לראשונה אי פעם מטוס נוסעים מדגם בואינג 787 (דרימליינר) נחת ביבשת אנטרקטיקה. המטוס של חברת התעופה הנורבגית נורס אטלנטיק איירוויז נחת לפני כמה ימים בטרול איירפילד, מסלול המראה שממוקם במרחק של 6.8 קילומטרים מתחנת מחקר בעלת אותו שם בארץ המלכה מוד, אזור באנטרקטיקה שנורבגיה טוענת שהוא בשליטתה.
הטיסה הייתה במסגרת שיתוף פעולה בין חברת התעופה, המכון הנורבגי לחקר הקוטב וחברת air broker. על המטוס היו 45 נוסעים, בהם גם מדענים מתחנת המחקר. בנוסף, במטוס היה גם 12 טון של ציוד מחקר.
(הנחיתה על המסלול הקפוא)

(ההמראה מאנטרקטיקה)


הדרימליינר המריא מאוסלו ב-13 בנובמבר לקייפטאון בירת דרום אפריקה. לאחר עצירה של 40 שעות הוא המריא לאנטרקטיקה ונחת ביום רביעי בשעה 02:01 על מסלול נחיתה קפוא שאורכו 3,000 מטר ורוחבו 60 מטר.
קאמילה ברק, מנהלת תחנת המחקר הנורבגית, אמרה כי האספקט החשוב ביותר הוא הרווח הסביבתי שניתן להפיק על ידי שימוש במטוס מודרני וגדול מסוג זה בטיסות לטרול. "זה יוכל לסייע להפחית את הפליטות וטביעת הרגל האקולוגית באנטרקטיקה", אמרה המדענית.
פול ארלנדסון, נציג בואינג, אמר כי ה-787 בולט ביעילות הטיסה שלו ומאפשר לטוס מקייפטאון לאנטרקטיקה ובחזרה מבלי לתדלק בדרך, ובכך מייתר את הצורך בהעברת דלק ליבשת הלבנה ולאכסון שלו שם.

היסטוריה של נחיתות קפואות

נחיתה באנטרקטיקה של מטוס נוסעים בסדר גודל כמו ה-787 אינה מתרחשת בכל יום. בנובמבר 2021 מטוס נוסעים מדגם איירבוס A340 נחת לראשונה ביבשת. המטוס של חברת התעופה HiFly ביצע אז טיסה עבור חברת הנסיעות White Desert המתמחה במשלחות ובטיולים אתגריים במיוחד לאנטרקטיקה. הוא המריא מקייפטאון ולאחר כחמש שעות נחת בתחנת המחקר הרוסית Novolazarevskaya Station. המטוס שהה אז על הקרקע הקפואה כמעט שלוש שעות, והמריא בחזרה. מלבד תיירים ואנשי צוות היו על המטוס גם מדענים וציוד ואספקה לוגיסטי לצוותים הפועלים ביבשת.
1 צפייה בגלריה
מטוס איירבוס A340 של חברת HiFly לאחר שנחת באנטרקטיקה
מטוס איירבוס A340 של חברת HiFly לאחר שנחת באנטרקטיקה
מטוס איירבוס A340 של חברת HiFly לאחר שנחת באנטרקטיקה
(צילום: HiFly)
בתחילת 2021 ראינו גם בואינג 767 של חברת אייסלנדאייר נוחת באנטרקטיקה בשליחות ממשלת נורווגיה. המטוס ההוא השיב הביתה חוקרים וצוותי מדענים שפעלו שם.

טיסה לאנטרקטיקה נחשבת למאתגרת במיוחד מבחינת התכנון והביצוע. גם המעקב אחריה באזור זה של כדור הארץ הוא לא שגרתי, זאת בשל היעדר כיסוי מכ"מ. קברניט מידן בר, יו"ר איגוד הטייסים הישראלי, הסביר בעבר בשיחה עם ynet על אודות הקושי שבטיסה זו: "זה אזור קטבי ולכן יש בעיה של נטיה מנגטית. זה אזור שאין בו כיסוי טוב, גם של מכ"מ ולפעמים אפילו GPS, ולכן זה מייצר אתגרי ניווט משמעותיים.
"מזג האוויר הקר והייחודי משפיע על תפעול המטוס, ההתנעה והכיבוי, על הדלק, על מערכות שונות של המטוס. יש נהלים מיוחדים למקרים אלה. אנטרקטיקה זה מקום שהוא דל בתנועה, מצד אחד אין מי שיפריע לך, ומצד שני אין לך את הציוד הסטנדרטי שיש בכל מקום אחר בעולם, אין ציוד או שדות תעופה, כבאיות – אין את הדברים האלה שם ולכן זו טיסה מאוד מאתגרת. אם משהו משתבש אז הוא משתבש בגדול, אין לי ספק שגם הטייסים עצמם עוברים הכשרה לנחיתה על מסלולי קרח. זה לא דבר סטנדרטי שמטוס כזה גודל נוחת על משטח קרח".