2016, טיסת הבכורה של איירלנדר 10
עולם התעופה נמצא בשאיפה מתמדת וחתירה בלתי פוסקת לעבר המצאות חדשות, רעיונות פורצי דרך שיביאו את המהפכה הבאה של עולם התעופה. שתי יצרניות המטוסים הגדולות והבולטות ביותר כיום, קונצרן איירבוס האירופי וענקית התעופה האמריקנית בואינג, מתחרות לעיתים כמעט ראש בראש בפיתוח דגמי מטוסים שמצד אחד יכולים להבטיח יעילות כלכלית ורווחיות למפעילים, ומצד שני נוחות וחוויית נוסע, לצד תקנות בטיחות קפדניות ומחמירות למדי שרק הולכות ומשתפרות עם השנים.
אבל לפעמים, כך נראה, הרעיונות לקונספט החדשני שבעתיד אולי יהפוך לשיטת טיסה מקובלת ונפוצה למדי נעוצים דווקא בעבר או לכל הפחות ברעיונות שניסו אותם בעבר אבל לא כל כך הצליחו. הרעיון להחיות טכנולוגיות ישנות לכשעצמו הוא לא חדש, ראו לדוגמה את הניסיונות להחיות את הטיסה העל קולית שנעלמה מן התעופה האזרחית עם היכחדות מטוסי הקונקורד.
סביר שכאשר תראו את האיירלנדר 10, שמיוצר על ידי חברת Hybrid Air Vehicles (HAV) הבריטית, תיזכרו בסבא-רבא שלו - הצפלין. התמונה אולי הכי מפורסמת של אותו צפלין היא מאסון שהתרחש בניו ג'רזי ב-1937, אסון שקבר סופית את הפרויקט, אם כי במרוצת השנים המשיך לצוץ מעת לעת בצורה זו או אחרת אבל לא באופן מסחרי רחב היקף.
לפני כמה ימים הציגה HAV את העיצוב הפנימי החדש לדגם איירלנדר 10 שצפוי להיות מבצעי בשנת 2025. אורכו יותר מ-100 מטרים והוא מכיל מושבים מפנקים עם משענות לידיים וחלונות ענקיים בגודל שטרם נראה בעולם התעופה האזרחית.
כמו חלק גדול מההמצאות בעולם התעופה, גם הבלון המעופף המוזר הזה החל את דרכו בשנת 2010 כתוכנית צבאית של צבא ארה"ב. ב-2013 הפרויקט בוטל, והבלון נמכר לחברת HAV והובל לבריטניה. היצרן הבריטי החל תהליך של הפיכת הכלי לפלטפורמה אזרחית שאמורה לשמש, בתיאוריה, לשלל צרכים, ובהם שירותי מדע ומחקר, סיוע הומניטרי לאזורים מוכי אסון או לא נגישים, טיסות כיף לאלפיון העליון וכלי טיס שישמש את הקהל הרחב בטיסות קצרות בין ערים.
אני יודע מה אתם חושבים, אם הצפלין עלה באש והתרסק עם כל נוסעיו ואפילו גבה את חייו של אחד האנשים על הקרקע, איזו סיבה יש לנו לבטוח בכלי הזה כאשר יש מטוסי נוסעים מסוגים שונים ורבים, עם בטיחות ברמה גבוהה ביותר, נוחות, יעילות וזמינות.
ראשית, הרגולציות הבטיחותיות שקיימות היום בעולם התעופה השתפרו בעשורים האחרונים ברמה שאי אפשר בכלל לתאר, ובטח מאז שנות ה-30 של המאה הקודמת. היצרנים, המדע והידע שהצטבר עם השנים השתכללו לרמות שלא היו אפשריות עד לפני אפילו 50 שנים.
היצרן הבריטי HAV העמיד תוכנית שאפתנית למדי, שבבסיסה עומדת ההשקה להפעלה מסחרית של כלי הטיסה כבר בשנת 2025, והם הציבו מטרה דרמטית נוספת – עד שנת 2030 המטוס יפעל על חשמל בלבד.
האיירלנדר 10 מציע לנוסעים חוויית טיסה מסוג שאנחנו לא רגילים. "תא הנוסעים המרווח מעניק לכל נוסע מושב נוח עם גישה ישירה למעברים", נכתב באתר החברה. "החלונות שנמתחים מהרצפה עד לתקרה יספקו לנוסעים אפשרות להביט בנופים מדהימים ולספוג אור טבעי".
ג'ורג' לאנד, מנהל הפיתוח העסקי-מסחרי, מתגאה: "במשך שנים רבות טיסה מנקודה אחת לנקודה שנייה הייתה בעצם חוויה של ישיבה בתוך צינור מתכתי עם חלונות זעירים, משהו שהוא הכרחי אך לא תמיד תענוג גדול עבור הנוסע. באיירלנדר כל החוויה של הטיסה תהיה נעימה, אפילו מהנה".
האיירלנדר צפוי להיות כלי הטיס הגדול ביותר בעולם, עם אורך שהוא כמעט כפול ממטוס נוסעים מסחרי ממוצע. טווח הטיסה יעמוד על כ-800 קילומטרים, והחברה מקווה להגיע ליכולת ייצור של בין 9 ל-10 כלים כאלה בשנה.
האם מדובר בכלל במטוס? יש הטוענים שהאיירלנדר אינו עונה על ההגדרה הקלאסית של מטוס, יחד עם זאת היצרנית שואפת שיהיה אפשר להפעיל אותו לטיסות מסחריות תוך מספר שנים. שימושים אפשריים נוספים הם טיסות לאזור הקוטב הצפוני עבור אנשים עשירים במיוחד שישלמו כ-50 אלף פאונד לכרטיס. בשנת 2018 החברה פרסמה סקיצות של העיצוב הפנימי שיוטמע בדגם המפואר יותר של האיירלנדר 10 שימש בעיקר לטיולי פאר.
העיצוב הפנימי של הדגם המפואר
(Hybrid Air Vehicles (HAV) ו-Design Q)
האם נראה אותו בקו תל אביב-אילת? כנראה לא, אבל אם הכול ילך כמתוכנן אולי ייצא לכם כבר בעשור הנוכחי לתפוס איתו טיסה פנימית בבריטניה או ביעדים אחרים בארה"ב ואירופה.
