הימים הראשונים של חופשת הקיץ בתיכונים היו צריכים להיות עמוסים במיוחד בלונה גל, אבל שום דבר מזה לא ניכר במתחם הלוהט ומוכה השמש שעל גדת הכנרת. מגרש החניה ריק, ובפנים – שממה אחת גדולה ועצובה. הכל דהוי ויבש. מבנים ישנים ומתפוררים, צמחייה צהבהבה ומוזנחת שצמחה פרא, קורי עכביש, דלת של מקלט שמישהו, אבי וקנין מנהריה, כתב עליה בטוש: "גולני חטיבה מספר 1". המזנון נטוש, וגם המרכז המסחרי הקטן מדיף ריח נטול דאודורנט של שנות ה-90.
לא רבים שמו לב לכך אבל ה-1 בספטמבר 2019 היה היום האחרון להפעלת הלונה גל. כן כן, בשנה שעברה. אם לא שמעתם על כך אי אפשר להאשים אתכם. הלונה גל היה במשך שנים רבות אחד ממקומות הבילוי האהובים על הישראלים בקיץ, אבל המדינה השתנתה וגם הטרנדים. שלא לדבר על השמיים הפתוחים וכרטיסי הטיסה לחו"ל ב-50 דולר. המקום שנפתח באביב 1984 ואירח בימיו הטובים 1,300 איש ליום ו-260 אלף בעונה, מדשדש כבר זמן רב.
גם הסוף של אשקלונה היה מר
(חגי דקל)
בסוף העונה הקודמת עוד חשבו מפעיליו להפעיל את המגלשות, כולל הלהיט בריכת האבובים, שנה נוספת, ולבצע שיפוץ מקיף שיהפוך את המקום לכפר נופש עם מתקני מים חדישים ואטרקטיביים. אבל אז באה הקורונה וקיבלה את ההחלטה במקומם: השנה לא פותחים. עוד מעט יבוא אדריכל פארקי מים מחו"ל ויחליט מה עושים עם השטח, שמשתרע על כ-40 דונם. והמתקנים? הם ייזרקו לפח.
פארק המים המיתולוגי על שפת הכנרת הוקם על ידי חמישה מושבים מהגולן – אליעד, גבעת יואב, נאות גולן, אניעם ומעלה גמלא. אלפי אנשים זרמו למקום כל יום. הרבה חלומות ושאיפות היו אז למקימים. בין השאר לבנות בו בריכה אולימפית. הבריכה אכן הוקמה, וכעת יש בה מעט מים ירקרקים וכיסא פלסטיק שקוע עד חציו בתוכה. יורם אדרי, מנהל המקום ב-23 השנים האחרונות, מספר שבקרוב כנראה יעתיקו את הבריכה למקום אחר, או יפרקו אותה לגמרי.
ליזמים המקימים היו הרבה חלומות, אבל ניהול כספי בעייתי וירידה בהכנסות, הובילו את המקום לכונס נכסים. בקיץ 92' הוא נקנה על ידי מושב כנף, שאדרי הוא אחד מתושביו. עדיין לא ברור מה יקרה במתחם, הבעלים לא זנחו את הרעיון לפתוח במקום כפר נופש ואטרקציות תיירותיות בעתיד — בינתיים נשאר שם הליצן העגמומי, שבקרוב ייזרק גם למחסן הגרוטאות של ההיסטוריה.
