ראש הממשלה מעדכן בנוגע להגבלות החדשות
(צילום: גיל יוחנן )
אתמול (ד') היה היום השחור ביותר בתולדות ענף התיירות, המלונאות והתעופה הישראלי. אלפים רבים של עובדים - כ-90% מעובדי הענף - הוצאו לחופשה ללא תשלום; חברות תעופה ביטלו מאות טיסות ומי שנשאר בכל זאת לעבוד - המשיך לתת מענה לנוסעים שביקשו לבטל את נסיעתם או את חופשתם המתוכננת לחודשים הקרובים.
מזה שבועות ארוכים, מאז התפרצות נגיף הקורונה והמשבר שבא בעקבותיו, זועקים אנשי הענף מעל כל במה אפשרית כי משבר הקורונה אינו משבר בריאותי גרידא, אלא משבר לאומי בעל השלכות ארוכות טווח על המשק כולו. ובתור משבר כלכלי וחברתי עמוק, שדורש טיפול רב-מימדי, לא ייתכן שהוא ינוהל על ידי אנשי משרד הבריאות.
מערכות ממשלתיות יודעות להתמודד היטב עם הבעיות היומיומיות. יש להן שיגרה, כללים, נהלים, תקנות ומכרזים. הן גם יודעות לתת את ההסברים המתאימים לכל בעיה וסיטואציה. אבל, הן לא מיטיבות להתמודד למול "ברבור שחור" כדוגמת נגיף הקורונה, שאי-הוודאות לגביו גדול מן הידוע אודותיו.
הממשלה מגששת בערפל
בעת הזאת, עדיין לא ברור מתי ואיך תיחלץ האנושות מציפורניו של הנגיף הקשה הזה; האם הוא יחלוף מאליו, האם יחלוף בקיץ ויחזור ל"סיבוב נוסף" ומתי יצליחו המדענים לפתח אליו חיסון או תרופה.
שר התיירות יריב לוין בראיון באולפן ynet
(אלי סגל)
התחזיות היחידות שיש לנו כיום, הן אלו המופקות על ידי אפידמיולוגים. להם יש מודלים של התמודדות מול מגיפות והם יודעים לנבא, ברמה כזו או אחרת של דיוק, כיצד תתפתח המגיפה על סמך נתונים שהם מפיקים מן התחלואה הקיימת. הם יודעים לאמוד את כמות הנפגעים, את אלו שיחלימו, וגם, לא עלינו, את שיעור התמותה.
אבל מי יכול לתת לנו תחזית כלכלית, ברמה סבירה של דיוק, לגבי הנזק הכלכלי המשוער? האם יש בנמצא "אפידמיולוג כלכלי" שיאמוד במספרים את הנזק שיסב הנגיף? כנראה שלא.
בהעדר תחזית כלכלית כלשהי, הממשלה מגששת בערפל. תחילה, הציעו "קרן סיוע" בהיקף של שני מיליארד שקלים, שתוך מספר ימים תפחה לעשרה מיליארד. אני מסופק אם הסיוע הזה אפקטיבי, ועוד יותר מסופק האם הסכום הזה אכן יגיע לאלו הזקוקים לו.
הרי, אין מדובר בסיוע במובן המקובל של הזרמת כספים, אלא בקרן הלוואות ממשלתית. האם הסכום הזה מכסה את היקף המשבר? כאמור, איש אינו יודע. אבל מעבר לכך, בסביבה כלכלית של אי-ודאות, איזה עסק יעמיק לעצמו את הבור על ידי לקיחת הלוואה נוספת? מי ימנף את עצמו למצב בו ההלוואה עלולה להיות חבל התלייה שלו?
התוצאה תהא צמצום כואב ומיידי של פעילויות במשק, ולצערי, כאיש תעשיית התיירות, אני חווה זאת באופן אישי וישיר בימים אלו. אצלנו מדובר באלפים או ברבבות של נפגעים, אבל מאחורינו מצויים מאות אלפים שגם הם מתחילים לחוש את נזקי המשבר.
ואל נא תקלו ראש בנזקים הכלכליים - אם תימשך אווירת המשבר, הצריכה הפרטית תצטמצם באופן משמעותי, הפעילות המשקית תיכנס למיתון, האבטלה תגדל ותוביל לפגיעה ישירה גם בהכנסות המדינה, שמשמעותם בין היתר – קיצוץ בתקציבי הרווחה והבריאות. כל אלו מתבטאים, בסופו של דבר, גם בחיי אדם. חשוב לזכור שזו משוואה דו כיוונית - ללא בריאות אין כלכלה, אבל ללא כלכלה בריאה וחזקה - גם אין בריאות.
אומת "סטארט אפ" שמשתמשת בפתרונות מימי הביניים
הדרך הקלה לטיפול ב"ברבור השחור" היא להשתמש בפתרונות המסורתיים, אלו ששימשו את האנושות עוד מאז ימי הביניים: בידוד והסגר לצד זה בעידן "שקיפות לכאורה" של שנות האלפיים, כלומר - מסיבות עיתונאים יומיות של משרד הבריאות וראש הממשלה, שנועדו בעיקר לנסות ולהרגיע את הציבור (כשבפועל הן משיגות בדיוק את התוצאה ההפוכה).
מדינת ישראל נהגה כך, ולדעתי גם הגזימה בשימוש באמצעים הללו, מסיבות שונות. המידע המצוי בידינו יכול היה לאפשר החלטות מדויקות ומצומצמות יותר, שיטפלו במוקדי המשבר.
אומת ה"סטארט-אפ" יכולה ואף צריכה להניב גם פתרונות יצירתיים יותר מסגירת השאלטר של נתב"ג, ושליחת רבבות ישראלים לבידוד. למשל, כפי שנהגו במזרח אסיה (סין, דרום קוריאה וסינגפור) - עריכת בדיקות לגילוי הנגיף לכל ישראלי השב מחו"ל, או לכל מי שנחשד במגע עם נושא נגיף.
ממשלת ישראל הייתה צריכה כבר לפני חודש, עם תחילת ההתפרצות, להקים קבינט חירום כלכלי על מנת לתת פתרונות אמיתיים ויצירתיים לא רק במישור הבריאותי, אלא גם במישור הכלכלי. כאלה שלא רק יעזרו למשק לצלוח את המשבר במינימום נזקים ובזמן אמת - אלא אולי גם יאפשרו לו לצאת ממנו חזק יותר, ומותאם יותר לכלכלה החדשה שתגיע לאחריו.
צריך עוד הערב לשנות כוון. לענף התעופה, התיירות והמלונאות זה כבר לא יעזור, אבל לענפים אחרים זה עשוי עדיין לסייע על מנת שהמשק הישראלי לא יכנס למיתון כואב, שנזקיו יהדהדו עוד זמן רב לאחר שייצא הנגיף המרושע הזה מחיינו.
רונן קרסו הוא מנכ"ל חברת התיירות "איסתא הולידייס" וסגן יו"ר התאחדות סוכני הנסיעות
