סיפור אגדה מרתק, שעבר גלגולים רבים וגרם להרבה בלגן במשך שנים - הגיע אתמול (ג') לסופו - והסוף טוב.
כמו בכל אגדה טובה שמתחילה במילים - לפני שנים רבות, גם כאן מדובר על סיפור שתחילתו היא בימי השלטון התורכי בישראל. הכל החל במשפחה שחיה באזור תל נג'ילה, שבין קיבוץ רוחמה לשמורת פורה שבצפון הנגב, אותה משפחה החזיקה באוצר - תיבה עם מטבעות זהב.
האגדה מספרת שבני המשפחה חששו שהאוצר ייגנב ולכן טמנו את התיבה בתוך האדמה, בראש תל סמוך למקום מגוריהם. בכדי לזכור את מקום המחבוא, הם שתלו מעל האוצר הנוצץ עץ אשל כסימן לדורות הבאים. מאז, כך מספרת האגדה, התיבה הסודית עודנה שם, עמוק באדמה, מתחת לעץ האשל, אבל מעולם לא נמצאה.
חלפו השנים, האגדה עשתה לה כנפיים ועברה מדור לדור. אחת לכמה שנים כשהסיפור נודע ל"שודדי עתיקות" למיניהם, הם החליטו להגיע למקום ולחפור תחת העץ. דור אחרי דור הגיעו למקום סקרנים, חפרו תחת העץ - גם בעזרת כלים כבדים, אבל אוצר הם לא מצאו. מה שכן נשאר במקום הוא הרבה מאוד נזק לשורשיו של העץ ולגזע.
אבל עץ האשל העתיק לא אמר נואש והתאושש אחרי כל פגיעה אכזרית בו. גם את מלחמת העצמאות הוא שרד, כשכוחות פלמ"ח נכחו במקום והקימו בראש התל מוצב שסייע בלחימה. עם השנים, גם ארגוני סביבה נהגו להגיע למקום ולכסות את הבורות שנחפרו בזדון וסייעו בשיקום העץ. השנים חלפו, עץ האשל העתיק הזדקן, וכוחותיו לא יכלו עוד. ביום חורף סוער בחודש מרץ בשנה שעברה, העץ נכנע לרוח החזקה, קרס ומת, ואיתו מתה גם האגדה.
עץ האשל בראש תל נג'ילה היה אחד האתרים היפים בצפון הנגב, ומטיילים רבים נהגו לבקר במקום וליהנות מצילו ומענפיו האיתנים. מותו של העץ הפך את תל נג'ילה למקום קצת אטרקטיבי ומלא געגועים לעץ, שכמו בסיפור "העץ הנדיב" נתן מצילו באהבה גדולה למטיילים.
אבל כדרכו של הטבע הגלגל מסתובב, וסוף הוא תמיד התחלה חדשה. במקרה הזה, גם בעזרת מעשיו של האדם. לפני מספר שבועות הוחלט להחיות את המקום מחדש. המועצה האזורית שער הנגב, יחד עם קק"ל ועמותת "דור הפלמ"ח" החליטו לנטוע במקום עץ אשל חדש, צעיר ורענן, שיעמיק שורשים, יגדל ויפרוס את צילו בראש התל.
אתמול זה קרה ועץ אשל צעיר ננטע בדיוק באותו המקום שבו ננטע עץ האשל מהתקופה התורכית. הפעם ללא אגדות על תיבות זהב אבודות, שרק הובילו להרס. ההתרגשות בטקס הייתה גדולה.
בטקס נכחו גם לוחמי הפלמ"ח מחטיבת "יפתח", שהיו במקום בימי מלחמת עצמאות, שכן תל נג'ילה היה מקום אסטרטגי בלחימה. ראש המועצה האזורית שער-הנגב, אופיר ליבשטיין שהנחה את הטקס, אמר: "החלטנו להחזיר עטרה ליושנה ולשתול עץ אשל חדש במקום העץ העתיק שעמד פה יותר ממאה שנים והוכרע על ידי סופה בחורף אשתקד. את נטיעת העץ החדש בחרנו לקשור יחד עם הפלמ"ח שחוגג השנה 80 שנים להיווסדו.
"בתל נג'ילה התקיים אחד מהקרבות של הפלמ"ח ב-1948. שמירה על התל, שלא ייפול לידי המצרים, אפשרה להנחית אספקה לנגב הנצור, דרך המנחת ברוחמה. היום, המקום הוא מוקד תיירותי שמושך עשרות מבקרים בכל סוף-שבוע. מסביבנו יישובי שער הנגב שנמצאים בתנופת בנייה וחקלאות מתקדמת בשיא תפארתה. אין יותר מתאים מהנוף הזה כדי לפתוח את חגיגות ה-80 לפלמ"ח, שהגנו על ההתיישבות הראשונה, על ותיקי קיבוץ רוחמה ועל הסביבה".
