בצריף בן גוריון בשדה בוקר, שסגור בימים אלה, מנצלים את המצב כדי לנקות ולשמר את מלאי הבגדים והפריטים שהותיר ראש הממשלה הראשון, שהלך לעולמו ב-1973.
עובדי המקום שולחים לניקוי ולשימור בגדים, שטיחים, וילונות, מצעים, כיסויי מיטה ואפילו מגבות ומטפחות ששימשו את "הזקן". במלתחה ישנם בגדי חאקי רבים שאיתם עבד במשק החקלאי בקיבוץ, ולצידם חליפות, חולצות רשמיות, ז'קטים ועניבות לאירועים. מובן שנשארו גם השלייקס שבן גוריון כה אהב, מעילים וסוודרים לקור של המדבר, תרבוש טורקי, כיפה, כומתה וכאפייה.
פריטים שלכדו במיוחד את תשומת ליבם של עובדי הצריף הם פיג'מת וואנזי וז'קט שעל שרוולו כתם דם – אותו לבש בן גוריון כשנפצע מרימון שנזרק בכנסת ב-1957. מנהלת הצריף, גיל שניידר, הבהירה כי הז'קט יעבור ניקוי, הכתם יישמר.
עובדי הצריף סיפרו כי תהליך הניקוי והשימור של הפריטים מאוד עדין וצפוי להימשך לפחות חודש. לצורך המשימה נבחרה עזרים בחברת ניקוי מיוחדת מנתניה.
"אין זמן יותר טוב מעכשיו מלבצע עבודות שימור מאסיביות", הסבירה מנהלת הצריף גיל שניידר. "אנחנו משמרים מורשת לדורות. אני נרגשת לקראת מבצע הניקיון הזה. הבית של אדם מעיד על האישיות שלו. כל חפץ שיש פה משמעותי מבחינתי. הוא מראה את הדמות שלו כמנהיג. הבית נותר כאילו בן גוריון עזב אותו ועוד רגע ישוב אליו.
"הקירבה אל האנושיות של בן גוריון, והמורכבות, מתעצמת כשהמבקר רואה גם את הבגדים שלו. הבגדים עצמם בתוך הארון שלו, אבל ביום-יום אחת הדלתות פתוחה ויש בה מראה, כך שניתן לראות את הבגדים. בארון יש מדים של הצבא, בגדי חאקי, בגדי עבודה, חליפות רשמיות ובגדי בית פשוטים. מבינים שיש כאן אדם, מנהיג שמנסה להיות פועל, חבר קיבוץ, גם בזיקנתו.
"הוא אדם שהקים את הצבא, צבא העם. גם מארון הבגדים שלנו אנחנו יכולים ללמוד על עצמנו. לשמחתי כל השנים הצלחנו לשמר את החפצים האלה, כך שפגעי הזמן לא יורגשו. אין לו חליפה אחת של חאקי. היו לו כמה. זה היה שימושי עבורו. ומכאן אפשר היה להבין איך הוא חי. זה מחבר אותך אליו כאדם".