הצצה אל החיים במלון DAVE לוינסקי
(צילום: אלין ורותם שקד. עריכה: ynet)
המלונות התל-אביביים: קוקו (CUCU) בדיזנגוף, וום (WOM) באלנבי, דייב (DAVE) בלוינסקי ומלון טאון האוס (Townhouse) ליד רוטשילד, הפכו בתקופה האחרונה ממלונות רגילים שמארחים תיירים לתקופות קצרות, למלונות עבור אנשים שמחפשים מקום לגור בו לטווח ארוך. סאבלט אם תרצו.
נראה שמדובר רק בסנונית הראשונה בענף, שספג ועדיין סופג פגיעה קשה בעקבות נגיף הקורונה. בדקנו מה עומד מאחורי ההחלטה לעשות למלונות הסבת מקצוע, עד כמה זה בכלל משתלם ואיך זה לגור בחדר של מלון.
רשת בראון ומלון קוקו היו הראשונים לזהות את הפוטנציאל של הסבת חדרי המלון למעין "דירות" קטנות לטווח ארוך בארץ, כדי לנסות להחזיר חלק מההפסדים ולהחזיק את הראש מעל המים.
הרעיון, ברוב המקרים כאן, הוא העברת המלון מתפקודו הקלאסי לסוג של Coliving - חיים משותפים במבנה אחד, שבו חדרים נפרדים לכל דייר, אבל כולם חולקים אזורים משותפים כמו מטבח וסלון.
"עכשיו כולם רוצים לעשות כמוני ולעבור למלון"
"ראיתי מודעה בפייסבוק שאפשר לגור במלון. יום למחרת כבר הגעתי לכאן עם מזוודה", מספרת אלין שקד (26), אורחת במלון דייב לוינסקי מרשת בראון, בין הראשונות שנכנסו לגור במלון בתחילת השבוע. שקד מספרת על עצמה שהיא נוודת דיגיטלית שחזרה לא מזמן מנסיעה של כשנה בתאילנד וחיפשה מקום לגור בו בחודש-חודשיים הקרובים.
אז איך זה לגור במלון?
"יש כאן אווירה טובה של מלון בוטיק עם ריח של מלון, מים חמים כל הזמן, המיטה הכי טובה שבן אדם יוכל לישון בה. מאוד מאוורר ונעים, בעיקר על הגג ששם גם יש ג'קוזי ומיטות שיזוף".
לא צפוף בחדר לפעמים?
"החדר לא גדול אבל אני נמצאת כאן עם בן הזוג שלי ולא מרגישים שצריך להתפשר על מקום. הוא גם עובד מהבית כביכול, אז הוא נמצא רוב היום עם המחשב הנייד על הגג", מספרת שקד בהתלהבות.
אז זה מושלם כמו שזה נשמע?
"כמעט. חוץ מהעובדה שאני מאוד אוהבת לבשל וזה קצת חסר לי כאן". במלון שבו מתגוררת שקד, כמו במרבית המלונות שעשו הסבה, ישנו מטבחון משותף לכלל הדיירים ולא תמיד יש בו את כל הכלים והמכשירים הדרושים להכנת אוכל.
"יוצא שאני אוכלת יותר בחוץ כרגע אבל הבטיחו להביא כיריים בקרוב ואז אתחיל לבשל פה", אומרת שקד ומספרת על החוויה להגיע לכאן ועל כך שרוב האורחים בני גילה, מלבד אורח או שניים סביב גיל 40. "יש בערב אווירה נחמדה, כשכולם עולים לגג. נראה שחלק מגיעים לכאן כדי לפגוש עוד אנשים".
מהצד זה נשמע קצת הוסטלים בחו"ל
"זה נכון שיש כאן בעיקר צעירים אבל זה לא אותו דבר. זה לא שמשאירים דלתות פתוחות וכל אחד יכול לעבור מחדר לחדר בחופשיות או ששומעים מוזיקה בקול רם. זה הרבה יותר מוקפד ושקט, כל אחד לעצמו. כן, נוצרים כאן מפגשים בין אנשים שלא הכירו קודם, אבל זה הרבה יותר פיין מאכסניה, יש כאן הרגשה של מלון לכל דבר".
לדברי שקד, היא הייתה החלוצה מבין מכריה מבחינת המעבר מדירה שכורה או סאבלט למלון, וכעת כולם בסביבתה רוצים לעשות כמוה, "בעיקר בתקופה המלחיצה וחסרת הוודאות שיש כיום".
11 צפייה בגלריה
המודעה של רשת בראון על הפיכת מלון DAVE לוינסקי למלון דירות לטווח קצר
(צילום: מקס קובלסקי)
שקד מספרת על חברים שנמצאים בדירות יחיד במחיר דומה לזה שהיא משלמת במלון, אך מקבלים הרבה פחות או שהם בדירות שותפים וצריכים להתפשר על השותף. "לדוגמה, חברה שלי גרה בשכירות ומשלמת 3,300 שקלים - לא כולל חשבונות, עכשיו היא מחפשת לסאבלט את הדירה שלה ולעבור לגור במלון כמוני, לצד עוד הרבה חברים שלי. זו אופציה מעולה שמעולם לא חשבנו עליה", מסכמת שקד.
"לא מבין למה כולם לא עושים את זה"
איך הרעיון התחיל להתגלגל?
"באפריל התחלנו להציע חדרים לשהיות ארוכות באופן ספוראדי. הגיע צורך כזה ובקשות מצד הקהל אבל אז זה היה עדיין בשוליים. היינו בטוחים שזה רק לזמן קצר, לתקופת הסגר ואחר כך יהיה קיץ טוב", מספר ליאון אביגד, מייסד ובעלים משותף של מלונות בראון (BROWN), על הצעדים הראשונים שהתחילו אז באופטימיות זהירה.
זה היה נכון עד לחודשים האחרונים והכניסה לעבר יולי-אוגוסט, שאמורים להיות הכי חזקים עבור הענף. לדבריו, "בחודש-חודשיים האחרונים היה כבר ברור ש-2020 נגמרה עבורנו ושהקיץ אבוד, ושאנחנו הולכים לעשות את זה. החלטנו שאם נכנסים לזה - אנחנו עושים את זה עד הסוף".
גם אצל גיא ברטל, שותף ובעלים של מלון קוקו, השאלה אם לעשות את זה עלתה עוד בגל הראשון. "אז כבר התחלנו להפנים את המצב אבל היו הרבה התלבטויות. זה לא מהלך כלכלי עבורנו. אבל כשהתחיל הגל שהשני, לקחנו את ההחלטה, שלא הייתה פשוטה עבורנו".
בידוד בסטייל: האורח יתייחס למלון כמו לבית שלו
אז מדובר במלון, על כל המשתמע מכך, אבל זה גם אומר חללים מאוד קטנים לגור בהם
"אנחנו יודעים שהמלונות והחדרים די קטנים אבל בשביל זה יש את האזורים המשותפים", אומר אביגד.
"אנחנו קוראים לזה בידוד בסטייל. כשאתה לוקח חדר במלון אתה מצד אחד מקבל חדר מגניב ומעוצב. בנוסף, אתה לא משלם חשבונות ארנונה, חשמל וכו' ואתה באמצע העיר במחיר סביר, אבל אם למשל רוצים לארח חבר, אנחנו מודעים לזה שזו בעיה".
"אז פה היה לנו חשוב שהאורח יתייחס לכל המלון כמו לבית שלו. יש לו גג וסלון והוא לא מרגיש חנוק, להפך, זו מין הרגשה שאתה קרוב להכל ואתה עוד המארח במקום כזה, You own the city", מוסיף מייסד מלונות בראון.
על סמך מה קבעתם את המחיר?
"יש פה עניין של תן וקח. מצד אחד אנחנו יודעים שיש לנו תחרות עם הדירות שמיועדות לתיירים, דוגמת דירות Airbnb - שגם נשארו ריקות והן יותר גדולות ומאובזרות יחסית לחדרים במלון. מצד שני, כאן אתה מקבל לוקיישן מאוד מרכזי, חדר וחללים מעוצבים.
"אז בשקלול של הכל, יחד עם העובדה שהמלון עומד ריק כבר תקופה והיה לנו חשוב למלא אותו כמה שיותר מהר - הגענו למחיר הזה", מסביר ברטל ממלון קוקו שנמצא על כיכר דיזנגוף.
רשת בראון פנתה לקבוצות מיקוד כדי לבדוק מה אנשים רוצים שיהיה להם במלון - שהוא גם בית לתקופה זמנית, וגם כמה הם מוכנים לשלם על זה.
הצצה למלון WOM - מלון הקפסולות הראשון בארץ
(צילום ועריכה: גלעד ילון)
"רצינו להבין אם אנשים רוצים להיות במקום סטייל מלרוז פלייס או חדרים שלכולם יש מקלחת ומטבח משותפים", אומר אביגד.
"אני קורא לכל תל אביב לגור אצלנו"
בנוסף, יצרו ברשת בראון עוד מספר שירותים לרווחת "הקהילה" שתגור במלונות לטווחים ארוכים:
מאפליקציה שתחבר בין כל האורחים, עם קבוצות וואטסאפ/צ'אט לדיירים ועד מדריכי יוגה שיעשו סדנאות והדרכות בכל שבת בבוקר לשוהי המלון. אלו בנוסף למטבחון המעוצב שפתוח לכולם, אזור ספות משותף, במלון דייב לוינסקי יש אפילו ג'קוזי על הגג, מיטות שיזוף ואזורים משותפים נוספים.
"הלכנו על קונספט Long stay community (קהילת אורחים לטווח ארוך)", מסביר אביגד.
יודעים כבר לומר אם הרעיון הזה הוא הצלחה?
"כל יום ארבעה, חמישה חדרים נמכרים לתקופות ארוכות, אז כן אנחנו רואים בזה הצלחה. יש לנו 60 חדרים בשני מלונות הדייב וכ-50 בוום. לדעתי שלושת המלונות יימכרו לחלוטין", אומר אביגד שמייצג את הרשת, שלה 12 מלונות בתל אביב, מתוכם שלושה נכנסו לקונספט המדובר.
במלון קוקו ישנם קצת יותר מ-30 חדרים וגם שם צופים שתהיה תפוסה מלאה מהר יחסית. בסוף השבוע הקרוב המלון יחל לקבל לראשונה את אורחיו בקונספט החדש.
בסוף כל תושבי תל אביב יעברו אליכם
"אני באמת לא מבין למה הם לא עושים את זה. אני קורא לכל תל אביב לגור אצלנו. אנחנו אוהבים לארח ונהנים מהקונספט הזה גם בלי קשר למצב. אנחנו מייחלים לכמה שיותר אנשים, לא רוצים להישאר עם מלונות סגורים", אומר אביגד.
"גמישות היא שם המשחק עכשיו"
אפשר להרוויח מצורת האירוח הזאת או שזה רק כדי להשאיר את הראש מעל המים?
לדברי ברטל ממלון קוקו, אין הרבה הבדל בין השארת המלון סגור או פתיחתו, מבחינת הוצאות מול הכנסות. "אחרי כל החישובים אנחנו מבינים שבמהלך כזה לא רק שלא נרוויח אפילו נפסיד קצת", אומר ברטל.
אז למה בכל זאת?
"כדי להישאר פתוחים ולגרד קצת כסף כדי לשלם משכורות לאנשים שחשובים לנו, לשלם הוצאות קבועות ושכירויות שעדיין חייבים לשלם". לכן לדבריו, הכל כרגע עוד בגדר ניסיון. "מקווים שההימור היה נכון".
לדברי אביגד מרשת בראון, "מבחינת כסף, יש פה נטו כיסוי חשבונות ויש לנו מלון שגם לא מכסה את החשבונות עם זה.
"אין לי ברירה, זה מה שיש. אני מאמין במלונאות תל אביבית, ישראלית, אמיתית וחושב שיש לה מקום. אני רוצה לשלם את החשבונות שלי לבעלי הנכסים שלי ולא רוצה לאבד את הצוות שלי.
"העסק כל כך דינאמי. כל המשבר הזה הוכיח שגמישות היא שם המשחק עכשיו, וחייבים להיות סופר תגובתיים ויצירתיים למה שקורה בשוק".
"בניגוד ל-Airbnb - אנחנו עובדים בצורה מסודרת"
אחרי שהמלונאים התלוננו על Airbnb שעובדת באופן לא חוקי ולא שוויוני, אתם לא עושים את זה בעצמכם?
"בניגוד לדירות Airbnb, המלונות שלנו הוקמו על פי כל התקנים, עם 16 רגולטורים ואנחנו משלמים מאה אחוז מיסים למדינה.
"אנחנו לא לקחנו דירות מגורים והגברנו את מצוקת הדיור במדינת תל אביב, אלא להפך - לקחנו בניינים משרדיים והפכנו אותם למלונות. כלומר אנחנו עושים את זה בצורה הכי מסודרת".
"אם עד אפריל לא יהיה פתרון - יהיה דם ברחובות"
יש פה מגמה שאולי יצטרפו אליה גם המלונות הגדולים?
"למלונות גדולים זה לא משתלם. מה שאנחנו עושים בחודש - חדר רגיל במלון יחזיר בשבוע".
כמה זמן אפשר להחזיק חלק מהמלונות בצורה הזאת?
"אם עד אפריל לא יהיה פתרון של חזרה לתעופה אז אני חושש שיהיה פה דם ברחובות. תיירוּת ותיירים זה מניע כלכלי אדיר לא רק למלונות, גם למסעדות, לתרבות, לאמנות, למדריכי תיירות, לנהגי מוניות ועוד המון תתי-ענפים בתיירות. אם עד אז לא יהיה פתרון המצב יהיה חמור מאוד".
"פתאום לגור במלון נשמע כמו האופציה השפויה"
מי מגיע אליכם?
"יש סיפורים מכל עבר", אומר ברטל בחיוך. "אנחנו שומרים על אנשים שיתייחסו למלון כמו לבית שלהם לשנה הקרובה.
"זה יכול להיות סטודנטים, אנשים שתקועים בארץ, אנשים שצריכים לעבור דירה ואין להם כסף לרהט אותה", מוסיף ברטל שגם משער כי בעתיד הקרוב יגיעו למלון "נפגעי קורונה", שייאלצו לצאת מהדירות שלהם לאחר שלא יוכלו לשלם את שכר הדירה הגבוה.
"אנשים עשו תוכניות והכל השתנה להם ברגע. הכל מטורף ופתאום לגור במלון נשמע כמו האופציה השפויה בשבילם", מסכם ברטל ממלון קוקו.
לדברי אביגד מרשת בראון, מגיעים בעיקר צעירים וסטודנטים. "העובדה שאין הכרח לשכור לשנה, אז יש פתאום אנשים אחרי השירות הצבאי שרוצים לבדוק את העיר בלי להתחייב לכל השנה".
אביגד מספר גם על הרבה הורים של מכרים שמעדיפים לשכן את ילדיהם במלונות שכאלה. "כשיש גם 'מבוגר אחראי' במלונות, כלומר מישהו שתמיד נמצא בקבלה או כתובת לפנות אליה זה מרגיע את האנשים".
