(צילום: אסף מגל, עריכה: אורי סתו)
"יש הרבה הבדלים בין הישראלים ליפנים. מעבר להבדלי השפה והמנהגים השונים, יש בינינו הבדלי מנטליות מהותיים, תפיסות עולם שונות לחלוטין". יושיהיקו (יושי) היגוצ'י, (50), נספח התרבות של יפן בישראל, הוא לא דיפלומט טיפוסי, וייתכן שהוא נספח התרבות הראשון בעולם שהפך לכוכב רשת במסגרת תפקידו. בסרטונים המשעשעים שהוא מפרסם הוא מנסה לגשר על הפערים בין התרבויות – להכיר לישראלים את המנהגים היפניים ולהכיר ליפנים את אורח החיים הישראלי.
יושי דובר עברית שוטפת, וזה לא מפתיע, כחמישית מחייו (עשר שנים במצטבר) הוא בילה בישראל. הביקור הראשון היה לפני 30 שנה כשהגיע להתנדב במטעי הבננות של קיבוץ כברי בצפון. על ישראל הוא שמע מאימא שלו שהתנדבה גם היא באותו הקיבוץ עוד לפני שילדה אותו. "באתי לחודש, אבל בסוף מאוד התלהבתי והייתי פה שנה", סיפר בשיחה עם ynet.
עברו כמה שנים עד שהגעגועים שברו אותו והוא חזר לישראל, הפעם כסטודנט באוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע. הוא הגיע ללימודי תואר שני באנתרופולוגיה, אבל עזב את התואר באמצע, ואת המדינה באמצע האינתיפאדה.
חמש שנים לאחר מכן הוא חזר לארץ הקודש כדיפלומט מתחיל בשגרירות יפן, הפעם הוא הביא איתו גם את המשפחה. את הסיבוב הנוכחי שלו פה הוא מקדיש לחיזוק היחסים בין ישראל ויפן, בתור נספח התרבות של ארץ השמש העולה בישראל.
במסגרת התפקיד יושי צילם בשנה האחרונה עשרות סרטונים בכיכובו במטרה לחשוף את הקהל הישראלי לתרבות היפנית ומנהגיה. "אני מציג את תרבות יפן לישראל", הסביר. "המטרה שלנו היא לחבר בין שני העמים דרך הסרטונים, דרך התרבות היפנית". וזה עובד לא רע, חלק מהסרטונים זכו למאות אלפי צפיות ברשתות החברתיות ויושי כבר הפך למיני סלב שלא פעם עוצרים אותו ברחוב בבקשה לצילום סלפי.
בשנים האחרונות יותר ויותר ישראליים מתעניינים בתרבות היפנית – צופים בסרטים יפניים, לומדים את השפה, וכמובן טסים ליפן, והרבה. "מדהים אותי שפתאום יפן נהייתה יעד מבוקש לטיולי בר ובת מצווה", אמר יושי בפליאה.
אחד הסרטונים שהישראליים אהבו במיוחד, ואשר זכה עד כה ליותר מ-180 אלף צפיות בפייסבוק בלבד, נקרא "עשה ואל תעשה ביפן". יושי מזהיר בסרטון את הישראלים לא להעז לאחר לפגישות או לא לדבר בטלפון בזמן נסיעה ברכבת. "ביפן בתחבורה הציבורית אסור לדבר בטלפון", הסביר. "פה בישראל אתה שומע הרבה שיחות ותוך חמש דקות אתה יודע מה הבעיה, ובת כמה האימא של מי שמשוחח".
אפשר להגיד שלרוב הדברים הוא כבר התרגל, אבל אם יש משהו אחד שיושי עדיין לא מצליח לקבל זה אנשים שלא חולצים נעליים בכניסה לבית. "ביפן בחיים לא נכנסים לבית עם נעליים", הסביר. "קודם כל כשנכנסים הביתה מורידים את הנעליים ושמים אותם במקום מסודר. פה אין הבדל בין בחוץ לבפנים, לזה אני עדיין לא מתרגל".
הבדל נוסף בין התרבויות בא לידי ביטוי בחיבורים. ביפן, כך מתברר, לא נהוג להתחבק כלל, לא עם בני משפחה, לא עם בני זוג ולא עם חברים. ומה יותר ישראלי מחיבוק? "אני זוכר החיבוק הראשון שאולי קיבלתי בחיים שלי", סיפר, "זה קרה פה בישראל, מחבר שלי בקיבוץ, הוא בא לחבק אותי ונשארתי קפוא". מאז שטעם את טעמו המתוק של החיבוק, יושי ומשפחתו לא מפסיקים להתחבק.
בניגוד לחיבוק, אם יש משהו שהוא לא יאמץ זה סגנון הנהיגה הישראלי: "כשאתה נוהג אתה צריך להסתכל איפה אנשים כי זה כמו קרב שדה, ואתה צריך לנצח". וזה עוד לפני שדיברנו על הקורקינטים. "ביפן צריך רישיון לקורקינט", התגאה יושי.
הסרטון שהכי עניין את הקהל הישראלי, ואשר זכה ליותר מ-358 אלף צפיות, עסק בצ'ופסטיקס תחת הכותרת, "איך לא להשתמש במקלות אכילה ביפן?". בסרטון מוצגות כל הטעויות שאנחנו עושים עם המקלות היפניים, ומתברר שיש לא מעט כאלה.
למרות שיושי מכיר כמעט כל ניואנס ישראלי, בכל יום הוא לומד משהו חדש. למשל, ביום שבו צילמנו איתו את הכתבה, הוא טעם סביח לראשונה בחייו. כמו כל דבר, הוא התייחס גם לזה מאוד ברצינות – לקח את הזמן לפני הביס הראשון ותכנן מאיזה כיוון לתקוף את המנה. ומה לגבי הסושי בישראל? "זה קשה", השיב בהתחמקות. "זו שאלה דיפלומטית".
