כינון היחסים הדיפלומטיים בין ישראל לאיחוד האמירויות ב-2020 עורר בירושלים תחושה של הישג גדול. גורמים רשמיים התעקשו שהקשרים החדשים עם איחוד האמירויות, וזמן קצר לאחר מכן עם בחריין, ישפיעו מעבר למהלכים של הממשלות ויהפכו להסכמים שיקשרו בין החברות והאזרחים עצמם ויובילו לשטף של תיירים. אולם, במהלך השנתיים שחלפו הגיע מהמפרץ הערבי לישראל רק טפטוף קטן של מבקרים.
על אף שיותר מחצי מיליון ישראלים טסו לאבו-דאבי ולדובאי, רק 1,600 אזרחים מהאמירויות ביקרו בישראל מאז הוסרו מגבלות הקורונה בשנה שעברה. כך על פי נתונים שמשרד התיירות הישראלי מסר לסוכנות AP. במשרד לא ידעו להגיד כמה אזרחים מבחריין ביקרו בישראל, זאת משום שהמספרים קטנים מדי.
"זה עדיין מצב מאוד מוזר ורגיש", אמר מורסי היג'א, ראש הפורום של מדריכי טיולים דוברי ערבית בישראל. "האמירתים מרגישים שהם עושים משהו לא בסדר כשהם מגיעים לכאן".
מומחים סבורים כי אי-הגעת התיירים מהאמירויות ומבחריין מהדהדת בעיה תדמיתית ישנה של ישראל בעולם הערבי וחושפת את המגבלות של הסכמי אברהם.
5 צפייה בגלריה
הסכם היסטורי". נתניהו, טראמפ ושרי החוץ של איחוד האמירויות ובחריין בבית הלבן
(צילום: gettyimages)
אפילו כשהסחר בין ישראל לאיחוד האמירויות זינק מ-11.2 מיליון דולר ב-2019 ל-1.2 מיליארד דולר בשנה שעבר, הפופולריות של ההסכמים באיחוד האמירויות ובבחריין צנחה מאז נחתמו. על פי סקר שנעשה על ידי מכון וושינגטון למדיניות המזרח התיכון, באיחוד האמירויות התמיכה ירדה מ-47% ל-25% במהלך השנתיים האחרונות. בבחריין, רק 20% מהאוכלוסייה תומכים בהסכם, ירידה חדה מ-45% שתמכו בשנת 2020. בזמן הזה, נזכיר, ישראל וארגוני הטרור בעזה ערכו סבבי לחימה, בין היתר מבצע "שומר החומות", והאלימות בשטחי יהודה ושומרון זינקה לרמה הגבוהה ביותר זה שנים.
גורמים ישראליים אמרו שתיירות מהמפרץ הפרסי לישראל היא החתיכה החסרה שתניע הסכמים מעבר לקשרים ביטחוניים ודיפלומטיים. ביקורי תיירים ממצרים ומירדן, שאיתן יש לישראל שלום, כמעט שלא קיימים.
"אנחנו צריכים לעודד את האמירותים להגיע בפעם הראשונה, זו משימה חשובה", אמר אמיר חייק שגריר ישראל באיחוד האמירויות בשיחה עם AP. "אנחנו צריכים לקדם תיירות כדי שאנשים יכירו זה את זה ויבינו זה את זה".
גורמי תיירות ישראליים רשמיים טסו בחודש שעבר לאיחוד האמירויות בניסיון לשווק לעולם הערבי שישראל היא יעד בטוח ואטרקטיבי. במשרד התיירות ציינו כי כעת הם מציגים את תל אביב כמרכז של מסחר ובידור במטרה למשוך תיירים מהאמירויות.
מדובר בשינוי במדיניות השיווק. סוכני תיירות אומרים שעד כה ההימור על ירושלים, עם שלל הרגישויות שהיא מעוררת, התברר כשגוי ומזיק. המאבק הפלסטיני נהנה מתמיכה רחבה בעולם הערבי, ואמירותים ובחריינים שהיו אולי שוקלים לבקר בישראל הושפעו מפלסטינים זועמים שרואים בנורמליזיציה עם ישראל בגידה בהם. רוב האמירותים והבחריינים שביקרו בישראל אמרו כי ויתרו על לבוש לאומי וכיסוי ראש כדי לא למשוך תשומת לב.
"עדיין יש הרבה היסוס מכיוון העולם הערבי", אמר דן פפרמן מנהל ארגון "שראקה - Sharaka" (בערבית: שותפות) שמקדם מפגשים בין ישראלים לאנשים בעולם הערבי. "הם מצפים שישראל תהיה אזור סכסוך, ומצפים שיפלו אותם לרעה", הסביר. "לדבריו, לאחר שהוביל שני טיולים של בחריינים ואמריתים לישראל, הארגון מתקשה למצוא עוד אזרחים ערבים שיהיו מעוניינים להגיע לבקר.
כשחבורה של משפעיני רשת מהאמירויות ומבחריין ביקרה בשנת 2020 במסגד אל אקצה, המקום השלישי הכי קדוש לאיסלאם, ירקו עליהם והשליכו עליהם נעליים בעיר העתיקה בירושלים, סיפר היג'ה שהיה אז מדריך הטיולים שלהם.
כשקבוצה נוספת של גורמים רשמיים מהאמירויות ביקרה בהר הבית, מלווה בשוטרים ישראלים, היא עוררה את זעמו של המופתי של ירושלים, שייח מוחמד אחמד חוסיין, שהוציא פסק הלכה נגד ביקור של אמירותים במסגד בפיקוח של ישראל.
הוואקף המוסלמי, שמנהל את המסגד, סירב לענות לשאלות בנוגע למספר האמירותים והבחריינים שמבקרים במקום והיחס שלו הם זוכים במסגד.
הזעם הפלסטיני נגד האמריתים לא מוגבל רק למקומות קדושים. אזרחים אמירותים שמבקרים ולומדים בישראל אומרים שהם נתקלים לעיתים קרובות באיומי רצח ובמתקפות ברשת.
"לא כולם יכולים לעמוד בלחץ", אומרת סומאייח אלמחרי, אמירתית בת 31 מדובאי שלומדת בחוג לסיעוד באוניברסיטת חיפה. "לא נכנעתי לאיומים, אבל הפחד מונע מהרבה אמירותים להגיע".
גם הפחד מפני גזענות אנטי-ערבית בישראל עלול להבריח ערבים מהמפרץ. בקיץ שעבר משטרת ישראל עצרה בטעות שני אזרחים אמירותים בתל אביב בזמן שערכה מרדף אחרי עבריין שביצע ירי מרכב חולף. בנוסף, אמירותים רבים התלוננו ברשתות חברתיות על כך שנערכו להם חיפושים ובידוקים מיותרים מצד מאבטחים בנתב"ג.
"אם אתה מביא אותם לכאן ולא נוהג בהם ברגישות, הם לא ישובו ואף ויגידו לחברים שלהם להתרחק מכאן", אמר היג'ה.
5 צפייה בגלריה
מטוסים של חברת אמירייטס בנמל התעופה בדובאי. התנועה כרגע היא חד כיוונית
(צילום: shutterstock)
בנימין נתניהו, שהחל בשבוע שעבר את כהונתו השישית כראש הממשלה, התחייב לחזק את ההסכמים עם בחריין, מרוקו, איחוד האמירויות וסודן. נתניהו גם מקווה להרחיב את מעגל המדינות ולהגיע להסכם דומה עם סעודיה.
אולם, מומחים חוששים כי ממשלתו החדשה, הלאומנית והשמרנית ביותר בהיסטוריה הישראלית, תרחיק עוד יותר את התיירים ממדינות המפרץ ואף תסכן את ההסכמים. הממשלה שלו התחייבה להרחיב את ההתנחלויות בגדה המערבית ולספח את השטחים, צעד שהוקפא בזמנו כתנאי להסכם עם איחוד האמירויות.
"יש לנו סיבות לדאגה בנוגע להידרדרות ביחסים", אמרה ד"ר מורן זגה מומחית למדינות המפרץ הפרסי מאוניברסיטת חיפה.
אולם, עד כה מנהיגי מדינות המפרץ לא הציעו סיבה לדאגה. השגריר האמירותי צילם קבלת פנים חמה לשר איתמר בן גביר, אחד מהגורמים הקיצוניים בממשלה, במסיבת יום העצמאות של איחוד האמירויות שנערכה בחודש שעבר. כמו כן, במהלך סוף השבוע נשיא איחוד האמירויות מוחמד בן זאיד התקשר לנתיהו, בירך אותו והזמין אותו לביקור.
האם התיירות הערבית לישראל תפרח יום אחד, או שגם הזרזיף הקיים יתייבש? רק ימים יגידו.
