עבור יותר מ-300 כורי קרח בחרבין העבודה מתחילה עוד לפני הזריחה בקור המקפיא על נהר שונגהואה הקפוא שמפתל לאורך העיר בצפון-מזרח סין. "בטח שאני עייף", אמר ין ליונג, פסל קרח בן 53, "אני עובד עשר שעות ביום, לפעמים אפילו 12 שעות, מ-6:00 בבוקר עד 18:00 בערב". כשנשאל אם קר לו והוא מותש, השיב הפסל: "איך יכול להיות לא קר? מאוד קר".
רבים מהפועלים עובדים בשאר ימות השנה כפועלים בענף החקלאות. אל הנהר הם מגיעים כשהם לבושים במעילים, עם כפפות עבות, כובעים שמגנים גם על האוזניים ומגפי גומי. "אנחנו באים לכרות קרח בכל יום ב-6:00 בבוקר", סיפר זאנג ווי (40). אנחנו משתמשים בדוקרני קרח ארוכים. לאחר מכן מעלים את לבנות הקרח למסוע ומשם הם מועברות לפסטיבל הקרח והשלג. בערך 10,000 בלוקים מועברים בכל יום. אנחנו צריכים לעבוד לפעמים שעות נוספות - עד 20:00 או 21:00 בערב, ולפעמים עד אחרי חצות".
בצהריים אוכלים הפועלים ארוחת הצהריים קצרה שכוללת קערה של נודלס ושעועית. "כריית קרח היא לעיתים מסוכנת, אבל אנחנו עושים את זה יותר מ-20 שנה, אנחנו מנוסים", סיפר קריי יונלונג, כורה קרח בן 47. "אנחנו נזהרים על עצמנו ויש לנו חגורות הצלה. אנחנו מוגנים".
המארגנים נמצאים במרוץ נגד השעון להספיק להשלים את המבנים והפסלים לפני פתיחת הפסטיבל ב-5 בינואר. הבלוקים מונחים בזהירות זה על גבי זה בזמן שהפועלים חותכים ומשייפים אותם לגודל המתאים בעזרת מסורים חשמליים וכלי עבודה נוספים.
החל מתחילת החודש מועברים בכל יום עשרות אלפי בלוקים של קרח, שמופקים מהנהר, אל אתר הפסטיבל, שם בונים מהם מגדלים, פגודות, גשרים ואפילו מבנים שישמשו מסעדות.
הפסטיבל שיתקיים השנה בפעם ה-37 כולל מסלולי סקי, מזחלות, אירועים של חתונות, שחיית חורף ופארק שעשועים צבעוני עם פסלי קרח.
השנה, בשל מגפת הקורונה, סין מגבילה הגעת תיירים ולכן רוב המבקרים צפויים להיות תיירים מקומיים. ומה הטמפרטורה שצפויה לשרור במקום במהלך הפסטיבל? מינוס 35 מעלות, תודה ששאלתם.