ב"שכונת הפחים".
