הרשלנות המקוממת שהרסה את הביקור בישראל: מעיין זיו, קנדית עם אזרחות ישראלית, נחתה בארץ ביום חמישי בבוקר בטיסת אייר קנדה מטורונטו וגילתה כי כיסא הגלגלים המיוחד שלה, שאיתו היא מתניידת, נהרס במהלך הטיסה. זיו, שהגיעה לישראל כדי להשתתף בוועידת נגישות ישראל בהזמנה משרד התיירות, אמרה ל-ynet: "זה מאוד אירוני שדבר כזה קורה דווקא עכשיו כי הגעתי כדי להעלות את הנושאים החשובים של נגישות בכלל ונגישות בתיירות באופן ספציפי. זה דבר שקורה כל הזמן, זה באמת קורה הרבה".
זיו הוסיפה וסיפרה: "אחרי הנחיתה אני תמיד יוצאת אחרונה כי אני נוסעת נעזרת. הכיסא שלי היה עטוף, אבל מיד היה אפשר לראות שהוא נשבר. זה כיסא מיוחד שנבנה במיוחד בשבילי, לקח לנו הרבה זמן לבנות אותו, יש בו מנועים שעושים תנועות מיוחדות שמתאימות בדיוק לי. הכיסא הזה עלה לי בערך 30 אלף דולר.
"כמעט ציפיתי שזה יקרה. אני טסה הרבה ונשברו לי הרבה חלקים עם הזמן. תמיד כשאני נוחתת, הרגעים הראשונים הם מורטי עצבים כי אני לא יודעת באיזה מצב אמצא את הכיסא. אחותי שהייתה איתי אמרה לי, 'מעיין, הכיסא שלך נשבר', ובשלב הזה הבטן מתהפכת ואני יודעת שמעכשיו זה הולך להיות סיוט בשבילי, זה היה הלם, אבל בו זמנית גם לא מפתיע".
מה עושים במצב כזה?
"אף אחד מאנשי הצוות לא ניגש להודיע לי שהכיסא נשבר, אז הייתי צריכה לחשוב מה לעשות. בהתחלה השיגו לי כיסא גלגלים זמני משדה התעופה כדי שאוכל להתנייד, והלכנו לדווח על הבעיה באזור האבידות והמציאות. היו שם הרבה מאוד אנשים שבאו לדווח על תלונות שונות, רק שההבדל בינינו הוא שאני לא יכולה בכלל לזוז ולא שאיבדתי ביגוד או ציוד, לכן זה היה מקרה חירום.
"אחרי שפניתי למארגני הכנס, התקשרו לגליה זכאי, אחראית נגישות לנוסעים בנתב"ג, והיא הגיעה אליי ולקחה על עצמה את ניהול האירוע וביחד איתה התחלנו לחשוב מה לעשות. בתוך כל המצב הזה הייתי עדיין במצב של הלם, תאר לעצמך שאתה יורד מהמטוס ומתכונן לנסיעה שלך ומתרגש ופתאום בא מישהו ומרסק לך את הרגליים. זאת חוויה מאוד קשה, הייתי שבורה ממש. בסופו של דבר הגעתי למלון עם הכיסא הזמני של שדה התעופה.
"למחרת, ביום שישי בערב, התקשר אליי נציג של אייר קנדה ושאל אם אני צריכה משהו כדי שיוכל לעזור לי. אייר קנדה היא חברת התעופה הלאומית של קנדה ויש לה אחריות. ממשלת קנדה אחראית להגן על אנשים ועל זכויותיהם ותחבורה זה נושא פדרלי. הם באמת עשו מה שהיו יכולים, שלחו אליי למלון איש טכני שבדרך כלל מטפל בכבודה, וניסו לתקן מה שאפשר לתקן, אבל אי אפשר באמת לתקן את זה. בישראל טיפלו במצב הכי טוב והכי מהר שיכלו, אם הייתי בקנדה, עדיין הייתי יושבת בבית ומחכה שמישהו יעשה משהו. בישראל פעלו מאוד מהר".
הסיפור של מעיין, שהפך לוויראלי בעקבות פרסומים באינסטגרם, בטוויטר ובפייסבוק, עורר עניין גם בקרב כלי תקשורת בקנדה והיא התראיינה לכמה מהם. שרת התעסוקה והכלכלה ושר התחבורה הקנדיים הגיבו, ואמרו כי הדבר אינו מתקבל על הדעת והם יפנו לחברת אייר קנדה כדי לוודא שהנושא הזה ייבדק לעומק ויטופל כראוי.
"אי אפשר לדעת באיזה שלב בטיסה הכיסא ניזוק", אמרה מעיין, "יכול להיות שזה קרה בהעמסה בקנדה או במהלך הטיסה או בפריקה. לתחושתי זה קרה בטיסה, יכול להיות שהכיסא נפל או משהו נפל עליו באוויר. אף אחד לא בא ואמר לי איך זה קרה. הם מנסים להציג את זה כאילו זה מקרה חריג שלא קורה הרבה, אבל זה לא, זה דבר שקורה המון ובכל העולם. מאות אנשים פנו אליי ושיתפו אותי במקרים דומים שקרו להם. זה נושא גלובלי ולא רק בקנדה ובאייר קנדה. אם למישהו היו נשברות הרגליים היו פותחים בחקירה, אבל כשזה כיסא גלגלים מטפלים בזה כאילו זאת מזוודה. אני בנאדם ולקחו לי את הרגליים, זה לא רק הכיסא, אני אדם עם צרכים ובלי הכיסא אין לי דרך להתנייד, לזוז ולחיות כמו שמגיע לי. זה משפיע על הבריאות שלי מבחינה פיזית ונפשית".
מחברת אייר קנדה נמסר בתגובה: "בכל שנה אייר קנדה מטיסה בהצלחה עשרות אלפי נוסעים שמשתמשים בכלי עזר לנכים, ואנחנו מודעים לחלוטין לחשיבות של העזרים האלה לבעלים שלהם, ופועלים להבטיח שטיסות כאלה יעברו באופן חלק. למרבה הצער, במקרה הזה לא עמדנו בנורמות השירות הרגילות שלנו. נתנו מענה מיידי ללקוחה בנמל התעופה, כולל קישור עם מומחה לתיקון כיסאות גלגלים שיתקן את הנזק. הצענו ללקוחה שובר כמחווה של רצון טוב, ואנחנו נשארים בקשר רציף איתה".
"שערורייה שנמשכת שנים על גבי שנים"
יובל וגנר, יו"ר "ניגשות ישראל", אמר ל-ynet כי "הסיפור הזה של כיסאות והנזקים שעושים לכיסאות בטיסות, זאת שערורייה שנמשכת שנים על גבי שנים. חברות התעופה מודעות לסוגיה הזו, וזה סעיף תקציבי שעולה להם הרבה כסף".
וגנר סיפר כי הוא עצמו חושש לטוס בדיוק מהסיבה הזאת: "אני בלחץ עד שאני רואה את הכיסא שלי ומוודא שהוא בסדר. אם חס וחלילה הוא מגיע שבור או מקולקל זה יכול להרוס לי את כל הטיול או הנסיעה.
"רשות שדות התעופה טיפלו במעיין יפה, הם היו בהלם ממה שקרה ונתנו הוראה שאם ימצאו כיסא חדש אז שירכשו אותו מיד ויביאו אותו לשדה התעופה בהקדם האפשרי. אך לצערי זה לא רלוונטי כי הכיסא הזה מותאם בדיוק למעיין ולמגבלות ולצרכים שלה, ולכן אי אפשר להביא חלופה. הם כן הצליחו להזניק איש מקצוע שהצליח להרכיב את הכיסא מחדש בצורה כלשהי שאפשרה למעיין לעשות שימוש זמני בכיסא, וזה מה שהציל אותה.
"הסיפור הזה לא יכול להסתיים ככה, חייבים לראות מה עושים בדבר הזה כדי לייצר את הביטחון שהנוסע יגיע ליעד ויקבל כיסא תקין שמאפשר להמשיך לטייל ולנסוע כי אחרת הנוסע פשוט משותק, תרתי משמע".