שלושה חניוני מטיילים חדשים שצפויים להיפתח בקיץ 2021 לאורך נהר הירדן יהיו יריית הפתיחה לפרויקט שיקום תעלת הירדן המזרחית. התוכנית: ליצור מראה של נחל טבעי לכל 16 הקילומטרים של התעלה המלאכותית בעמק החולה – ולהנגיש אותה למטיילים.
תעלת הירדן המזרחית היא תעלה שנחפרה במטרה לנקז את מימי אגם החולה כחלק מהפעולות לייבושו בשנות ה-50 של המאה העשרים, והיא מהווה המשך לזרימתו של נהר הירדן בשטח שבו השתרעו בעבר האגם והביצות מצפון לו. עם זאת, מדובר בתעלה הנדסית ישרה ורחבה מעשה ידי אדם, והיא חסרת גיוון ביולוגי ובעלת צמחיית גדות דלה מאוד.
תחילתה של התעלה מעט דרומית למפגש הנחלים שניר (חצבאני), חרמון (הבניאס) ודן – הנקודה שבה מתחיל הירדן ההררי את זרימתו, סמוך לקיבוץ שדה נחמיה. שם נפרד הירדן מאפיקו המקורי ועובר לזרום בשתי תעלות שעוקפות את עמק החולה. בסמוך לגשר הפקק, שניצב במקום שבו היה בעבר מוצאו הדרומי של אגם החולה, חוזר הירדן ההררי לנתיבו ולמופעו הטבעיים וההיסטוריים.
מהנדס המועצה האזורית הגליל העליון, האדריכל אוהד לבנת, מסביר כי "תעלת הירדן, שתפקידה היה לרוקן את אגם החולה, הופכת את נהר הירדן לנחל באורך 16 ק"מ מכפר בלום ולכל אורכו של עמק החולה. המטרה כעת היא להפוך אותו לנחל נגיש לציבור ולצורך כך להשתמש בשתי הגדות". לדבריו, "כיום תנועת כלי הרכב על הגדות אינה מוסדרת, הן למבקרים שגודשים בהמוניהם את המקום בעונה החמה, והן לחקלאים הנמצאים בשטח יום-יום. כמו כן, לתעלה חסרה קישוריות לאתרי הטבע הרבים שבאזור".
מתחם הפרויקט הוא בלב עמק החולה המוקף הרים – מצפון רכס החרמון, ממערב רכס נפתלי, ממזרח הרי הגולן ומדרום רמת כורזים והגליל העליון המזרחי. האזור שופע בנחלים ובנביעות של יותר מ-70 מעיינות. בעבר הזינו המעיינות הללו את אגם החולה, וכיום הם נאספים אל תעלות המשמשות את חקלאי העמק או זורמות ישירות אל הכינרת. עבודות השיקום מתמקדות כאמור בתעלת הירדן המזרחית.
הפיתוח ייעשה באמצעות שיקום מבני של התעלה ויצירת מופע של נחל טבעי באמצעות פיתול האפיק ושבירת הקווים הישרים המאפיינים תעלה, מיתון הגדות, יצירת גישה נוחה אל המים, הסדרת טיילת ושבילי אופניים לאורך הנהר, יצירת מרחבים נוחים ומוצלים לשהיית הנופשים על ידי הסדרת חניוני מטיילים וחניוני רכב, ונטיעת צמחיית גדות המייצרת צל. בנוסף, תישתל צמחייה המאפיינת בתי גידול לחים– מה שנועד לאפשר חזרה של מיני בעלי חיים לאזור.
מדובר בפרויקט משולב שעלותו הכוללת נאמדת בכ-100 מיליון שקלים, אשר כולל שיתופי פעולה בין רשות ניקוז כינרת, מועצה אזורית הגליל העליון, קרן קיימת לישראל, רשות מקרקעי ישראל, מנהלת הנחלים, משרד התיירות, החברה הממשלתית לתיירות, המושבה יסוד המעלה והקרן לשטחים פתוחים.
בשלב הראשון, מציע הפרויקט שיקום למקטע של 2.5 קילומטרים דרומית ליסוד המעלה. העבודות בשטח כבר החלו, וכבר בקיץ 2021 צפויים להתחיל לפעול באזור שני חניוני מטיילים חדשים – חניון גשר הפקק וחניון דישון בסמוך לשפך נחל דישון אל הירדן.
למעשה, חניון דישון כבר נפתח לציבור ללא כל פרסום במסגרת פיילוט ראשוני במהלך הקיץ האחרון. "אנשים לא הפסיקו להגיע, נפתחו זולות בזו אחר זו, אנשים נכנסו למים, מה שלפני הביצוע היה כמעט בלתי אפשרי", מספר רן מולכו, מנהל הפרויקט מטעם חברת ליגמ פרויקטים סביבתיים שאמונה על העבודות בשטח. "אזורים שלפני השיקום צמח בהם רק קנה מצוי הפכו להיות עשירים ומגוונים כמו שקודם יכולנו רק לדמיין".
בנוסף, בחלק הצפוני של התעלה צפוי להיפתח בקיץ הקרוב חניון גשר להבות. בסמוך לחניון זה תוסדר גם בריכת מים חמים שתנקז את המים בטמפרטורה של 48 מעלות אשר פורצים מהקידוחים במורדות הגולן, סמוך לקיבוץ שמיר. כיום המים מוזרמים באופן לא קבוע באמצעות צינור אל בריכה קטנה ולא מוסדרת שמכונה בפי המטיילים הרבים שמגיעים אליה "הגייזר" או "החם-קר" של להבות הבשן.
המודל – חופי הכינרת
צידוק משמעותי לפרויקט נראה בקיץ האחרון, אחרי שסגר הקורונה הראשון הוסר. "לא היה אפשר לטוס לחו"ל ובעצם קיבלנו הצצה אל מדינת ישראל ב-2030 מבחינת אוכלוסייה, כלומר כל האזרחים הגיעו לנחלים הצפוניים כי היו צמאים לטבע", מספר מהנדס המועצה לבנת.
בעוד שרוב תוואי נהר הירדן אינו נגיש לציבור המטיילים, רבים פוקדים את נחלי מקורות הירדון – דן, שניר (חצבאני) והבניאס. "בשל הביקוש הגבוה מחד וכושר הנשיאה המוגבל מאידך, הבנו שצריך להגביל את נוכחות המבקרים בנחלים הללו ובמקביל לפתח את תעלת הירדן המזרחית כמרחב קולט קהל ברגישות סביבתית נמוכה יחסית", הוא מסביר.
"התחלנו לעבוד על חוקי עזר וכללים התנהגותיים שיפרטו איפה מותר להחנות, איסור שימוש בכלים חד-פעמיים, פעילות בשעות מסוימות, הפעלה של מוזיקה, הדלקת אש וכו' - על מנת שנוכחות המטיילים הרבה לא תהרוס את החוויה למטיילים אחרים. בחלק מהמקומות אנחנו מבקשים לשמור יותר על הטבע ולכן יופעלו עוד הגבלות כדי להקל למשל על בעלי החיים שמשוטטים באזור".
12 צפייה בגלריה
תעלת הירדן המזרחית בחלק שבו עבודות השיקום עדיין לא התחילו
(צילום: אדי שומכר, החברה הממשלתית לתיירות, ואוהד לבנת, מ.א הגליל העליון)
12 צפייה בגלריה
תושבי האזור רוכבים על סוסים סמוך לחלק מהתעלה שכבר שוקם, השבוע
(צילום: אדי שומכר, החברה הממשלתית לתיירות, ואוהד לבנת, מ.א הגליל העליון)
12 צפייה בגלריה
תעלת הירדן המזרחית בחלק ששוקם, השבוע
(צילום: אדי שומכר, החברה הממשלתית לתיירות, ואוהד לבנת, מ.א הגליל העליון)
"הישראלים אוהבים לטייל ולבלות בטבע ואנחנו שמחים על כך", מציין ראש המועצה האזורית הגליל העליון גיורא זלץ. "אבל אנחנו גם לא רוצים לפגוע בטבע, ולכן מחפשים את האיזון שבין שמירה על הטבע, חקלאות, פיתוח כלכלי ותיירות– ופיתוח תעלת הירדן יאפשר זאת, יחד עם קידום חוקי העזר".
"למעשה רמת התשתיות שאליה אנחנו שואפים היא כמו בכינרת", מוסיף מנהל הפרויקט מולכו מחברת ליגמ פרויקטים סביבתיים. "לוקחים את התעלה והופכים אותה לנחל נגיש, וכך מקבלים את המרכיבים של הטבע והחזות שהציבור רוצה תוך מתן תשתיות לציבור".
הוא מוסיף: "לאורך 16 הקילומטרים של התעלה נוכל לבזר את תנועת הקהל במרחב. יש צימאון לטבע, אבל ללא גוף מתפעל ומתחזק שישמור על סדר אי אפשר לעשות זאת. המטרה שלנו היא לשמור על המשאב הזה גם ב-50 השנים הבאות, והפתרון הוא סיוע ממשלתי ותחזוקה".
הפרויקט הוא למעשה חלק מחזון עתידי להקים פארק טבע ענק בעמק החולה, שיתבסס על רצועת נחל של 24 קילומטרים שתהיה מונגשת לציבור לצד קישוריות לאתרי טבע נוספים כמו אגמון החולה ושמורת החולה, עין תינה, עין דבשה ועוד."זה אזור מיוחד במינו שמחזיק בתוכו איכויות נדירות יחדיו כמו נהר הירדן שהוא משאב מים גדול וייחודי, את נופי עמק החולה ואת האטרקציות הנפלאות שקיימות באזור ואליהן נרצה להתחבר מבחינת תשתית טיילות", מסביר מולכו.
"חזון זה רוקם עור וגידים ומתממש בצורה הדרגתית", הוא מוסיף. "אנחנו מתכוונים להתקדם מהדרום לצפון, לפתח חניוני יום ולילה ברמות שונות, לבצע שיקום אקולוגי ונופי לאורך כל התעלה, וליישם שביל טיילות לרוכבי אופניים ולהולכי רגל. אין ספק שזו תהיה אחת הטיילות היפות והאטרקטיביות בארצנו".
