סרטון תדמית לצריף מימי טרום קורונה
(צילום ועריכה: צריף בן גוריון)
גיל שניידר (34) הגיעה לצריף בן גוריון בקיבוץ שדה בוקר ב-2004 כמורה חיילת בת 18, נשארה בקיבוץ והקימה משפחה. כעת, עם פרישתה של מנהלת הצריף הוותיקה מירי פלמ"ח, שניידר נכנסת לנעליה.
צריף בן גוריון היה ביתו בנגב של ראש הממשלה הראשון דוד בן גוריון ורעייתי פולה משנת 1953 ועד 1973 - שנת פטירתו של בן גוריון. אחרי מותו הפך המקום למוזיאון, ונשמר בדיוק כפי שהיה בחייו, עם נעלי הבית ליד מיטתו, תפריט הארוחות על המקרר, מזכרות ותמונות משפחתיות, הבגדים שבארון וכ-5,000 מספריו ב-9 שפות ובנושאים מגוונים. בשנת 2019, לפני מגפת הקורונה, ביקרו במקום כ-100 אלף איש.
שניידר, בת מושב שילת ליד מודיעין, סיימה את שירותה הצבאי במקום, נשארה בקיבוץ ועבדה בתפקידי הדרכה שונים בצריף ובמכון למורשת בן גוריון. ב-2012 התחתנה עם אריאל, בן הקיבוץ, ונולדו להם שתי בנות.
"רציתי להגיע ולהפריח את השממה, אבל אין פה באמת שממה בנגב", היא אומרת. "נחשפתי לעובדה שאפשר להשפיע ולחנך דרך המקום הזה, שהוא אתר תיירות ומורשת. לא רק לספר את הסיפור של בן גוריון אלא גם לדבר על ערכים. הגעתי לכאן כבחורה צעירה בת 18 והשתלבתי עם נשים בשנות ה-40 וה-50 לחייהן, שהכשירו ולימדו אותי".
אחת מהן הייתה המנהלת המיתולוגית מירי פלמ"ח (62), שהחליטה לפרוש אחרי 35 שנה בתפקיד. "אני מסיימת את תפקידי באותה התחושה בה בן גוריון הגיש את מכתב ההתפטרות שלו מהממשלה ב-1953", סיפרה. "במכתב הוא כתב שכשהוא יוצא מהממשלה הוא מלא כוחות, וכשהוא חלק ממנה הוא מרגיש עייפות רבה. להיות אחראית על נכס לאומי כמו צריף בן גוריון דרש ממני כוחות רבים".
3 צפייה בגלריה
גיל שניידר בצריף בן גוריון לראשונה לפני 16 שנה. שירתה שם כמורה חיילת
(צילום באדיבות המשפחה)
פלמ"ח הוסיפה וסיפרה: "הגעתי לצריף בן גוריון כאשר הוא היה צריף בודד, ומצריף בודד הוא הפך לשכונה, עם תצוגות חדשות, ביתנים חדשניים ולמקום שהפיץ את חזונו של ראש הממשלה הראשון".
שניידר אמרה עוד: "אני לא יודעת אם כיום יש יותר צמא לדמות של מנהיג כמו בן גוריון. אני לא חושבת שזה התפקיד שלנו להחליט. התפקיד שלנו הוא לשקף, יחד עם הקהל, את הדמות של בן גוריון דרך הבית שלו. הוא היה, בעיני, דמות אנושית. רואים את זה דרך נעלי הבית, הספרים. הוא היה בן אדם. מנהיג הוא קודם כל בן אדם, ועולה דמות מאוד מורכבת, מצד אחד החיבור שלו לפילוסופיות מהמערב ומצד שני החיבור לפילוסופיות מהמזרח. הוא היה אדם שקורא הרבה מאוד ספרים. ציוני, פטריוט. אנשים נכנסים לצריף ואומרים ככה זה היה נראה פעם. אבל גם אנחנו נראינו ככה פעם".
