אלמנט מפריד לכתבות פרויקט שיאים יום העצמאות 2023

הטרק הכי ארוך שביצע אדם אחד: צעד 89 יום ברציפות

יאיר קדמן (34), מורה דרך ומדריך סנפלינג וטיולים אתגריים במקצועו, צעד בשנת 2020 לאורכה ולרוחבה של ישראל במשך 89 ימים – אחרי שתכנן מסלול באורך של 2,023 קילומטרים – כמעט כפול מאורכו של "שביל ישראל" המוכר.
קדמן החל לצעוד ב-6 בינואר 2020 – עם דגל ישראל על הגב ואוהל סיירים בתוך התיק. הוא יצא בשעה 10:20 בבוקר מחוף האון שבמזרח הכנרת, צעד צפונה לאורך מסלול "שביל הגולן", העפיל לפסגת החרמון המושלגת דרך הר חבושית, משם ירד והמשיך מערבה במקביל לגבול לבנון עד חוף בצת, המשיך לחוף אכזיב ושב מזרחה דרך "שביל ים אל ים" אל הכינרת, ועלה משם אל מבצר כוכב הירדן.
צפו במסע של יאיר קדמן
(צילום: יאיר קדמן)
בהמשך התחבר קדמן אל "שביל עמק יזרעאל" וממנו עבר ל"שביל חיפה", עלה על "שביל ישראל" והמשיך איתו דרומה עד לחיבור אל "שביל ירושלים". לאחר שהשלים את הקפת ירושלים שב אל "שביל ישראל", המשיך מערבה עד לעוטף עזה על חלק מ"שביל הנגב המערבי", הדרים שוב עם "שביל ישראל" – ויצא ממנו אל "שביל סובב מכתש רמון". לאחר הקפת המכתש, עלה שוב על "שביל ישראל" והמשיך עימו דרומה עד לנקודת הסיום בחוף האלמוגים באילת, שאליה הגיע ב-3 באפריל 2020 בשעה 15:17.
במסעו, חיבר קדמן למעשה את "שביל ישראל" עם רוב השבילים הארוכים האחרים בארץ – למסלול אחד. "בשנה שלפני כן היה חורף מוצלח מאוד, וזה גרם לכך שהיו מעט מאוד טיולים ולכן העברתי הרבה ימים בבית", סיפר ל-ynet. "פתחתי את מפות הטיולים וסימנתי לעצמי הרבה שבילים שאני רוצה לטייל בהם. חיברתי בין המקטעים ונוצר מסלול רציף, והתחלתי לחשוב ברצינות על כך שאפשר לעשות את כולם ברצף".
13 צפייה בגלריה
יאיר מטפס לחרמון דרך הר חבושית
יאיר מטפס לחרמון דרך הר חבושית
יאיר מטפס לחרמון דרך הר חבושית
(צילום: יאיר קדמן)
"כבר כילד מאוד אהבתי טיולים, תמיד נמשכתי לזה", הוסיף קדמן. "כשהייתי חייל כבר ידעתי שאחרי הצבא ארצה להדריך טיולים, וזה פשוט מסלול שהלך ובנה את עצמו". עם זאת, את "שביל ישראל" המקורי הוא לא הצליח להשלים במלואו עד לטיול הזה – אחרי שנאלץ לעצור כשיצא למסע בשנת 2011, לאחר השחרור מצה"ל, יחד עם חבר. "החבר היה צריך להפסיק, והמשכתי עוד שבוע לבד, אבל זה לא הרגיש לי נוח. החלטתי שאני איהנה יותר מהחוויה שכבר הייתה, ושלא אקלקל לעצמי את שאר הטיול", הסביר.
בחלקו האחרון של המסע היה חשש שקדמן שוב לא יצליח להגיע לנקודת הסיום. ב-17 במרץ 2020, בעת שהתארגן להעביר את הלילה בחניון נחל מדור הסמוך למכתש ירוחם, הודיעה רשות הטבע והגנים כי בהתאם להנחיות החדשות של משרד הבריאות בעקבות התפרצות נגיף הקורונה – כלל שמורות הטבע, הגנים הלאומיים וחניוני הלילה ייסגרו החל מהבוקר שלמחרת.
קדמן שמע על כך רק יומיים לאחר מכן, כאשר קרוביו הצטרפו אליו לחלקו של המסע במכתש רמון ועדכנו אותו בהתרחשויות. "התחילו לומר לי שאולי כדאי לחשוב על חזרה הביתה כרגע, ולהמשיך בהמשך. לרגע לא אמרתי חד משמעית 'לא', היה לי ברור שאם זה מה שאצטרך לעשות - אני אעשה זאת, למרות התסכול", הוא נזכר. "אבל החלטתי שכל עוד לא עוצרים אותי ואני לא מסכן את עצמי או אחרים, אני רוצה להמשיך. בטח כשיש לי בראש את הטיול ההוא מ-2011, שהפסקתי כמה ימים לפני הסוף".
עוד הכי ישראלי לחצו כאן

13 צפייה בגלריה
יאיר על רקע מכתש רמון
יאיר על רקע מכתש רמון
יאיר על רקע מכתש רמון
(צילום: יאיר קדמן)
2,023 ק"מ לאורכה ולרוחבה של ישראל. מפת המסע של יאיר קדמן
"את השבועיים האחרונים תכננתי כך שלא אצטרך בכלל להיפגש עם אנשים או להסתמך על יישובים בדרך. סחבתי איתי מספיק אוכל, ובזכות הסופה שפקדה באותם ימים את אזור אילת – גבי המים היו מלאים במים ראויים לשתייה"
ב-25 במרץ 2020, כשקדמן עוד היה בעיצומו של המסע הארוך בשביל "סובב מכתש רמון", אישרה הממשלה הגבלה חדשה וחסרת-תקדים, ולפיה יציאה מהבית לצורך שאינו חיוני תתאפשר למרחק של 100 מטרים בלבד – אולם הוא היה בלב המדבר, מרחק של כמעט 200 קילומטרים מהבית. "היה חשש מתגובות לא נעימות מאנשים שאולי אפגוש בדרך או מפקחים שאתקל בהם", סיפר. "לכן, את השבועיים האחרונים תכננתי כך שלא אצטרך בכלל להיפגש עם אנשים או להסתמך על יישובים בדרך. סחבתי איתי מספיק אוכל, ובזכות הסופה שפקדה באותם ימים את אזור אילת – גבי המים היו מלאים במים ראויים לשתייה".
מבדיקת ynet עולה כי לא מוכר מטייל שצעד בישראל ברצף במסלול ארוך יותר מזה שביצע קדמן. "לא יצאתי בשביל לשבור שיא או להתפרסם, אלא בגלל הנעה פנימית, אבל בהזדמנות הזו זכיתי להראות לעולם את הטוב שיש לנו בארץ", הוא אומר. "אני רוצה להודות לרגליים שלי שהביאוני עד הלום. לא שיאים או תהילה גרמו לי לצאת למסע של יותר מ-2,000 ק"מ ברחבי הארץ, אלא החלום לטייל ולהכיר עוד ועוד ועוד שבילים ומסלולים".
את המסע כולו תיעד קדמן בעמוד פייסבוק שפתח במיוחד תחת השם Out for a Walk, וכן באתר אינטרנט מיוחד ובוולוג הנקרא Going Out for a Walk.
"אני עוד זוכר את הפעם הראשונה שהכרזתי שאצא למסע שסימנתי. שלחתי לחברים ואמרתי להם שהייתי רוצה לטייל במסלול הזה", הוא מוסיף. "יצאתי למסע כי רציתי להכיר אותו לעצמי, והזמנתי אנשים ופרסמתי אותו כדי להכיר ולהראות לאחרים את כל הטוב. אין לי עניין בשיא ואני מזמין אנשים לטייל ולצאת למסע המבוסס על השביל שלי, או אפילו למסעות ארוכים יותר".
אלמנט מפריד לכתבות פרויקט שיאים יום העצמאות 2023

הסוויטה הכי יקרה - פוך, בר, בריכה ופסנתר בראש מגדל

לפני שנה נפתח ברחוב הירקון 51 בתל אביב הסניף הראשון בישראל של רשת המלונות הבינלאומית היוקרתית קמפינסקי. גולת הכותרת של מלון דיוויד קמפינסקי תל אביב היא הסוויטה היקרה ביותר בישראל שנקראת David Penthouse. מדובר בסוויטה שמתפרשת על פני שלושה מפלסים בשטח כולל של 380 מ"ר.
בקומה הראשונה יש חדר שינה (מאסטר), מטבח, חדר עבודה, חדר ארונות, סלון, חדר אוכל לשמונה סועדים, שני חדרי אמבטיה (שבאחד בהם ישנה סאונה יבשה ורטובה), בר אלכוהול עשיר של Macallan ופסנתר כנף לבן.
13 צפייה בגלריה
הסוויטה במלון קמפינסקי תל אביב
הסוויטה במלון קמפינסקי תל אביב
חדר השינה בסוויטה
(צילום: סיון אסקיו)
13 צפייה בגלריה
הסוויטה במלון קמפינסקי תל אביב
הסוויטה במלון קמפינסקי תל אביב
הפסנתר והנוף לים בסוויטה היקרה בישראל
(צילום: סיון אסקיו)
13 צפייה בגלריה
הסוויטה במלון קמפינסקי תל אביב
הסוויטה במלון קמפינסקי תל אביב
בריכת האינסוף המפוארת
(צילום: סיון אסקיו)
בקומה השנייה יש חדר שינה נוסף וחדר כושר מוקף בחלונות זכוכית עם נוף פנורמי לקו הרקיע של תל אביב ויפו. בקומה השלישית ממוקמת בריכת אינסוף באורך של שמונה מטרים ולצידה מגוון מערכות ישיבה, כיסאות שיזוף ומטבח חיצוני. אורחי הסוויטה נהנים גם משירותיהם של נהג פרטי עם רכב מפואר ומשרת אישי.
עוד על הפרק: מיטה ענקית באורך של 2.1 מטרים וברוחב של 2 מטרים, סדינים שעשויים מכותנה מובחרת בצפיפות של 600 חוט לאינץ', שמיכת פוך של מותג Icelandic Down, שעשויה מנוצות של אווז אפור שחי באיסלנד ועולה כ-8,000 דולר, כריות שעשויות מ-100% פלומת אווזים תוצרת Muhldorfer הגרמנית ומגבות וחלוקים שמיוצרים בבלעדיות עבור קמפינסקי ת"א במפעל HAMAM בטורקיה בטכנולוגיה מתקדמת (Comb Cotton/Hydro Cotton) שמבטיחה להפוך את הבד לרך במיוחד.
ההזמנה לסוויטה ומחירה ללילה נעשית באופן ישיר מול מנכ"ל המלון. על פי הערכה מדובר בסכום של למעלה מ-20 אלף אירו ללילה.
אלמנט מפריד לכתבות פרויקט שיאים יום העצמאות 2023

האתר המתויר ביותר בישראל - הנמל של הורדוס

על פי נתוני רשות הטבע והגנים, בשנת 2022 ביקרו כ-670 אלף בני אדם בגן הלאומי קיסריה – יותר מאשר בכל אתר טיולים אחר בארץ. לעומת שנת 2021, שהייתה עדיין "שנת קורונה", מדובר בזינוק של 76% בכמות המבקרים באתר. כ-213 אלף מבין המבקרים בקיסריה בשנה החולפת היו תיירים מחו"ל, אולם אתר הטיולים הפופולרי ביותר בקרב התיירים בשנת 2022 היה דווקא מצדה. בקרב הישראלים בלבד, אתר הטיולים הפופולרי ביותר הוא הגן הלאומי תל אשקלון. אולם גם אצל הישראלים וגם אצל התיירים קיסריה ניצבת במקום השני – מה שמוביל אותה בשקלול המבקרים הכולל אל המקום הראשון.
13 צפייה בגלריה
גן לאומי קיסריה
גן לאומי קיסריה
גן לאומי קיסריה
(צילום: shutterstock)

יש לציין כי הדירוג מתייחס לאתרי טיולים בלבד, ולא לאתרי תפילה ודת שמהווים גם אתרי תיירות כמו הכותל המערבי – שעל פי ההערכות מושך אליו כמה מיליוני מבקרים בכל שנה.
אלמנט מפריד לכתבות פרויקט שיאים יום העצמאות 2023

שמורת הטבע הנמוכה בעולם - נווה מדבר על ים המוות

על כביש 90 ובצמוד לים המלח, בגובה של כ-400 מטרים מתחת לפני הים, נמצאת שמורת הטבע עינות צוקים (עין פשחה) – נווה מדבר עשיר בצמחייה ומעיינות שופעים מים חיים – שנחשב לשמורת הטבע הנמוכה בעולם, גם על פי ספר השיאים הבינלאומי של גינס. בנוסף למעיינות, בעינות צוקים ניתן לראות שרידים ארכיאולוגיים של חווה חקלאית מימי בית שני ותצפית יפה על ים המלח.
אורכה של השמורה כ-6.5 קילומטרים, והיא מחולקת לשלושה חלקים: חלקה המרכזי (כ-500 דונם) מיועד לנופש וכולל מספר בריכות שכשוך ורחצה. חלקה הצפוני (כ-2,700 דונם) הוא שמורה סגורה לכניסת בני אדם, וחלקה הדרומי (כ-1,500 דונם) מכונה "השמורה החבויה" וניתן לבקר בו במסגרת סיור מודרך בלבד.
13 צפייה בגלריה
שמורת עינות צוקים
שמורת עינות צוקים
שמורת עינות צוקים
(צילום: דורון ניסים)
13 צפייה בגלריה
נופשים בעינות צוקים
נופשים בעינות צוקים
נופשים בעינות צוקים
(צילום: ערן קרוזאל, רשות הטבע והגנים)
על רקע היותה של השמורה "אי" מבודד מבחינה אקולוגית מבתי גידול לחים אחרים, מצויים בה מגוון מינים ותתי-מינים אנדמיים (ייחודיים) לאזור ים המלח. בשמורה חיים ארבעה מיני דגים, בהם הדג האנדמי נאווית ים המלח, והדגים אמנון הירדן ואמנון מצוי, השונים מהאמנונים האחרים בארץ – וייתכן שיכירו בהם בעתיד גם כתתי-מין אנדמיים. זהו אזור הנביעות העשיר ביותר בדגים סביב ים המלח.
בשמורה תועדו גם כ-210 מיני חרקים, ואת שפע החרקים הגדול מנצלים 12 מיני עטלפים הפעילים באזור, וכן גם עשרות מיני ציפורים – הן ציפורים החולפות באזור בעונת הנדידה, והן ציפורים המקננות באזור ונמצאות בו לכל אורך השנה. שפע המים מושך גם מגוון מיני יונקים – גם אוכלי עשב, כגון דורבן ושפן הסלעים, וגם טורפים כגון צבוע מפוספס, זאב ותן זהוב.
אלמנט מפריד לכתבות פרויקט שיאים יום העצמאות 2023

הישראלים הראשונים שהעפילו הכי גבוה בעולם

בחודש מאי 2021, דניאל וולפסון, אז בת 43, הפכה לאישה הישראלית הראשונה שהעפילה לפסגת ההר הגבוה בעולם - האוורסט (8,848.86 מטר מעל גובה פני הים). בשיחה עם ynet שקיימה לאחר מכן מבייס קאמפ, בגובה 5,300 מטרים מעל פני הים, סיפרה וולפסון: "המסלול היה מאוד מאוד קשה, הייתה רוח חזקה, שלג, ערפל וגם היה תור של כמעט 100 אנשים שכולם חיכו להזדמנות להגיע לפסגה, זה היה היום האולטימטיבי מכל הימים הגרועים. מזג האוויר לא היה טוב ובדרך פוגשים גופות ששוכבות שם כבר שנים, או גופות חדשות של מטפסים שמתו, מראות לא נעימים בכלל".
13 צפייה בגלריה
הישראלית הראשונה על הפסגה: דניאל וולפסון על פסגת הר האוורסט
הישראלית הראשונה על הפסגה: דניאל וולפסון על פסגת הר האוורסט
עם הדגל - וולפסון בפסגת האוורסט
(מתוך עמוד הפייסבוק של דניאל וולפסון)
דניאל וולפסון בשיחה עם ynet לאחר שירדה מהפסגה

עשר שנים לפני שטיפסה על ההר הגבוה בעולם, וולפסון נפצעה קשה כשנפלה מרכבל במהלך חופשת סקי עם חברים בבולגריה. הרופאים לא נתנו לה אז סיכוי לחזור וללכת, על טיפוס הרים לא היה בכלל מה לדבר. "התעוררתי מחוברת להמון צינורות", סיפרה בריאיון ל-ynet ול"ידיעות אחרונות". "הסבירו לי ששברתי את עצם הירך ושהשתילו לי פלטינה. לכל אורך רגל ימין יש לי פלטינה". במהלך השבוע בבית החולים בסופיה היא כבר סימנה לעצמה מטרה: "הרגשתי שאני חייבת לעשות משהו מעבר ליכולות שלי. אמרתי לעצמי, 'אני אראה לכולם, אני עוד אטפס לפסגת האוורסט'. זה היה הזוי, על גבול הלא-שפוי". עשור לאחר מכן, וולפסון הגשימה את מטרתה.
הישראלי הראשון שהעפיל לפסגת האוורסט היה דורון אראל שעשה זאת בשנת 1992. אראל הפך לאחר מכן גם לישראלי הראשון שהשלים את הטיפוס על שבע הפסגות הגבוהות בכל היבשות.
"במשך שעה של בדידות מוחלטת הייתי לאדם שעומד בנקודה הגבוהה ביותר בעולם, מביט מסביב ומתקשה להאמין שזה באמת קורה"
13 צפייה בגלריה
דורון אראל על פסגת האוורסט עם דגל ישראל
דורון אראל על פסגת האוורסט עם דגל ישראל
דורון אראל על פסגת האוורסט עם דגל ישראל
13 צפייה בגלריה
יומן מסע ממוסף 7 ימים, 1992, דורון אראל אוורסט
יומן מסע ממוסף 7 ימים, 1992, דורון אראל אוורסט
מוסף "7 ימים", 1992. יומן מסע של דורון אראל
("ידיעות אחרונות")
"אם יש לך חלום", אמר אראל בשיחה עם ynet, "והשקעת את כול כולך במאמץ להגשים אותו, וגם שיחק לך המזל, אז יש לך רגע אחד קסום שבו הכול עוצר ואתה יודע שעכשיו מתרחש הניצחון הגדול ביותר שיהיה לך בחייך. ב-12 במאי 1992, בשעה עשר וחצי בבוקר, נעמדתי על פסגת האוורסט, וזה היה הרגע שלי. במשך שעה של בדידות מוחלטת הייתי לאדם שעומד בנקודה הגבוהה ביותר בעולם, מביט מסביב ומתקשה להאמין שזה באמת קורה. שנים של חלומות ואימונים קשים התנקזו לרגע הזה, עשרות פסגות הרים שטיפסתי לאורך השנים, מאמץ כביר, הקרבה - ועכשיו כול מה שרציתי זה לרדת למטה ולהישאר בחיים".
אלמנט מפריד לכתבות פרויקט שיאים יום העצמאות 2023

הטיסה עם הכי הרבה נוסעים בהיסטוריה - וגם שתי לידות

ב-24 במאי 1991, במסגרת מבצע "שלמה" לפינוי המלא של יהודי ביתא ישראל שהתרכזו בעיר אדיס אבבה, טס לישראל בואינג 747-200 (ג'מבו) של אל על. על פניו, מבחינה תעופתית, זאת הייתה אמורה להיות טיסה רגילה, אך באותו יום נשבר שיא עולמי של מספר הנוסעים הרב ביותר במטוס נוסעים אזרחי, שיא שלא נשבר עד היום.
שני התינוקות שנולדו בטיסה, ירוש וונדה ואלעד אייסו, גדלו כמובן בישראל, שירתו בצה"ל והקימו משפחות
מאתיופיה המריאו במטוס 1,086 נוסעים, ובזמן שהמטוס היה באוויר נולדו שני תינוקות שהעלו את מספר הנוסעים ל-1,088. המטוס בעל שתי הקומות היה בתצורה מיוחדת ללא מושבים, כך שניתן היה להכניס לתוכו את כמות הנוסעים החריגה. שני התינוקות שנולדו בטיסה, ירוש וונדה ואלעד אייסו, גדלו כמובן בישראל, שירתו בצה"ל והקימו משפחות.
13 צפייה בגלריה
מבצע שלמה
מבצע שלמה
העולים החדשים במטוס הג'מבו של אל על
( באדיבות ארכיון צהל ומערכת הביטחון, צילום מיקי צרפתי)
(צילום: שחר גולדשטיין)


אלמנט מפריד לכתבות פרויקט שיאים יום העצמאות 2023

האיש שהלך הכי הרבה פעמים את כל ציר "שביל ישראל"

איש ידיעת הארץ דני גספר (68) צעד את שביל ישראל במלואו כבר 18 פעמים – והוא שיאן ההולכים בו בכל הזמנים. גספר, תושב מיתר, נמצא בעסקי הטיולים כבר 50 שנה. "טיילתי הרבה בעולם, גם בשבילים ארוכים, אבל אני לוקל-פטריוט ו-OCD באופי שלי, ולכן עושה הכל מההתחלה ועד הסוף, בלי יוצא מן הכלל", סיפר ל-ynet.
13 צפייה בגלריה
דני גספר
דני גספר
שיאן ההולכים בשביל. דני גספר
(צילום: עוז מועלם)
הוא מתעקש שחישב ומצא שצעד כבר בחייו, במו רגליו, כ-300 אלף ק"מ. זה אומר שאם היה נע על ציר קו המשווה של כדור הארץ היה מקיף את הכוכב כולו לפחות שבע פעמים מלאות. שביל ישראל מגלם חלק קטן ממסעותיו, אבל בשבילו, מבחינה רגשית, הוא בלי ספק המרכזי שבהם. כבר שנים רבות, שבעה ימים בשבוע, לפחות שמונה חודשים בשנה - הוא על השביל.
את שירותו הצבאי עשה גספר ביחידת חינוך וידיעת הארץ. בהמשך היה מדריך בכיר בחברה להגנת הטבע, רכז סימון השבילים בדרום בשנות ה-80, עבד בבית ספר שדה באר שבע, והקים את המגמה לחינוך סביבתי בקיבוץ בארי. חצי שנה לפני ששביל ישראל נחנך רשמית, ביולי 1994, הוא ארגן קבוצה מתלמידיו, בוגרי יא"-י"ב, שהיו למעשה הקבוצה הראשונה בתולדות השביל שהלכה ברצף לאורך כל המסלול שלו. בהמשך הצטרף אל אורי דביר בחברה להגנת הטבע, וריכז את הוועדה לסימון שבילים. משנת 2007 הוא פועל במסגרת מכון אבשלום כמדריך למטיילים בגילים 50 עד 80 במגמת שביל ישראל ושבילים המשכיים.

עוד הכי ישראלי שקוף