עד לאחרונה, עוד ניתן היה להאמין שנגיף הקורונה החדש (SARS-CoV-2) הוא מנת חלקן של מדינות ספורות, ורבים המשיכו לתכנן טיולים ולנוע בעולם. היום, ברור שהנגיף כבר נוכח וגורם לתחלואה (COVID-19) כמעט בכל פינה על פני כדור הארץ, והתיירות הגלובלית הוקפאה באופן כמעט מוחלט.
הקורונה אמנם תפסה את העולם בהפתעה, אך לאור תהליכי הגלובליזציה המואצים, הפצתו הנרחבת של הנגיף אינה מפתיעה כלל. הצמיחה בענף התעופה ובפרט בטיסות הלואו-קוסט, הובילו לכך שכבר בשנת 2018 היו כ-4.3 מיליארד נוסעים בטיסות המסחריות בעולם (פי 2.6 יותר מאשר בשנת 2003, השנה שבה התפרצה מגפת הסארס).
תקופת הדגירה הארוכה, ולעיתים נטולת התסמינים, של נגיף הקורונה החדש, לצד הסיכוי הגבוה להדבקה בטיסות צפופות ובספינות קרוז, תרמו גם הם את חלקם להתפשטות המגפה.
"במגפת ה-SARS שהתפרצה בסוף 2002 בדרום סין והסתיימה ביוני 2003, חלו בסך הכול כ-8,400 בני אדם ואחוז התמותה היה גבוה יחסית לCOVID-19-, אך על פי ארגון הבריאות העולמי ה-SARS הייתה פחות מדבקת ממגפת הקורונה הנוכחית, והמחלה לא התפשטה בעולם באופן נרחב מחוץ למדינות דרום מזרח אסיה (הונג-קונג, סין, טאיוואן, סינגפור ומדינות נוספות) מלבד בקנדה בה אותרו כ-250 חולים.
"בין השאר, אחד הגורמים שצמצם את תפוצת המחלה בעולם היה תדירות טיסות נמוכה ומספר יעדים קטן משמעותית ב-2002-3, ביחס למצב ששרר בעולם התעופה בסוף שנת 2019", מסביר ד"ר עדי לוי, המנהל המדעי של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה וראש החטיבה לסביבה וקיימות במכללה האקדמית אחוה, את קצב ההפצה המהיר של נגיף הקורונה החדש (SARS-CoV-2) לעומת נגיף הסארס (SARS-CoV).
נדמה שכמעט אף מקום על הגלובוס כבר אינו מוגן. עד היום התגלו חולי קורונה אפילו בגרינלנד הקפואה, באיי פסחא הנידחים ובקרב שבטי יערות האמזונס המבודדים בברזיל, והיבשת היחידה שהמחלה טרם אובחנה בה היא אנטרקטיקה.
גם דיווחים על אפס מקרי קורונה ברשימה הולכת ומצטמצמת של מדינות, אינם מעידים בהכרח על כך שאין כלל חולים בשטחן, שכן אבחון החולים תלוי בזמינות הבדיקות ובביצוען בפועל, ובמדינות בהן השלטון אינו דמוקרטי - אמינות הדיווחים עצמם תלויה ברצון השלטונות לדווח על מצב התחלואה האמיתי השורר בהן.
עם זאת, נכון לתחילת חודש אפריל, נראה כי נותרו מספר מקומות מבודדים אחרונים שבהם אין עדיין ולו חולה אחד - בין היתר, בזכות צעדיהן המהירים של הרשויות, מתוך רצונן להגן על אוכלוסיות פגיעות.
הכפרים הנידחים של אלסקה
ארקטיק ווילג', ונטי ונולטו הם רק אחדים מתוך עשרות כפרים קטנים באלסקה (המשתייכת לארצות הברית), שבהם מתגוררת בעיקר אוכלוסייה ילידית. מדובר באזורים שניתן להגיע אליהם רק בטיסה או באופנוע שלג, ובית החולים הקרוב ביותר נמצא במרחק מאות קילומטרים.
לאור החשש ששירותי הרפואה לא יעמדו בהתפשטות המחלה בכפרים הנידחים, החליטו ראשי כפרים רבים להגביל באופן כמעט מוחלט את התנועה אל ומחוץ לכפריהם, ולהתיר רק טיסות שמציידות את התושבים במוצרים הכרחיים וטיסות למטרות רפואת חירום.
גאלן גילברט, הצ'יף הראשון של ארקטיק ווילג', ציין שחשוב לו בעיקר להגן על אוכלוסיית הקשישים, שמהווים כ-15 אחוז מתושבי אזור יוקון-קויוקוק בו שוכן הכפר (לעומת כ-12 אחוז באלסקה כולה).
האי התימני המנותק מהעולם
(צפו בעצי דם הדרקון)
התנועה אל האי סוקוטרה, המשתייך מבחינה פוליטית לתימן ומבחינה גאוגרפית לאפריקה, היא דלילה למדי גם בימים כתיקונם. עקב המצב הכלכלי המורכב והעובדה שהדרכון התימני הוא אחד החלשים בעולם, תושבי האי לא נוטים לצאת לטייל.
מי שמעוניין להגיע לסוקוטרה כתייר, יכול לחפש מקום על טיסה שבועית אחת ויחידה לאי (מקהיר, עם עצירה בתימן). המטיילים המגיעים לסוקוטרה, צפויים לגלות טבע ייחודי עם כ-700 מיני חי וצומח אנדמיים (כאלו שלא ניתן למצוא באף אזור אחר בעולם) - ביניהם עצי דם הדרקון, הנקראים כך בגלל השרף האדום המונפק מהם.
בעידן נגיף הקורונה החדש, הקושי להגיע לסוקוטרה דווקא היווה יתרון עבור הרשויות, שיכלו לשלוט בתנועה ולסגור את שער הגישה היחיד לאי. לזרים באי ניתנה הבחירה האם לעלות על הטיסה האחרונה לקהיר לפני סגירת השמיים, וכ-15 מהם – ביניהם איטלקים וקרואטים - בחרו להישאר באי, שנותר מנותק לחלוטין מיתר העולם, למעט ספינות משא המביאות מצרכים.
עד כה לא נמצא אף מקרה של הנגיף בסוקוטרה ולא הוטל עוצר על האי, אך רשויות הבריאות המקומיות ממשיכות לעדכן את המקומיים והאורחים באופן שוטף. אחת מבני המזל שעדיין יכולים לטייל ולשוטט היא בלוגרית הטיולים הפולנייה אווה זובק, שממשיכה לתעד את הרפתקאותיה - ביניהן הפלגה במים הצלולים לעבר כפר קטן שבו חיה משפחה אחת בלבד.
"לפי כל הרשויות שאנחנו בקשר איתן כרגע הנגיף לא התגלה על האי," עדכנה אווה באחד הסרטונים שלה. "אנחנו מקווים שהרשויות ימשיכו להגן על האי ושהמצב יישאר כפי שהוא".
(צפו בבלוגרית הטיולים הפולנייה אווה זובק, בעת הפלגה במים הצלולים)
שפיצברגן עדיין נקייה
במבט על יבשות העולם, ניתן לראות התפשטות נרחבת במיוחד באירופה, בה בימים כסדרם הגבולות פתוחים למעבר ולרוב לא מורגשים כלל. עם זאת, נראה שאיי סבאלברד שבנורבגיה, המרוחקים כשלוש שעות טיסה מאוסלו, עדיין נקיים מקורונה.
שפיצברגן, האי המיושב היחיד בארכיפלג וכן הגדול ביניהם, הוא ממלכה של נופים ארקטיים גולמיים, בה חיים כ-300 דובי קוטב וכ-3,000 בני אדם. על מנת להגן על הקהילה הקטנה והמבודדת, הרשויות בסבאלברד בחרו להטיל הגבלות מחמירות. כבר ב-15 במרץ, כל המבקרים באי שהגיעו בשבועיים שלפני כן הונחו לעלות לטיסה לאוסלו.
המבקרים שהו בבידוד עד הטיסה, ואף נלקחו לשדה בהסעה מיוחדת כדי למנוע מגע ביניהם לבין המקומיים. כאחוז מתושבי האי עברו בדיקה ונמצאו שליליים, ולא ידוע על אף חולה מאומת ששהה באי. באי עדיין נוחתות שתי טיסות יומיות, אך בנוסף להנחיה הכללית שלא להגיע, כל מי שבוחר בכל זאת לטוס לאיים (כולל אזרחים נורבגיים) נדרש לבידוד של 14 יום - אפילו אם כבר שהה בבידוד קודם לכן בנורבגיה היבשתית.
גם ביבשת אפריקה כמעט ולא נותרו מדינות ללא קורונה. אחת הבודדות שטרם דווחו בהן מקרים היא לסוטו, מובלעת ריבונית בתוך דרום אפריקה המכונה "הממלכה שבשמיים" לאור היותה המדינה היחידה בעולם שנמצאת במלואה בגובה של מעל 1,000 מטר. דרך מרהיבה במיוחד להגיע ללסוטו היא נסיעה בסאני פאס – מעבר הרים שניתן לחצות בג'יפ בלבד.
כמו במדינות מתפתחות רבות, גם בלסוטו אין מעבדה מקומית לביצוע בדיקות קורונה, ולכן אלו נשלחות לדרום אפריקה. עד כה לא חזרה אף תוצאה חיובית, אך כדי לפצות על הקושי של השלטון להיערך להתפרצות אפשרית של המגיפה באופן יסודי יותר, הודיע איש העסקים המקומי סם מטקנה כי הוא ישדרג את המעבדה המרכזית במדינה בעלות של כ-1.5 מליון דולר.
(נסיעה בסאני פאס – מעבר הרים שניתן לחצות בג'יפ בלבד)
250 אנשים על אי
(הרולד גרין, תושב הכפר: "אתה יכול לתת לילדים ללכת לכל מקום באי, ואנחנו לא נועלים את הדלתות")
בעוד את העובדה שלסוטו עדיין נקייה מקורונה אפשר אולי לייחס למקריות, לא ניתן לומר את אותו הדבר על טריסטן דה קונה, טריטוריה בריטית בדרום האוקיינוס האטלנטי, שבמרכזה נמצא הר הגעש "פסגת המלכה מרי". האי מבודד כל כך שלא ניתן להגיע אליו אלא בהפלגה של כשישה ימים מקייפטאון (דרום אפריקה).
בכפר היחיד בעיר, אדינבורו על שבעת הימים, מתגוררים כ-250 איש החיים כקהילה מגובשת ומלאת אמון הדדי. "אתה יכול לתת לילדים ללכת לכל מקום באי, ואנחנו לא נועלים את הדלתות", מעיד הרולד גרין, תושב הכפר. מאז התפרצות הקורונה בעולם, הגעה של אנשים לאי – שהייתה מבוקרת גם קודם לכן – עוברת ניטור קפדני, וכיום החיים באי מתנהלים כרגיל.
אין קורונה, אבל יש ציקלון
בוונואטו הטרופית, המורכבת מ-82 איים באוקיינוס השקט, חיים כ-270 אלף איש, רובם ממוצא מלנזי, הדוברים מעל מאה שפות שונות. גם כאן בוצעו בדיקות מעטות שעד כה נמצאו שליליות, אך תייר שביקר באי אובחן בקורונה לאחר עזיבתו, מה שזירז את הטלת הסגר על האי.
בימים האחרונים נאלצו התושבים להתמודד עם אסון אחר כשציקלון הרסני גרם לנזקים עצומים, הותיר רבים מהם ללא מים, אוכל וחשמל.
חלק מההגבלות הנוגעות לקורונה הוסרו כדי להקל על התושבים להגיע למקום בטוח, וניתן רק לקוות שהמגיפה לא תתפרץ בזמן שוונואטו עדיין מתמודדת עם השלכותיו של הציקלון, כי שילוב כזה עלול להתגלות כהרסני למדינה ענייה כל כך.
(צפו בציקלון ההרסני שפגע בוונואטו)
מטיילים בעולם דרך המסך
"עוצר הטיולים" פוגע באופן חסר תקדים בתעשיית התיירות, שיש לה חשיבות עליונה לכלכלה המקומית באתרים רבים ובפרט באזורים מבודדים שבהם אפשרויות הפרנסה מצומצמות.
עדיין מוקדם מאוד לומר מתי צפויה לחול האטה משמעותית בקצב ההדבקה במחלת הקורונה, מתי יהיה חיסון זמין, מתי יפתחו הגבולות והשמיים ומתי ובאיזה אופן נוכל לטייל שוב בעולם.
לשכת התיירות של סבאלברד שבנורבגיה, החליטה להתמודד עם המצב באופן יצירתי, ופתחה את קבוצת הפייסבוק "צאו לחופשה בסבאלברד". בקבוצה, חברים אלפי מקומיים ותיירים שחולקים תמונות, סרטונים וחוויות מהאיים תחת הסיסמה "לחלום עכשיו, לבקר אחר כך", במחשבה על הימים בהם ביקור כזה שוב יתאפשר לרבים.
גם לשכות תיירות נוספות ממשיכות לפרסם תמונות של נופים מרהיבים, כדי לשמר את הרעב לטיולים בקרב החולמים עליהם. לשכת התיירות של ונואטו סיכמה את המסר שלה בשילוב של אחריות והפחת תקווה - "הישארו בטוחים, האיים היפים שלנו יחכו לכם".
פורסם לראשונה: 17:00, 13.04.20
