את יחסה של המדינה לתחום התיירות ניתן לסכם בנתון סטטיסטי פשוט ובהיר: מאז פרוץ המשבר התחלפו שלושה שרי תיירות, שזה בממוצע שר לכל תייר שהגיע לארץ מאז מרץ 2020. אנחנו נמצאים כיום במצב שאת נגיף הקורונה אנחנו כבר די מבינים, את פעולות הממשלה - הרבה פחות.
ענף התיירות הנכנסת - חולה סופני או נכס יקר למשק הישראלי?
ענף התיירות הנכנסת לישראל - מהמפוארים והחשובים במשק הישראלי, אשר תרומתו וחשיבותו הינם ללא עוררין, מתלבט בימים אלו האם מעמדו הוא כשל חולה סופני הזכאי לטיפול הוספיס, או שמא הוא כוח כלכלי חשוב בשיקום הכלכלה במתווה היציאה מהמשבר, וככזה יתייחסו אליו כנכס יקר שיש להבטיח את המשך קיומו. קיום שמבטיח את פרנסת כ-50 אלף המשרות במשק, כמו גם לפרנסתו עצמו.
הבקשה שלנו להיערך לחידוש תנועת התיירות לישראל וממנה, לא רק שהיא סבירה והגיונית, אלא מתבקשת ומחויבת המציאות, והיא גם חלק מהאחריות מכל מי שמקבל שכר מטעם המדינה ונוגע בדבר.
"התקווה של קברניטי ההחלטות שהעולם יכיר באישורי הנייר של מתחסנים אצלנו היא לא פחות ממופרכת"
ככל שישראל אינה מטפלת בנושא התיירות הנכנסת - הן בנושאי ההערכות האופרטיבית ליום שתחודש והן בשימור התשתיות האנושיות שהכשרתן כרוכה בשנים ובמומחיות נרכשת (שפות, קשרים אישיים, הבנה, תרבות ועוד) - הרי שאנו מתגלגלים למצב שרק הגדרת מחדל תהיה ראויה לו. ההערכות החסרה נוגעת לתחום התיירות היוצאת כמו שהיא נוגעת לתיירות הנכנסת. התקווה של קברניטי ההחלטות שהעולם יכיר באישורי הנייר של מתחסנים אצלנו היא לא פחות ממופרכת.
אם מדינת ישראל סבורה כי לאחר החיסון יוכלו ישראלים לטוס ולטייל במדינות העולם - היא צריכה להבטיח שמחוסנים מאותן המדינות יוכלו להיכנס לישראל. מערכת שמסוגלת לאמת אישורי חיסונים ובדיקות של נכנסים כמו לאמת אישורי ישראלים שיוצגו בחו״ל הינה דבר הכרחי שעדיין לא מטופל אצלנו.
"אנו מתגלגלים למצב שרק הגדרת מחדל תהיה ראויה לו"
ברור לכל כי אישורי המתחסנים - של ישראלים היוצאים לחו״ל ושל תיירים שרוצים להגיע ארצה - יהיו חייבים בהליך בדיקה אלקטרוני שאינו נסמך על מבטו של פקיד רשות ההגירה. ההתממשקות של ישראל למערכות גלובליות הינו הכרח המציאות ודבר לא נעשה בנדון עד כה.
במקום "למה לא" תעברו ל"איך כן"
מתחילת המשבר ועד היום, מתרכז תהליך קבלת ההחלטות של הממשלה באסטרטגיה אחת בלבד שעניינה "למה לא". בכל שיחותנו הרבות עם כל הדרגים ומקבלי ההחלטות האפשריים, לא הצלחנו ליצור דיון ענייני בנושא החזרת ענף התיירות לפעילות, אפילו ברמה התיאורטית. אנו ממליצים לממשלה לעזוב את מדיניות "הלמה לא" ולבחון מדיניות הנסמכת על הנחת עבודה של "איך כן".
מניעת העבודה של מארגני התיירות לישראל בהוראת המדינה מטילה עליה גם אחריות לגורלם של אלו שהיא מחייבת לשבת באפס מעשה. המדיניות של טיפול לפי ממוצע כללי, מבלי להתייחס לצרכים מיוחדים ומצב של מגזר הנמצא במצב הקשה ביותר, מכעיסה במיוחד והיא מעידה על אטימות.
בפיתחה של שנת 2021, כאשר המשק בקרוב יתחיל לשוב לפעילות הדרגתית, מארגני התיירות לישראל עדיין לא יוכלו לעבוד. האמת העצובה היא, כי היחס המיוחד הנדרש לענף התיירות הנכנסת, נאמר לא רק על ידי הענף עצמו, אלא גם על ידי כל השרים הרלוונטיים ואנשי המקצוע ממשרד האוצר בישיבות ועדות הכנסת השונות בתקשורת. אך הקשר בין דעתם הפומבית לבין המעשים המתבקשים אינו קיים.
"המדיניות של טיפול לפי ממוצע כללי מבלי להתייחס למצב של מגזר הנמצא במצב הקשה ביותר מעידה על אטימות"
הגיע הזמן שהמדינה במקום "לסייע", תקבל אחריות על המצב. המגפה היא כוח עליון, הניהול שלה - לעניין התיירות, הוא אחריות לאומית שהמדינה טרם הסכימה לקבל, למרות שבשביל זה היא קיימת מלכתחילה. מארגני התיירות לישראל אינם עובדים מאז חודש מרץ 2020, מזה כמעט כשנה, ויהיו אחרי האחרונים לשוב לעבודה.
מהמעט שכן שמענו בישיבות העבודה שבהן ניסינו ללקט מידע שישפוך אור על הצפוי לענף, הצלחנו להבין כי דווקא מתווים שכבר הוסכמו לתנועת תיירים בקפסולות מפוקחות ומבוקרות, הם מהפעילויות הבטוחות ביותר שיהיו כאן ביום שבו נגיע לרף החיסונים שיאפשרו הורדת המגבלות.
נזקי הקורונה נכפו עלינו ועל העולם. נזקי הניהול בתחום התיירות הנכנסת הם מעשי ידי האחראים למנוע את הנזקים ולהבטיח את ההפך - את שיקום הענף והחזרתו לחיים. כי איך שזה נראה כרגע ענף התיירות הנכנסת יחזור לפעילות אחרי הענפים האחרונים שיחזרו לפעול במשק.
הכותב הוא מנכ״ל לשכת מארגני תיירות נכנסת לישראל וסגן נשיא ארגון UFTAA העולמי (United Federation Of Travel Agents Associations). דבריו המלאים של פתאל יוצגו במסגרת הכנס השנתי של לשכת מארגני התיירות הנכנסת לישראל, אשר יתקיים מחר, 2.2.21 בשעה 10:00.
