בשנים האחרונות הייתה תחושה שהזוהר של פסטיבל קאן – אירוע הקולנוע הנוצץ והחשוב בעולם המתרחש מדי שנה בריוויירה הצרפתית – התעמם ודהה. אחת הסיבות לכך הייתה הדעיכה של מלון קרלטון, מי שהיה במשך הרבה שנים מרכז העצבים והלב הפועם של הפסטיבל ובו השתכנו בעבר בכירי הסטארים והסלבריטאיות, כולל בר רפאלי בימי השיא של הקריירה הבינלאומית שלה.
בשנות הדעיכה, נציגי אצולת הוליווד העדיפו להשתכן במלון מרטינז הסמוך או בהוטל דו קאפ הסופר יוקרתי בעדן רוק, אנטיב, שם יכלו לחמוק מהמולת הפאפרצי. גם הנשפים, המסיבות והראיונות, שנערכו בקרלטון החלו לעקור לאתרים אחרים. קברניטי קרלטון הבינו שהגיע לעשות מעשה, ופצחו לפני חמש שנים בשיפוצים ובהרחבה. הם ניצלו את תקופת הקורונה לקדם את הרמונט המשמעותי, ובשנה שעברה המלון היה עדיין סגור בזמן הפסטיבל.
במהלך פסטיבל קאן ה-76, שמתקיים בימים אלה, נערכו במלון סדרה של אירועים מושקעים לכבוד הפתיחה המחודשת. וזאת הזדמנות לספר את אגדת קרלטון, שמתחילה ב-1909 כאשר הדוכס הגדול מיכאל, נכדו של הצאר הרוסי, ברח מהחצר הקיסרית והשתקע בקאן, כדי שיוכל לממש את אהבתו האסורה לסופי דה מרמבגר, נכדתו של המשורר אלכסנדר פושקין, שהייתה במעמד נמוך מזה של הדוכס. כשהדוכס גלה מרוסיה הוא ויתר למעשה למען סופי על התואר שלו.
מאחר והמגורים שהיו אז בקאן לא יכלו להציע לדוכס המיוחס והמפונק את רמת הנוחות או היוקרה שרצה, עבור האירועים שהתכוון לערוך במקום, הוא בחר לממן כמעט לגמרי את הקמת המלון לו הוא קרא קרלטון, "איש חופשי" בסקנדינבית. הנרי רוהל, מנהל מלונות ידוע וצ׳ארלס דאלמס, ארכיטקט מפורסם, לקחו על עצמם להרים את הפרויקט.
ב-30 בינואר 1911 נפתח המלון במסיבת תה שכללה הופעה. למסיבה הוזמנו אריסטוקרטים רוסים ובריטים. המלון היפה הוקם בסגנון ניאו קלאסי וברוח עידן הבל אפוק. הבניין בצבע קרם כלל שש קומות ובהם 250 חדרים יוקרתיים, אשר לכל אחד מהם חדר שירותים וחדר אורחים צמוד - פינוק שהיה נדיר אז.
29 צפייה בגלריה
1926, משחק הטניס המיתולוגי בין הלן וילס לסוזן לנגלן שנערך במלון
(צילום מתוך אתר המלון, carltoncannes.com)
את קרלטון אפשר לזהות ישר בזכות שתי כיפות, שלפי הטענה עוצבו בהשראת השדיים של הקורטיזנה (אמנית-בדרנית-מארחת וזונת צמרת) הספרדייה-יוונייה קרולינה אוטרו, שהייתה ידועה בכינוי לה בל אוטרו.
כשנחנך המלון, המגזין "La Construction Moderne" הסביר לקוראיו שהעיטורים בקרלטון נעשו "עם איכויות יוצאות דופן, ללא שפע קישוטים", ושהוא הכיל "את כל טוב הטעם וטוב הטון שתואמים את האליטה שהיא מציבור לקוחותיו". כן נאמר על הקרלטון שהוא "קלאסי, אך לא אקדמי, פיכח אך לא יבש, מסודר אך לא משמים".
בחורף נפשה במלון האריסטוקרטיה הבריטית, שברחה מהקור והגשם ומהאפרוריות למזג אויר נוח יותר, וכשקרלטון השיק את מועדון החוף הראשון באזור ב-1930 נולדה "עונת תיירות הקיץ" של העיר. עד מהרה, יזמים נוספים הקימו מלונות מתחרים לאורך הטיילת, המוכרת בשם קרואסט. אבל עם כל הכבו למתחרים, קרלטון זכה לכינוי "הגבירה של הקרוסאט".
מלחמת העולם הראשונה החלה זמן קצר לאחר השקת המלון ולכן חלק ממנו הוסב להיות בית חולים. הקרלטון איבד את קהל הלקוחות של האריסטוקרטיה הרוסית ב-1917 בעקבות מהפכת אוקטובר, והעסקים היו כה מקרטעים, עד שב-1919 בית המלון הוצע למכירה בעד מיליון פרנקים - סכום שלא היה מספיק אפילו כדי לכסות את כל החובות שצבר.
התקופה שלאחר המלחמה הייתה טובה יותר מבחינת המלון: פול דומר, לימים נשיא צרפת, שהה במלון בתחילת שנות ה-20 והציע לקיים בקרלטון את הפגישה הראשונה של "חבר הלאומים" – הארגון הבינלאומי שהוקם לאחר מלחמת העולם הראשונה למנוע מלחמות וליישב סכסוכים, וב-1922 התרחשה בגרנד סלון המפואר של המלון הפגישה ההיסטורית. במהלך הפגישה עלה הצורך לסלק עיתונאי איטלקי לא רצוי בשל התנהגותו הרועשת. שמו היה בניטו מוסוליני. בזכות היוקרה שהקנתה הוועדה למלון, הקרלטון הצליח להחזיר עטרה ליושנה: בני מלוכה השוהים בגלות, לורדים, מהרג'ות, שחקניות, בנקאים, אנשי תעשייה וחברה, כולם בחרה לשהות בקרלטון.
ב-1940 כבשו את קאן חייליו של מוסוליני, אבל המלון המשיך לתפקד כרגיל ובקושי הושפע מהמחסור במזון. ביוני 1944 המלון נסגר, וכך גם החוף שלו - שהפך לשדה מוקשים. באוגוסט הגיעו החיילים האמריקאים וקרלטון נפתח מחדש ושתי קומות הוקצו לקצינים. מוריס שבלייה ולין רנו עשו הופעות למען החיילים. אחרי המלחמה אורחים מפעם ואורחים חדשים החלו לנהור למלון.
ב-2011, כמעט מאה שנה אחרי מפגש חבר הלאומים, נערכה בקאן ועידת ה-G20 בהשתתפות מנהיגי העולם. המלון זכה לארח אז את נשיא ארה"ב ברק אובמה, בכבודו ובעצמו. במהלך שהותו במלון החליט נשיא ארה"ב להמשיך מסורת ובחר לשהות בקומה החמישית, באותה הסוויטה בה השתכן מר הארווי, הנציג האמריקני לוועדת חבר הלאומים הראשונה.
ב-1946, המלון אירח שמונה עיתונאים שידווחו על פסטיבל קאן הראשון ומאז הוא מזוהה עם אירוע הקולנוע הבינלאומי. קרלטון החל לארח את באי הפסטיבל ולא מעט אירועים נערכו באולמות המרהיבים שלו.
אין ספק שקרלטון הוא המלון הכי מצולם בעולם, והפך מזמן לסימן ההיכר של הטיילת של עיר הנופש הצרפתית. אפילו אשף המתח והאימה אלפרד היצ׳קוק צילם כאן את סרטו "לתפוס גנב" עם קרי גרנט וגרייס קלי, באמצע שנות ה-50.
בזמן כתיבת התסריט, היצ'קוק הופתע לגלות ששותפו למלאכת הכתיבה - ג'ון מייקל הייז מעולם לא ביקר בדרום צרפת בכלל, ובקרלטון בפרט. היצ'קוק ארגן במהרה טיול בן שבועיים לקאן להייז ואשתו במהלך דצמבר 1953, וגם ארגן להם חדר בקרלטון. "אמרתי להיצ'קוק: 'אני לא חייב לנסוע. כתבתי על אנשים מהמערב הפרוע ועל רוצחים ועל עוד דברים, אני לא צריך לעשות את זה כדי להכיר׳, סיפר הייז, "אבל היצ'קוק התעקש ואמר: 'יהיה גם לי וגם לך יותר קל אם תבין את הווייב של המקום ולא רק תסתכל עליו בספרי תמונות'.
"אז בילינו בקאן שבועיים וזאת הייתה תקופה נהדרת, שנתנה לי הרבה רעיונות לתסריט, כולל הסצנה בשוק הפרחים. ביום ההולדת של אשתי, בעודי צועד בשוק הפרחים, הזמנתי כל כך הרבה מהם שהם מילאו את חדר המלון שלנו עד שהוא נראה כמו חנות פרחים".
בסופו של דבר, המלון והחוף הפרטי שלו מופיעים בכמה סצנות של "לתפוס גנב", על אף שאת רוב סצנות הפנים שהתרחשו בתוך המלון, שיחזרו בכלל באולפנים בהוליווד.
אגב, קלי פגשה במלון את הנסיך ריינה השלישי ממונקו, נישאה לו ופרשה מעשייה קולנועית. וזה בדיוק המקום לציין, שבמלון המשופץ, אנשי "לתפוס את הגנב" הונצחו בחדרים - היצ׳קוק הונצח בחדר 623, קלי בחדר 760, וגרנט ב-750.
הרבה סדרות וסרטים לכדו את קו החוף המפורסם של קאן, שקרלטון בלט בו, חלקו צולמו במלון עצמו. גם קליפים ניצלו את הפוטוגניות של הקרלטון. המפורסם שבהם הוא I'm Still Standing – קליפ הקאמבק של אלטון ג'ון, באמצע שנות ה-80, אותו צילם בשטח המלון.
ב-1989 קרלטון קיבל מעמד של אתר היסטורי. מתוך כך היום החזות האדריכלית של המלון מוגנת: חזיתו, הגגות והכיפות שלו, כמו גם רבים מהחללים הפנימיים שלו דוגמת האולם הראשי, הגרנד סלון ושניים מגרמי המדרגות שלו.
רשימת האורחים של הא.נשים שהתארחו בקרלטון ושמחו לראות ולהראות על המרפסת המיתולוגית, פשוט מסחררת. רשימה חלקית: אליזבת טיילור שהביאה אליו חמישה מהבעלים שלה, גרטה גרבו, סופיה לורן, גרטה גרבו, פול ניומן, פאבלו פיקאסו, אווה גרדנר, קים נובאק, וולט דיסני, פדריקו פליני ועוד רבים וטובות.
כיאה למלון בו צולם "לתפוס גנב" שעסק בגנב יהלומים שפרש מעבודתו המפוקפקת ונאלץ להתמודד עם החשד שהוא אחראי לסדרה של שוד יהלומים, לא מפתיע שקרלטון אף הגיע למדורי הפלילים. בעיצומו של פסטיבל 2013, בוצע שוד ונגנבו תכשיטים בשווי 1.4 מיליון דולר של חברת התכשיטים "שופארד", שנועדו לשימושן של הכוכבות על השטיח האדום. בדרך כלל התכשיטים וגם הכוכבות שעונדות אותם נתונים תחת אבטחה כבדה, לכן מפתיע שהגנבים הצליחו לפצח את מערך האבטחה ולבזוז את תכולת הכספת. היה גם כאלו שתהו האם מדובר בכלל בתעלול יחסי ציבור.
הדוברים של "שופארד", מנותני החסות הגדולים של קאן ומי שאחראים לעיצוב "דקל הזהב", ניסו למזער נזקים וטענו שהערכת המחיר מוגזמת ושהתכשיטים בכלל לא היו מיועדים לשחקניות מפורסמות. גם קרוליין שויפלה, נשיאה משותפת של "שופארד", הדפה את הטענה שמדובר בתעלול יחצני והתעקשה שהשוד היווה טראומה גדולה: "זאת לא תחושה נעימה שמישהו לוקח ממך משהו ששייך לך. לשמחתי תפסו את הגנבים. בעקבות השוד בהחלט הפקנו לקחים והתחלנו לשים דגש רב על הביטחון בקאן".
חודשיים אחרי השוד של שופארד, ביולי 2013, שודד חמוש הסתער על קרלטון ובזז יהלומים ותכשיטים, בשווי 53 מיליון אירו, השייכים למיליארד הישראלי, לב לבייב, שערך במלון תצוגה של היהלומים. השוד נמשך פחות מדקה ועשה הרבה כותרות.
בשנים בהן קרלטון פועל, הוא עבר גלגולים אחדים של בעלות. כיום הוא חלק מסדרת "ריג'נט", אחת מקולקציות בתי המלון היוקרתיים ביותר מבית IHG. השיפוץ וההרחבה שנמשכו כאמור חמש שנים עלו סכומים נכבדים. יש הנוקבים בסכום של 350 מיליון דולר. את השיפוץ המאסיבי של המלון הפקידו בידי ריצ׳ארד לאבל, שמומחה לאתרים היסטוריים.
750 אמנים צרפתיים גויסו למלאכת השיפוץ, ובראשם מעצב הפנים טריסטן אאור, שעמד מאחורי השיפוץ של מלון ותיק נוסף בפריז, הוטל דה קרילון. בעבודה על קרלטון הוא לקח השראה מהמורשת של המלון.
כיום במלון קרלטון יש 332 חדרים וסוויטות, כש-72 עם נוף לים. הסוויטות הקרויות על שם מפורסמים ומפורסמות, הקשורים למלון, נפתחו מחדש בקומה השישית והשביעית של המלון לקראת הפסטיבל. את מגורי היוקרה מכנה הנהלת המלון "התוספת המרשימה ביותר של ההרחבה", ויש בסך הכול 37 יחידות כאלה. כולן עוצבו לתפקד כבתים ים תיכוניים עם כל השירותים החיוניים לשהות ממושכת, וכולן עם גישה למה שמציע המלון, דוגמת שירות חדרים, בריכה ומרכז וולנס. גולת הכותרת הוא פנטהאוז מפואר, שגודלו כמעט 1,000 מ"ר וכולל גינת גג מפוארת.
הרחבת המלון הוסיפה לו שני אגפים, גן ים תיכוני ובו מעל 22 אלף צמחים, בריכה משוכללת, מרכז לפיטנס וספא. על מנת ליצור מרכז כנסים ואירועים חדש, צוותי בנייה חפרו מעל 18 מטר מתחת לקרקע. אפילו הלובי המוכר והאהוב השתנה - נעלמה התקרה המלאכותית ודלפקי הקונסיירז' שפעם הגבילו את החלל. ברגע שנכנסתי השבוע ללובי משכו את עיניי העמודים הגבוהים - השיש הנדיר שממנו הם עשויים התגלה אחרי שמומחים הסירו מהם שמונה שכבות צבע. עוד בלובי: שאנדלירים מזכוכית מוראנו, סידורי פרחים בעיצובו של ג׳ורג׳י ורדה, טרקלין התה קמליה והחלונות המקושתים שממסגרים נופים ים תיכוניים.
אחת המציאות הגדולות של השיפוץ, הייתה חבויה תחת התקרה המלאכותית של הלובי: שני פרסקואים מסוף המאה שעברה שהתנוססו על שתי כיפות המלון. גם ההיצע הקולינרי השתבח בעקבות השיפוץ - בקרלטון פועלים כעת שלוש מסעדות (וביניהן מסעדת "ריוויירה" המוכרת בזכות האוכל הים תיכוני שלה), שלושה ברים, טרקלין תה וחדר סיגרים. לכבוד הפסטיבל הושקה מסעדה חדשה בשם "רויה" (חלום בטורקית), המתוארת בתור "טייק נפלא על המטבח באנטליה, שאך מודגש באירוח הטורקי החם". פתיחת המסעדה מגיעה בעקבות הצלחתם של סניפים אחרים בלונדון ודובאי.
חידוש נוסף הוא בר 58. ששמו ניתן לו בהשראת הכתובת של המלון. בר זה מתאפיין באווירת "גטסבי הגדול" מציע קוקטיילים עונתיים, "בהנחיית הפילוסופיה 'פארם טו בר'". העיצוב הנעים של הבר כולל שנדלירים של וניני ודלפק בר משובץ קרמיקות. מסעדת החוף של קרלטון מתאימה לבילוי במהלך הצהרים והערב, בעיקר בשקיעה הרומנטית.
וכמה יעלה התענוג להתארח בקרלטון המחודש והמשופץ? בבדיקה שעשינו באתר המלון מצאנו כי לילה לזוג בחדר קלאסי בתחילת החודש הבא, לאחר הפסטיבל, עולה 1,067 אירו על בסיס לינה בלבד, או 1,145 אירו על בסיס לינה וארוחת בוקר. המחיר מטפס ככל שהחדר גדול ומפואר יותר, עד שמגיע ל-5,316 אירו ללילה לזוג על בסיס לינה וארוחת בוקר בסוויטה עם נוף לים, הסוויטה היקרה מכולן. בזמן הפסטיבל המחיר מזנק ומשתולל לרמות אחרות.
מתיחת הפנים של המלון האייקוני משמחת במיוחד את הנהגת קאן והפסטיבל כאחד. הם זקוקים לזריקת המרץ הזאת. לכן לא מפתיע שתיירי פרמו, מנהל הפסטיבל, ציין את הפתיחה של קרלטון כאירוע משמעותי במהלך מסיבת העיתונאים שנערכה בחודש שעבר בפריז, שבה חשף את הסרטים המשתתפים בקאן. ואילו דייויד ליסנארד, ראש העיר, אמר עת גזר את הסרט בטקס ההשקה החגיגי של המלון: "מלון הקרלטון הוא קצת כמו מגדל האייפל שלנו".
