ישנו חשש שיוון בדרך להפוך למדינה "אדומה", כך עולה היום (ד') מתוך דבריה של שרת התחבורה מירי רגב בדיון של שדולת התעופה החדשה. יוון היא אחת משתי המדינות היחידות שמקבלות כיום ישראלים לנופש, ללא דרישה להיכנס לבידוד - בהלוך ובחזור.
עוד אמרה בדיון השרה רגב כי תשוחח ביום ראשון הקרוב עם שר התיירות של יוון במטרה לבחון האם צפוי שינוי במדיניות הממשלה היוונית לגבי תיירות נכנסת, לאור הגידול בשיעור התחלואה, בעיקר בערים הגדולות סלוניקי ואתונה - שתיים מתוך ארבעת היעדים שיש אליהם טיסות ישירות מישראל בימים אלו.
אם אכן יוון תהפוך ל"אדומה", פירוש הדבר הוא שהתיירים מישראל יחוייבו בבידוד בשובם מהנופש. מה שיהפוך כמובן את הנופש במדינה להרבה פחות מבוקש בקרב הישראלים.
במקרה הקיצוני יותר ממשלת יוון עלולה לשנות את מדיניותה ולהחליט כי היא סוגרת את כניסת התיירים הזרים לתחומיה. כזכור, רק לפני שבוע הודיע יוון כי היא מגדילה את מספר התיירים מישראל מ-5,000 איש ל-10,000 איש לשבוע.
המטוים הפרטיים שעשו את דרכם מישראל ליוון ובחזרה במהלךהסגר השני
(צילום: ירון ברנר)
יש לציין כי אם אכן יכול שינוי במעמדה של יוון ממדינה "ירוקה" ל"אדומה", מדובר במכה נוספת לחברות התעופה, שמוכרות כרטיסים לטיסות עתידיות ליוון וקיבלו עבורן סלוטים (היתר לטיסה) גם למהלך חודש נובמבר. רק היום (ד') אל על הודיעה שתחל לטוס לסלוניקי באמצעות חברת הבת סאן דור. בתוך כך, חברות התעופה עלולות כעת שוב למצוא עצמן, כמו בסגר השני, בתפוסה נמוכה עד בלתי כדאית.
אתמול אמר מנכ"ל ישראייר, אורי סירקיס, כי בסגר השני ירדה התפוסה במטוסי החברה מ-85% ל-13%, וכי נגרם לחברה נזק של מיליון שקלים ליום. נזק נוסף עלול להיגרם למי שרכש כרטיסים לחופשה ביוון לשבועות הקרובים.
למעט יוון רק יעד אחד נוסף פתוח לנופש בפני ישראלים בקרבה הגיאורפית שלנו: סרביה. לאחר שקרואטיה ובולגריה הפכו גם הן למדינות אדומות. יש לציין כי משרד החוץ הוסיף השבוע לרשימת המדינות הירוקות, מהן ישראלים לא חייבים להיכנס לבידוד בחזרה ארצה את יפן ודרום קוריאה.
בשדולה החדשה חברים ח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו), ח"כ מיקי לוי (יש עתיד), ח"כ איילת שקד (ימינה) וח"כ ניר ברקת (ליכוד). הדיון היה על אתגרי התעופה הישראלית וכיצד לשמר את התעופה הישראלית כנכס אסטרטגי. בדיון השתתף גם יו"ר איגוד הטייסים הישראלי מיידן בר. השדולה קראה להדדיות בהסכמי התעופה שחותמת ישראל, וכן לחשיבה לטווח ארוך כיצד לשמר את התעופה הישראלית כנכס אסטרטגי.
