הממשלה אישרה אמש (יום ב') את ההגבלות החדשות על הישראלים שחוזרים מחו"ל. לפי ההנחיות החדשות, כל ישראלי שישוב לארץ, מכלל המדינות, יצטרך לשהות בבידוד במלוניות קורונה. התקנות ייכנסו לתוקף מיום רביעי ב-22:00. עד אז, יש חובת בידוד ביתי על כל השבים מחו"ל. בעקבות התקנות ישראלים רבים מנסים להקדים את חזרתם ארצה כדי להימנע מבידוד במלונית. בנוסף, צפויים שינויים רבים בלוח הטיסות בעקבות ביטולים של חברות התעופה. המציאות החדשה מעוררת כמה שאלות מתחום צרכנות התיירות והתעופה שעליהן ניסינו לענות בעזרתו של עו"ד אהוד פאי שמתמחה בענייני תעופה ותיירות.
האם נוסעים שיצטרכו להיכנס לבידוד במלונית החל מיום רביעי, וטרם טסו, יכולים לבטל ולקבל את כספם בחזרה מבלי להיות מחויבים בדמי ביטול?
בעקבות משבר הקורונה, ישנן חברות תעופה ובתי מלון שמאפשרים בתקופה זו לנוסעים לבטל את הזמנתם עד מספר ימים בודדים לפני הנסיעה ללא תשלום דמי ביטול או בעלות נמוכה יחסית.
אולם, במידה שלא נקבעו תנאי ביטול מקילים במסגרת הכרטיסים שרכשו הנוסעים, או שהנוסעים רכשו כרטיסי טיסה מוזלים שאין בהם כלל אפשרות לבטל או דמי ביטול גבוהים, אזי הם יהיו כפופים לתנאים אלה. בידוד כשלעצמו אינו מהווה, למיטב ידיעתי, נסיבה המחייבת את חברת התעופה להשיב לנוסעים את כספם, שכן חברת התעופה, לכאורה, מבחינתה, יכולה לספק את השירות שהוזמן ממנה.
לכן במקרים כאלה ייתכן שהנוסעים יידרשו לשלם דמי ביטול גבוהים או לא יוכלו לבטל בכלל, אלא אם כן חברת התעופה תאפשר להם "לפנים משורת הדין" לשנות את התאריך או לקבל זיכוי לרכישת כרטיס עתידי וכיוצא בזה. הדבר תלוי כמובן במדיניות של כל חברה וחברה.
נתב"ג, אתמול בבוקר לפני החלטת הקבינט
(צילום: נדב אבס, משי בן עמי)
מה קורה אם חברת התעופה ביטלה את הטיסה?
בתקופה "הרגילה" שלפני הקורונה, חוק שירותי תעופה המקורי (הידוע בכינויו חוק טיבי) קבע בין היתר כי במקרים של ביטול טיסה על ידי חברת התעופה, מחויבת האחרונה להשיב לנוסעים את כספם בתוך 21 ימים ממועד פניית הנוסעים אליה בכתב.
אולם, בשנה האחרונה ועל רקע משבר הקורונה בוצעו בחוק המקורי מספר שינויים זמניים הנקראים "הוראות שעה" (שנכנסו לתוקף מ-1 במרץ 2020 ותוקפם הוארך עד ל-31 בדצמבר 2020), כאשר השינוי המרכזי שבוצע הוא שהוארכה תקופת ההחזר הכספי לנוסעים ל-90 ימים ממועד המראת הטיסה הנקוב בכרטיס שהונפק לנוסע (במקום מהמועד שבו הנוסע פנה בכתב כפי שהיה קבוע בחוק המקורי), ובנוסף הוטמע שינוי המאפשר לחברות התעופה להציע לנוסעים במקום החזר כספי – שובר או זיכוי.
יחד עם זאת ב-14 בדצמבר בוצע שינוי נוסף המתייחס לטיסות שמועד המראתן הוא מ-15 בדצמבר ואילך, ובו נקבע כי תקופת ההחזר תהיה 30 ימים מהמועד הנקוב בכרטיס הטיסה.
נעיר כי האפשרות לקבלת הפיצוי הסטטוטורי בגין ביטול או עיכוב טיסה (בנוסף להחזר עבור כרטיסי הטיסה) עדיין מבוטלת זמנית, זאת עד לביטול הוראות השעה הזמניות.
מה קורה בנוגע למלונות, למי שהזמין טיסה ומלון בנפרד - האם מגיע החזר?
יש להסתכל במקרה כזה על כל הזמנה בפני עצמה, לרבות תנאי הביטול שלה. בנוגע למלונות, מרבית המלונות מאפשרים כיום כחלק מתנאי ההזמנה, ולאור משבר הקורונה, לבטל את ההזמנה עד למספר ימים לפני מועד החופשה ללא דמי ביטול.
במידה שלא נקבעו תנאי ביטול כאלה מראש, המלון בעיקרון אינו מחויב בהכרח להשיב לנוסעים החזר מלא (אלא אם כן המלון ייסגר עקב סגר) והדבר תלוי בהנחיות כל מלון בפני עצמו. כלומר, בהחלט יכול לקרות מצב שבו חברת התעופה תאפשר לנוסעים לקבל שובר זיכוי או לשנות את מועד טיסתם, אך מנגד המלון שהוזמן על ידי הנוסעים לא יאפשר.
האם נוסעים שנמצאים כעת בחו"ל רשאים להקדים את חזרתם מבלי לשלם דמי שינוי כדי להימנע מכניסה לבידוד במלונית?
התשובה לשאלה זו תלויה בתנאים של כרטיסי הטיסה הספציפיים שרכשו הנוסעים כמו גם במדיניות של חברת התעופה. ככל ונקבעו תנאי שינוי גמישים או אם חברת תעופה ספציפית החליטה כמדיניות ולאור שינוי הנסיבות לאפשר לנוסעים לשנות את מועד נסיעתם ללא עלות, אזי יוכלו הנוסעים להקדים את חזרתם ארצה (בכפוף כמובן למקומות פנויים בטיסה). אולם בחלק מהמקרים חברות התעופה דורשות דמי שינוי גבוהים (במיוחד בסוגי הכרטיסים הבסיסיים ביותר).
אם חברת התעופה ביטלה את הטיסות שלה חזרה לארץ, והנוסע עדיין בחו"ל – על מי חלה האחריות להשיב את הנוסע לארץ, ומי ישלם על "טיסות החילוץ"?
על חברות התעופה לספק לנוסעים כרטיסים לטיסה חלופית. במידה שהנוסעים נאלצו לרכוש מכיסם את הכרטיסים לטיסה החלופית, הם יכולים וצריכים לבקש החזר מחברת התעופה שהייתה אמורה להפעיל את הטיסה המקורית. בנוסף לכך, חברת התעופה מחויבת לספק על חשבונה לנוסעים שירותי סיוע עד למועד המראת הטיסה החלופית בפועל, לרבות לינה במלון (עד 2 לילות).
במידה שיוחלט על סגירת השמיים, כפי שהיה בסגר הראשון, מה המשמעות לגבי כל הנוסעים שהזמינו חבילות חופש – האם הם זכאים לקבל החזר מלא?
למיטב ידיעתי לא התקבל עד כה פסק דין שהכריע בסוגיה זו ולכן אין תשובה חד משמעית לשאלה זו, כלומר, בשאלה אם מצב של סגירת השמיים מהווה מצב של נסיבות מיוחדות המחייב את חברות התיירות להשיב לנוסעים את כספם בגין חבילות נופש וכיו"ב.
מצד אחד יכולות חברות התיירות לטעון כי הן אינן מחויבות להשיב לנוסעים את כספם מאחר שהן העבירו כבר לספקים בחו"ל את כספם של הנוסעים. מנגד, יכולים הנוסעים לטעון כי הם כן זכאים לקבל את כספם בחזרה בשל בין היתר כישלון תמורה, וכן גם יכולים לדרוש מחברת התיירות הוכחה על כך שהיא העבירה את כספם לספק בחו"ל לרבות את המערכת החוזית שלה עם הספק בחו"ל.
מה קורה במקרה שבו הנוסע קיבל זימון לחיסון ומעוניין לדחות את הטיסה כדי לא לפספס את החיסון?
הדבר תלוי בתנאים של כרטיסי הטיסה הספציפיים שנרכשו על-ידי הנוסעים, וכן במדיניות חברת התעופה. ישנן חברות תעופה רבות כיום שמאפשרות מדיניות שינויים גמישה יחסית ויאפשרו לנוסעים לשנות את מועד טיסתם (ככל והדבר נקבע מראש בתנאי ההזמנה), וישנן חברות תעופה שלא יאפשרו או ידרשו דמי שינוי גבוהים.
מה קורה אם הגעתי לשדה לנסיעה לדובאי ולא הכניסו אותי בטענה שאין לי ויזה?
ככל והנוסעים רכשו את כרטיסי הטיסה באמצעות סוכנות נסיעות, על סוכנות הנסיעות ליידע את הנוסעים בדבר הצורך בהוצאת ויזה. במידה שהסוכנות לא יידע את הנוסעים על כך וכתוצאה מכך נאלצו הנוסעים לשוב לישראל, אני סבור כי האחריות לנזק ולעוגמת הנפש שנגרמה לנוסעים חלה על הסוכנות.
לעומת זאת, אם הנוסעים רכשו את כרטיסי הטיסה ישירות מאתר חברת התעופה ולא דרך סוכנות נסיעות, חלה גם על הנוסעים חובה לבדוק את הצורך בהוצאת ויזה.
