המלחמה ברצועת עזה ובלבנון והצטרפותם למערכה של שלוחי איראן במדינות השונות - המיליציות הפרו איראניות בסוריה ועיראק והחות'ים בתימן, הגבירו בצורה משמעותית את המתח במרחב האווירי של המזרח התיכון. מתיחות במרחב האווירי הייתה קיימת גם לפני באזורים מסוימים, אך בחודשים האחרונים הדיווחים על שיגורי טילים וכטב"מים ממדינות שונות לעבר ישראל, הפכו להודעות שבשגרה. חברות התעופה העולמיות מבולבלות ומחפשות את הדרכים הבטוחות ביותר לעבור בכל זאת באזור הבעייתי.
תיעוד של יירוטים שצולם מטיסה לישראל בתחילת אוקטובר
(צילום: רן גנור, מנשה עבדת)
OPS Group, ארגון בינלאומי המספק פלטפורמה לשיתוף מידע חיוני ועדכני לאנשי מקצוע בתחום התעופה, כולל טייסים, פקחי טיסה, ואנשי תפעול, במטרה לשפר את הבטיחות והיעילות התפעולית, טען בדו"ח שפרסם בשבוע שעבר כי כבר לא נותרו נתיבי טיסה עם "רמת סיכון אפס" מעל המזרח התיכון.
לפי מומחי הארגון, המצב במזרח התיכון מעמיד את הטייסים מול אתגרים רציניים במרחב האווירי של ישראל, לבנון, סוריה ואיראן, כאשר ישנם למעשה שלושה נתיבים הנמצאים היום בשימוש חברות התעופה הגדולות. הנתיב הראשון עובר מדרום, דרך מצרים וסעודיה, הנתיב השני עובר דרך מרכז טורקיה ומזרח עיראק והנתיב השלישי עובר מצפון, מעל אזור הקווקז, הים הכספי וטורקמניסטן. לכל אחד מהנתיבים יש חסרונות. כל אחד מסוכן בדרכו שלו.
2 צפייה בגלריה
שלושת נתיבי הטיסה העיקריים במזרח התיכון. אדום: אסור לטוס. כתום: מסוכן. צהוב: סיכון נמוך
(מפה מתוך אתר של ארגון OPS Group)
המסלול הדרומי אמנם בטוח יותר בכל מה שקשור להסלמה פתאומית בין ישראל לאיראן, אך גם בו קיימת סכנה – החות'ים מתימן המשגרים כטב"מים וטילים לעבר ישראל בחודשים האחרונים, לטענתם כ"תמיכה ברצועת עזה". הסכנות עבור המטוסים במסלול הדרומי הן פגיעה ישירה על ידי טיל (הארגון ציין כי מדובר באפשרות פחות סבירה), אפשרות לפגיעה מיירוטים באזור או שרידים של טיל וזיהוי שגוי.
סיכון נוסף נובע מהפופולריות של הנתיב הדרומי, מה שגורם לעומס יתר בבקרת התנועה האווירית וקושי בתקשורת. לפי פרסום הארגון, צוות טיסה דיווח כי לא הצליח לדבר עם בקרים במהלך מקטע שלם בין החוף הצפוני של מצרים לים האדום.
המסלול המרכזי של חברות התעופה עובר דרך עיראק, אך גם לגביו קיימות הסתייגויות. אחת הסכנות בטיסה מעל עיראק היא שיבושים במכשירי ה-GPS בצפון המדינה, שלעתים אף גרמו לכלי טיס כמעט ולהיכנס למרחב האווירי של איראן ללא אישור. גם באזור טורקיה קיימים שיבושי GPS, בעיקר באזורי הגבול עם עיראק ואיראן.
מסלול הטיסה הצפוני הוא המועדף ביותר בין אירופה לאסיה. הוא חוצה את צפון טורקיה, או את דרום הים השחור, את גיאורגיה, אזרבייג'ן, הים הכספי, וטורקמניסטן. מטוסים למזרח אסיה ממשיכים משם במסלול פחות מסוכן, אך כאלה הפונים לדרום אסיה, במיוחד להודו, טסים לעיתים קרובות מעל אפגניסטן. אפגניסטן נמצאת בשליטת הטליבאן משנת 2021 והחשש העיקרי, לפי OPS Group, בטיסה מעל המדינה הוא מקרה חירום שיוביל לצורך לנחות בה, אם בעקבות תקלה במנוע, מחסור בדלק או ירידת לחץ.
ביירות: מטוס של מידל איסט איירליינס ממריא
(קרדיט: רויטרס)
2 צפייה בגלריה
מטוס של חברת מידל איסט איירליינס מעל ביירות המופצצת, 16 בנובמבר
(צילום: REUTERS/Thaier Al-Sudani)
המרחב האווירי הפך מסוכן יותר בזמן המלחמה, כמו גם המרחב הימי. מתחילת המלחמה החות'ים בתימן, חוץ משיגור הטילים והכטב"מים לעבר ישראל, תוקפים ספינות, בעיקר באזור מצר באב אל-מנדב המפריד בין תימן לג'יבוטי. לאורך חודשי המלחמה הם טענו כי התקיפות מתבצעות נגד ספינות המפליגות לנמלי ישראל או נגד ספינות הנמצאות בבעלות חברות העובדות עם ישראל והרחיבו את אזורי הפעולה שלהם בהדרגתיות. כמו באוויר גם בים, ספינות רבות חיפשו מסלולים חלופיים, ויתרו על הדרך הקצרה והחלו להקיף את אפריקה דרך "כף התקווה הטובה", בניסיון להימנע מסכנה.
