(צילום: שמוליק דודפור)
לאחר חמש שנים של עבודות פיתוח – הגן הלאומי החדש מגדל צדק יפתח סוף סוף את שעריו לציבור החל מיום הבחירות בעוד שבוע וחצי (23 במרץ). מלבד המבצר המפואר ששוחזר, יחכו למבקרים במקום 10 קילומטרים של שבילים, מתוכם שבעה קילומטרים של מסלולי אופניים ושני קילומטרים של שבילים מונגשים לנכים, תצפיות נוף יפהפיות ובריכות חורף עשירות בטבע.
המבצר שבלב הגן הלאומי החדש, שזכה לכינוי "מגדל אפק" או "מגדל צדק", לא היה מוסדר לביקורים במשך שנים - עד שהגישה אליו נסגרה לחלוטין בשנת 2013 בעקבות ונדליזם. הוא נבנה בתחילת המאה ה-12 על ידי הצלבנים ושמו המקורי הוא "מיראבל" – "יפה נוף". לאחר תבוסת הצלבנים בקרב קרני חיטים, כבשו כוחותיו של צלאח א-דין את המבצר והרסו אותו, אך בהמשך הוא נבנה מחדש על ידי הממלוכים ושימש גם את השליטים העות'מאנים, כאשר במאה ה-19 התיישב במקום השייח צאדק ג'מעיני – ועל שמו כונה המבצר "מגדל צדק".
עם זאת, ראשיתו של המקום ביישוב היהודי מגדל אפק, שהוקם בתקופה החשמונאית (המאה ה-2 לפני הספירה) במטרה לבצר את "מעבר אפק" – הפרוזדור היבשתי הצר היחיד שעבר בין הרי השומרון במזרח לירקון במערב, שהיה אז נהר שוצף ובלתי עביר. מעבר זה עקף את אזור הביצות של השרון והיה חלק מ"דרך הים" הקדומה שחצתה את הארץ לאורכה וחיברה בין מצרים לבין מסופוטמיה (עיראק של היום).
היישוב נקרא "מגדל אפק" מכיוון שצפה על העיר אפק שממערב לו – במקום שבו ניצב כיום מבצר אנטיפטריס. שתי הנקודות חלשו על המעבר האסטרטגי משני צדדיו, ועל שיירות המסחר הרבות שעברו דרכו. בכתביו של יוסף בן מתתיהו מוזכר כי מורדים יהודים התבצרו במגדל אפק בתקופת "המרד הגדול", ולפיכך הרסו הרומאים את היישוב בשנת 67 לספירה.
22 צפייה בגלריה
הגן הלאומי מגדל צדק אחרי עבודות הפיתוח, מבעד לרחפן
(צילום: תומר עופרי, רשות הטבע והגנים)
ניתן יהיה לבקר בתוך החדרים והאולמות במצודה ולהשקיף ממנה אל נופי הגן ומסלוליו. סביב המבצר הוסדרו פינות פיקניק וכן כמה מסלולי הליכה העוברים בתוך מחצבות משוקמות ולצד כבשני סיד – ומשלבים תצפיות נוף נפלאות:
- דרך המצודה – מסלול הליכה מונגש המטפס מהכניסה המערבית של הגן אל המבצר. המסלול מקיף את המצודה וצופה אליה ואל הנופים הנשקפים ממנה, בהם בריכות החורף שנוצרו עם שיקום המחצבה הישנה. מהקומה השנייה של המבצר תצפיות לכיוון מזרח אל שמורת הטבע הדום שומרון, וכן לכיוון מערב – שם נשקף מבצר אנטיפטריס ובימים עם ראות טובה גם כל גוש דן.
- דרך האבן – מסלול הליכה המספר את סיפורה של מורשת האבן במגדל צדק. המסלול עובר בתוך מחצבות משוקמות ובין אוסף כבשני הסיד הגדול בישראל. המסלול המעגלי מונגש ומתאים לכל המשפחה. המסלול הארוך של דרך האבן משלב תצפיות מראש המצוק של המחצבה – מרבה עד הים ומזרחה אל השומרון - וביקור בכבשני סיד נוספים. מסלול זה אינו מונגש לכיסאות גלגלים.
- גבעת הקברים – מסלול הליכה המתאים לכל המשפחה ומשלב תצפיות נאות ופריחה מרהיבה באביב. המסלול עובר לצד קבר השייח הצופה אל המצודה, מטפס אל ראש הגבעה שממנה נשקפים נופי ראש העין, יישובי השרון והשפלה, שמורת הדום השומרון ונחל שילה, ממשיך בין בורות מים ומערות קבורה מימי בית שני - וחוזר בחזרה אל הטיילת.
- סובב מגדל צדק – מסלול אופניים היקפי באורך של כ-4 ק"מ העובר בכל אטרקציות הגן וכולל נופים ותצפיות לכל הכיוונים.
- שביל בריכות החורף – שביל הליכה קצר ומונגש סביב שלוש בריכות המתמלאות בכל שנה מנגר מי הגשמים ומושכות אליהן מינים שונים של בעלי כנף ובעלי חיים נוספים.
- טיילת מגדל צדק – טיילת נופית המחברת בין הכניסה המערבית של הגן לשכונות ראש העין החדשות במזרח.
החזון: "קיסריה של מרכז הארץ"
ברשות הטבע והגנים אומרים כי הגן הלאומי מגדל צדק הוא "כנראה הגן הלאומי הגדול האחרון בארץ שמוקם מאפס". עלותו של הפרויקט כ-130 מיליון שקלים, ותוכניות הפיתוח העתידיות כוללות, בין היתר, הקמת תיאטרון פתוח עם 8,000 מושבים באחת המחצבות הנטושות והקמת מתחם אתגרי עם אומגה, מצוק טיפוס וגשר חבלים תלוי בעלות של עוד כ-28 מיליון שקלים, וכן המשך שימור של המבצר והסדרת שבילים ומצפורים נוספים.
לדברי אורי קייזר, מנהל הגן הלאומי מגדל צדק, הכוונה היא להפעיל בהמשך את האתר לפי "תצורת קיסריה" – ביום זה יהיה גן לאומי רגיל שהכניסה אליו בתשלום, ובאחד החדרים יפעל מרכז מבקרים שבו יוקרן סרט על תולדות המקום ויוצגו ממצאים שנמצאו בחפירות הארכיאולוגיות. בערב, הטיילת והמצודה יישארו פתוחות למבקרים, בתיאטרון הפתוח יתקיימו מופעים, ובחלק מחדרי המבצר יפעל בית קפה. "זו תהיה הקיסריה של מרכז הארץ", הוא סבור.
שטחו של הגן הלאומי החדש משתרע על פני כ-1,700 דונם. את עבודות השיקום, הפיתוח והשימור הובילו רשות הטבע והגנים, עיריית ראש העין והקרן לשיקום מחצבות. שותפים נוספים לפרויקט היו משרד הבינוי והשיכון, משרד ירושלים ומורשת ורשות העתיקות.
מנחם פריד, מנהל המחוז ברשות הטבע והגנים, מציין כי "גן לאומי מגדל צדק הוא כנראה המקום שבו נערכו פעילויות השיקום, השימור, והשחזור המורכבות והממושכות ביותר מבין אתרי הרשות בארץ - אולי למעט מצדה". כבר בשנת 1993 החלו עבודות לחיזוק המבצר שבסיסו נבנה לפני כ-900 שנים. חפירות ארכיאולוגיות ליוו את שימור המבנה ואת שחזורו כדי להשיבו למראהו באמצע המאה ה-19, ועבודות השימור נמשכו לסירוגין עד שנת 2021.
המחצבות הגדולות באזור, שפעלו עוד מלפני קום המדינה, הפכו עם השנים למוקד לא חוקי להשלכת פסולת - והאתר הפך ל"חצר האחורית" של גוש דן. בשנת 2008 החל שיקום המחצבות שבין מטרותיו היו השבת מיני חי וצומח אל האזור, והנחת תשתית לנופש בחיק הטבע לרווחת המבקרים.
חלק משמעותי בפרויקט לקחה הקרן לשיקום מחצבות, שפיתחה חלק מהשבילים והטיילות, נטעה יותר מ-4,000 עצי בוסתן ושתלה אלפי פקעות של צמחי בר. פרויקט הגינון לבדו עלה כ-9 מיליון שקלים.
כמו כן, פיתחה הקרן לשיקום מחצבות מכלול של שלוש בריכות חורף על שטח של מחצבות נטושות שהיו מלאות בפסולת. בין המחצבות נבנה בימים אלו מוזיאון פתוח המספר את סיפור החציבה במקום עם שילוט, תוכן ומיצגים. בין היתר הוצבו שם קרוניות חציבה מקוריות ששימשו את הכורים עד שנות השלושים.
לדברי מיכאל חרל"פ, מנהל הקרן לשיקום מחצבות, "אנו רואים חשיבות רבה בשיקום המחצבות בגן הלאומי מגדל צדק והחזרת השטחים המשוקמים לטובת הציבור הרחב. במקום לסבול מפגעי מחצבות נטושות, הפכו אלפי דונמים במיקום אסטרטגי לריאה ירוקה שיהוו מוקד משיכה בקנה מידה ארצי ומשרתת את האינטרס הלאומי והציבורי של שמירה על ערכי הטבע והאדם. בימים אלה אנו פועלים במקביל בכל רחבי הארץ לשיקום מחצבות נטושות נוספות שיהפכו לפנינות טבע ויחזירו את השטחים המופרים לציבור".
שיקום המחצבות התבצע בד בבד עם תנופת הבנייה בעיר הסמוכה, ראש העין. הקבלנים שחפרו יסודות במהלך הבנייה בשכונות החדשות חויבו לאסוף את שכבת האדמה העליונה ולהעבירה למחצבות כדי לכסות באמצעותה את פני הקרקע. שכבה זו, העשירה בזרעים ובפקעות, היא המקור לצמחי הבר הרבים במקום - בהם חצבים, כלניות, נרקיסים, רקפות ועוד.
ראש העיר ראש העין, שלום בן-משה, אומר כי "מגדל צדק הוא חלק מנוף העיר ומורשתה מאז קום המדינה, וכעת הוא ישמש כמקום בילוי ופנאי לתושבי העיר ולמבקרים בה. האתר מגדל צדק מסמל את יופייה הייחודי של העיר ומהווה נכס צאן ברזל באתרים הלאומיים של המדינה. בהיסטוריה הקשה, אנו זוכרים בעצב שמונה מתושבי העיר שנהרגו מנפלים של פצצות ומוקשים ונזכור אותם באנדרטה של מעלה השמונה".
פנינת טבע ייחודית במרכז הארץ
בגן לאומי מגדל צדק קיים גם מגוון גדול של בעלי חיים כתוצאה מרצף השטחים הפתוחים הנדיר למרכז הארץ ומשתרע בין הרי השומרון, שמורת נחל שילה, שטחי הגן ושטחו הטבעי של נחל הירקון. ניתן לפגוש בטיול בגן הלאומי יונקים גדולים כמו צבוע מפוספס, תן זהוב, שועל מצוי וצבי ארצישראלי.
כך נראה הגן הלאומי החדש
(צילום: תומר עופרי, רשות הטבע והגנים)
בנוסף, הגן ממוקם על ציר נדידת עופות מרכזי ובמרחבי הגן חולפים מיליוני עופות נודדים בשנה וכן עופות דורסים כמו עקב חורף ובז מצוי, עופות מים המבקרים בבריכות החורף וציפורי שיר. בריכות החורף מאכלסות גם מיני דו-חיים שונים בהם קרפדה ירוקה, אילנית מצויה וצפרדע נחלים, וכן סרטנים ירודים וחרקי מים.
לדברי שאול גולדשטיין, מנכ"ל רשות הטבע והגנים, "הגן הלאומי מגדל צדק הוא פרי חזון ועשייה רבת משאבים של רשות הטבע והגנים, הקרן לשיקום מחצבות ועיריית ראש העין להנגיש באופן ראוי, מרהיב ומיוחד את ערכי הטבע, הנוף והמורשת הקיימים בו למען הציבור הרחב. זאת לצד חיזוק ושמירת המסדרון האקולוגי למען החי והצומח, שהגן הלאומי ושמורות הטבע הסמוכות לו – נחל שילה והדום שומרון, מהווים חלק משמעותי ממנו".
גולדשטיין מוסיף כי "הגן כולל ממצאים ארכיאולוגיים רבים בהם המצודה, בתי חווה עתיקים, דרכים קדומות ומתקנים חקלאיים. שילוב כל אלו, עם העבודות שבוצעו לשיקומו ופיתוחו, הופכים את הגן הלאומי מגדל צדק לפנינת טבע ומורשת מלהיבה ומרתקת בלב הארץ המתאימה לביקור של כל אדם בכל גיל. אני מודה לקרן לשיקום מחצבות, לראש עיריית ראש העין, שלום בן משה, למשרד הבינוי והשיכון ומשרד ירושלים ומורשת על השותפות לחזון ולדרך".
הכניסה לגן הלאומי הינה בתשלום של 28 שקלים למבוגר ו-14 שקלים לילד, חינם למנויי מטמון של רשות הטבע והגנים. הסדרי הכניסה של תושבי ראש העין יפורסמו בנפרד על ידי העירייה. הגן יהיה פתוח בשלב זה בימים ראשון עד חמישי ושבת בשעות 16:00-8:00, ובימי שישי וערבי חג בשעות 15:00-8:00. עם המעבר לשעון קיץ בסוף החודש יידחו שעות הסגירה בשעה.
בהתאם להנחיות התו הסגול/ירוק, יש להירשם מראש לביקור בגן הלאומי באמצעות מערכת הרישום באתר האינטרנט של רשות הטבע והגנים.
בהכנת הכתבה השתתפו אלכסנדרה לוקש ואטילה שומפלבי
