אתמול (יום ג') פורסם ברשומות נוסחו הסופי של התיקון שבוצע במסגרת חוק שירותי תעופה (חוק טיבי) על רקע משבר הקורונה. ללא ספק התיקון המרכזי ביותר בחוק עוסק בהחזר כספי עבור כרטיסי טיסה – סעיף זה נוגע לעשרות אלפי נוסעים הממתינים כבר חודשים ארוכים לקבל את כספם בחזרה. אולם לאור נוסח התיקון נראה כי אותם נוסעים יידרשו להמשיך ולהמתין עוד פרק זמן לא מבוטל.
הנוסח המקורי של החוק קובע בנושא זה כי במקרה שבו בוטלה טיסה יהיו הנוסעים זכאים לקבל את השבת התמורה ששולמה על-ידם עבור כרטיס הטיסה בתוך 21 ימים מהמועד שבו הנוסעים או סוכנות הנסיעות פנו בכתב לחברת התעופה. לעומת זאת במסגרת התיקון לחוק נקבע כי הנוסעים יהיו זכאים לקבל את השבת התמורה בתוך, "90 ימים מהמועד הנקוב בכרטיס הטיסה או עד כ"ד באב התש"ף (14 באוגוסט 2020), לפי המאוחר".
מנכ"ל ישראייר באולפן ynet, אתמול
(צילום: אבי חי)
המשמעות של תיקון זה היא כי אלפי נוסעים יידרשו להמתין חודשים רבים עד לקבלת כספם בחזרה, בעוד שלעיתים קרובות מדובר באלפי שקלים שיחסרו לאותם נוסעים, ובמיוחד לנוסעים הנמצאים כיום במצוקה כלכלית בשל משבר הקורונה.
כך לדוגמה, נוסעים שרכשו כרטיסים לטיסה שבוטלה עוד בחודש מרץ, יידרשו להמתין לקבלת כספם בחזרה עד לאמצע חודש אוגוסט ובכך יקבלו את כספם רק כעבור 5 חודשים, בעוד שלא מן הנמנע כי אותם נוסעים עוד יידרשו לנהל התכתבויות רבות עם חברות התעופה עד שיקבלו את כספם בחזרה.
-האם חברות התעופה רשאיות לתת זיכוי במקום כסף?
גם שאלה זו מעסיקה אלפי נוסעים כיום שפנו לחברות התעופה בבקשה לקבל את כספם בחזרה, אולם חלק מחברות התעופה הסכימו להשיב להם זיכוי עבור רכישת כרטיס לטיסה עתידית בלבד.
על פי הנוסח המקורי של החוק במקרה של ביטול טיסה, זכאים הנוסעים לבחור בין קבלת התמורה ששילמו עבור כרטיס הטיסה לבין קבלת כרטיס לטיסה חלופית. לעומת זאת, על פי התיקון, במקרה של ביטול טיסה יהיו חברות התעופה רשאיות להציע לנוסעים (עד לסיום תקופת התיקון) במקום השבת התמורה – כרטיס טיסה חלופי או שובר זיכוי.
יחד עם זאת, הבחירה אם לקבל את השבת התמורה או כרטיס לטיסה חלופית או זיכוי – עדיין נותרה בידי הנוסעים. עוד נקבע בתיקון כי חברות התעופה תידרשנה להודיע לנוסעים על זכאותם לבחור בין השבת התמורה או שובר זיכוי, ושהסכמת הנוסעים לקבלת שובר זיכוי (במקום השבת התמורה) תימסר על ידם לחברת התעופה בכתב.
ככל שהנוסעים יסכימו לקבלת שובר זיכוי במקום השבת התמורה, על חברות התעופה לספק להם את השובר בסכום שלא יפחת משווי כרטיס הטיסה המקורי, בתוך 14 ימים ממועד קבלת הסכמת הנוסעים או עד 21 ימים מהמועד שהנוסעים פנו לחברת התעופה בכתב (על פי המוקדם). השובר יהיה תקף לשנה, והנוסעים יהיו רשאים להעביר אותו לאדם אחר מבלי שחברות התעופה ייתנו זאת בתנאים או בתוספת תשלום.
-מה עושים אם בחרתם בשובר זיכוי ולא מימשתם אותו?
התיקון לחוק קובע, כי במקרה שבו הנוסעים בחרו לקבל שובר זיכוי במקום השבת התמורה והם לא מימשו אותו במהלך תקופת תוקפו (שאמורה להיות שנה) או מימשו רק חלק מהשובר, יהיו הנוסעים זכאים לקבל את התמורה בעד כרטיס הטיסה המקורי או את יתרה, בתוך 21 ימים ממועד פנייתם לחברת התעופה. יחד עם זאת, הנוסעים יהיו רשאים לבקש את השבת התמורה במקום שובר הזיכוי רק החל מ-21 ימים לפני תום תוקפו של השובר.
-מה יהיו זכאים הנוסעים לקבל במקרה של ביטול טיסה?
הנוסח המקורי של החוק קובע בנושא זה כי במקרה של ביטול טיסה (לרבות עיכוב של מעל 8 שעות) יהיו הנוסעים זכאים לקבל מחברת התעופה את השבת התמורה או כרטיס טיסה חלופי (על פי בחירת הנוסעים), פיצוי כספי (שנע בין 1,300 שקלים עד 3,130 שקלים בהתאם למרחק הטיסה), וכן שירותי סיוע הכוללים ארוחות, אירוח בבית מלון, שירותי הסעה, ושירותי תקשורת.
לעומת זאת במסגרת התיקון לחוק בוטלה לגמרי האפשרות לקבלת פיצוי כספי בגין טיסה שבוטלה (ביחס לטיסות הנכללות בתוקפת הוראות השעה), ושירותי האירוח בבית מלון שזכאים הנוסעים לקבל מחברות התעופה הוגבלו לעד שני לילות.
-לאיזה תקופה מתייחס התיקון לחוק?
התיקון לחוק יחול על כל הטיסות הממריאות או נוחתות בישראל (לרבות של חברות תעופה זרות וביחס לכל סוגי הטיסות), החל מיום 1 למרס 2020 ועד ליום 31 לאוגוסט 2020. בעוד ששר התחבורה יהיה רשאי להאריך בצו את תחולת התיקון בתקופות נוספות עד לתקופה מצטברת של 9 חודשים "כל עוד קיימות מגבלות שהטילו מדינות על כניסת בנית אדם לשטחן או על טיסות לשטחן, לשם התגוננות מפני נגיף הקורונה..." (ציטוט מהוראות התיקון לחוק).
כלומר, על אף שהוראות התיקון לחוק פורסמו ברשומות רק כיום תהיה לתיקון תחולה רטרואקטיבית, והוא יחול גם על טיסות שהתקיימו כבר לפני מספר חודשים (החל מתחילת חודש מרץ).
דעתי האישית בנוגע לתיקון לחוק
אני סבור כי נוסח תיקון החוק אינו עולה בקנה אחד עם תכליתו הצרכנית שנועד להבטיח את זכויותיהם של הנוסעים, וכי עם כל הכבוד הראוי למצוקתם הכלכלית של חברות התעופה, הרי שגם אזרחי ישראל מצויים כיום במצוקה כלכלית שלא נראתה כמותה, הכוללת אבטלה של למעלה מ-20%.
אין ספק שביטול זכאותם של הנוסעים לקבלת פיצוי כספי במהלך תקופת הקורונה - מובנת בהחלט. אולם אני סבור כי בכל הקשור לעיכוב בהשבת כספם של הנוסעים (לרוב מדובר על אלפי שקלים או דולרים) מהווה למעשה סיוע כלכלי לחברות התעופה שהיה צריך להינתן על ידי הממשלה ולא על חשבון הנוסעים, גם בהתחשב בתקופה הנוכחית, מה גם שלא מן הנמנע שחברות התעופה לא ימהרו להשיב אוטומטית לנוסעים את כספם גם בתום פרק הזמן של 90 הימים שנקבעו בתיקון (שעבור חלק מהנוסעים אף מדובר בפרק זמן של כחצי שנה), ואף לא מן הנמנע כי חלק מחברות התעופה והתיירות אף יחדלו מלהתקיים בפרק זמן זה, ובמצב כזה הנוסעים לא יזכו לראות את כספם בחזרה לעולם.
עוד פרטים טכניים
שמו המלא של התיקון לחוק נקרא "חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול או שינוי בתנאיה) (נגיף הקורונה החדש – הוראות שעה – תיקון)". מדובר בהצעת חוק ממשלתית שהוגשה על-ידי משרד התחבורה עוד באמצע חודש מרץ, ומטרתה העיקרית היא להתאים באופן זמני את הוראות החוק המקורי על מנת, "לצמצם את נזקי חברות התעופה, עקב המשבר החריף אליו נקלע ענף התעופה האזרחית, בשל ההתמודדות העולמית עם נגיף הקורונה" (ציטוט מתזכיר החוק).
לאחר הגשת ההצעה לתיקון החוק, התקיימו בפני ועדת הכלכלה מספר דיונים שבהם השתתפו בעלי עניין רבים, ולאחר תיקונים ושינויים שבוצעו בנוסח המקורי של הצעת החוק, אישרה ביום שני הכנסת את התיקון ברוב של 49 תומכים מול 17 מתנגדים, שבין המתנגדים לתיקון לחוק אף נכלל ח"כ טיבי (מיוזמי החוק המקורי) שכינה, בין היתר, את התיקון לחוק כ- "אנטי-צרכני".
אהוד פאי הוא עורך דין העוסק בתחום התיירות והתעופה.
