חודשיים מהיום בו נסגרו אתרי הנופש לפעילות בשל נגיף הקורונה, השבוע (ראשון) אושרו הקלות בהנחיות משרד הבריאות וחלק מאותם אתרים שנסגרו - צימרים ומלונות צמודי קרקע בלבד נפתחו מחדש, בשלב זה ללא בריכה, מתקני ספא וחדר אוכל. בנוסף, הוסרה הגבלת 100 המטרים, שמורות הטבע והגנים הלאומיים נפתחו מחדש, והממשלה אישרה לחזור ולטייל בטבע.
עם זאת, נראה כי על מנת לשקם את ענף התיירות יידרש לא מעט זמן, ובעיקר - סבלנות. בפרט עבור אלו שניזוקו במיוחד כתוצאה מהמשבר הזה, בהם גם עיר הנופש הדרומית, שסבלה ממשבר קשה עוד לפני המגפה - וזו הפכה אותה לעיר רפאים שוממת עם אחוז מובטלים בסדר גודל שכמוהו טרם נראה בעיר.
"העיר עדיין מלקקת את פצעיה", אמר לאולפן ynet סגן ראש העיר ומחזיק תיק התיירות באילת, אלי לנקרי. "זה לא סוד שאילת עוברת בתקופה האחרונה את המשבר הקשה ביותר שחוותה, הרבה מאוד עסקים נמצאים על סף קריסה בימים אלו וכ-70% מתושבי העיר מובטלים כעת. יחד עם זאת, אין לי ספק שאנחנו נוכל לעבור את המשבר הזה בהצלחה, עם קצת יצירתיות", הוסיף לנקרי.
אז בוא באמת נדבר על היצירתיות הזאת - האם אני כבר יכולה להזמין חופשה באילת לקראת החודש הבא?
לנקרי: "קודם כל - אפשר להזמין. במהלך התקופה הזו הכנו, בלשכת התיירות בעיר, תוכנית ייחודית ויצירתית שנקראת 'אילת עיר ירוקה'. באמצעות התוכנית הזו אנחנו רוצים, למעשה, לנצל את היתרונות שיש לעיר כמו המיקום הגיאוגרפי שלה, העובדה שהיא מרוחקת משאר היישובים בארץ ואת היותה עיר סגורה - כמו מעין אי אם תרצי - על מנת להבטיח לתיירים שלנו קודם כל חופשה בטוחה, אבל גם כזו שתהיה איכותית ומגוונת, ועם כמה שפחות מגבלות".
כבר אפשר ללכת לים באילת? כי בשאר הארץ הים עוד סגור לרחצה.
"אז גם באילת הים עוד לא נפתח עדיין, אבל התוכנית הזאת נותנת מענה גם לסוגיה הזו באמצעות טכנולוגיות מתקדמות ואפליקציות מיוחדות באמצעותן נאפשר לתיירים ללכת לים מבלי לסכן את בריאותם. את העבודה על האפליקציות הובלנו ביחד עם המל"ל, וחלקן כבר מוכנות לשימוש. בימים הקרובים הממשלה צריכה להחליט האם ניתן יהיה להשתמש בהן, ואני כמובן מאוד מקווה שהיא תעבור".
הרבה אנשים מגיעים לאילת בעיקר בשביל הבריכות והבופה המפנק בחדר האוכל, אתה לא חושש שהאיסור עליהם עלול להבריח את הנופשים מהעיר באופן סופי?
"לא, משום שהמטרה של התוכנית שלנו היא לאפשר בדיוק את הדברים האלה, תוך שהיא מעניקה לנופשים בעיר את הביטחון שאצלנו הם חסינים מפני הידבקות בקורונה, ויכולים ליהנות מחוויה כמעט זהה לזו שממנה נהנו לפני המגפה".
זאת תיירות פנים, מה לגבי תיירות חוץ? ישראל מתחילה לצאת מהסגר מוקדם יחסית לשאר מדינות העולם, ייתכן שזה יגרום לאילת להפוך לרלוונטית עבור תיירים מבחוץ?
"לחלוטין כן, ולשם אנחנו גם מכוונים; מבחינתנו נעשה הכל על מנת שכבר באוקטובר הקרוב, כשתתחיל עונת תיירות החורף באילת, יגיעו אלינו תיירים מחו"ל, ולשם כך אנחנו גם נערכים מול משרד התיירות. אגב, גם זה קשור למודל שפיתחנו, שבאמצעותו נוכל לשלוט על הכניסות לעיר. זאת אופציה שלא קיימת באף עיר בישראל, והיא זו שתאפשר לכל מי שיגיע אלינו להרגיש בטוח ומוגן".
"המשבר יביא לכך שמחירי החופשה באילת יהיו נמוכים יותר"
במהלך השנים עלו לא מעט טענות בנוגע למחירים הגבוהים בעיר הנופש הדרומית - החל מבתי המלון, דרך המסעדות והברים ועד לבקבוקי השתייה בקיוסקים הפזורים באזורים התיירותיים בעיר.
לשאלה האם נוכח המשבר הכלכלי בארץ שוקלים בעיר לצמצם את עלות החופשות, ענה לנקרי כי "אני חושב שהמלונאים מבינים את המצב החדש שכולנו נקלענו אליו. אגב, גם שאלת הביקוש וההיצע תביא למעשה לכך שהמחירים יירדו באופן טבעי. אגב התוכנית שלנו כוללת גם חופשות למגזרים ולסקטורים שונים במחירים יוצאים מן הכלל, ואני מקווה שגם זה יסייע להציל את העיר".
לאחרונה אנחנו עדים לדיווחים שונים שבמשרד התיירות כבר עוסקים בשיתוף פעולה עם מדינות כמו יוון וקפריסין. אתה לא חושב שמדינת ישראל קצת נחפזת לעזור למדינות האלה, על חשבון מלונאים ואנשי תיירות בישראל?
"אני חייב להודות שעצוב לי מאוד לראות את הכתבות האלו שמעודדות תיירות ביוון, כשהתיירות אצלנו נמצאת במשבר כל כך קשה. ואילת באמת נמצאת כעת במצב של התרסקות כלכלית שכמוה טרם נראתה בעיר.
"אני לא מצליח להבין את זה, זה נשגב מבינתי. איפה הערבות ההדדית? איפה עניי עירך קודמים? לא ברור לי למה נחפזים, כמו שאת אומרת, ללכת ולעודד תיירות ביוון, כשיש כאן עיר שנמצאת במשבר כל כך עמוק - ולא רק היא, אלא כל התיירות בארץ. אני מבטיח שכשאנשים ייחשפו לתוכנית שלנו, הם יבינו שיש כאן משהו שאין ביוון או באף מדינה אחרת".
ייתכן ששכחו אתכם?
"תראי, אני לא רוצה להתבטא ככה. אחד הדברים שעיריית אילת עשתה עם פרוץ המשבר, זה להבהיר לממשלת ישראל באופן הכי ברור שיש את עוצמת המשבר שהעיר חווה. וזה חלחל, בממשלה מבינים ושותפים לניסיון שלנו לקדם את התיירות בעיר.
"אפשר להציל את אילת בהשקעות של עשרות מיליוני שקלים. האלטרנטיבה, או העלות האלטרנטיבית של הדבר הזה, זה מה אם לא יעשו את זה. ואם אכן לא יעשו את זה, יהיו לכך השלכות חמורות".
איזה השלכות, למשל?
"ראשית וללא צל של ספק, העסקים באילת ימשיכו לקרוס, ומתוך 7,000 העסקים בעיר נראה כאן מאות ואולי אלפים, שלא מצליחים להשתקם, והשכירים ימשיכו לשבת בבית באבטלה או בחל"ת. בקיצור, אילת תתרסק אם לא יסייעו לקדם את התיירות שלה, שכן זה התחום העיקרי עליו היא נשענת".
לנקרי אף הוסיף ואמר כי "המצב כיום הוא שמדינת ישראל משלמת כ-600 מיליון שקלים בחודש בשל המצב באילת. הכסף הזה הולך לתשלומי ההעברה, לתשלומי דמי אבטלה, לתשלומי פיצויים ולאובדן ההכנסות, צריך להבין את זה. במחיר של עשרות מיליוני שקלים בלבד אפשר להציל את העיר, אפשר להציל את העסקים שלה, אפשר להציל את התושבים שלה ואפשר גם להכניס הרבה מאוד כספים לקופתה של המדינה. ולכן, צו השעה כעת הוא לעודד את העיר שתחזור למה שהייתה".