מימי מוזס בברכה לפתיחת ועידת הנשים של המדינה 2022
(צילום: נויל האריס)
עבור רובנו המילה "חופשה" מעלה אסוציאציה חיובית שמלווה בהרגשת שלווה ושקט נפשי. אבל יותר ויותר מקרים שמדווחים בשנים האחרונות מעידים עד כמה היציאה לטיול טומנת בחובה סכנות בדמות הטרדות ותקיפות מיניות, שעלולות להרוס את הנופש והרבה יותר מזה.
וכשמדובר בנשים, המצב לא מעודד. אם זה מקרה האונס הקבוצתי באילת באוגוסט 2020, האונס הקבוצתי של תיירת בריטית באיה נאפה על ידי קבוצת נערים מישראל ב-2019.
3 צפייה בגלריה
יום האישה הבינלאומי 2022: פחות מכירת מבצעי ספא לנשים ויותר הצעות לחיזוק הביטחון האישי
(צילום: shutterstock)
נראה שב-2022 הגיע הזמן לנער את החברות שמתעסקות בפנאי ובילוי - ובהן גם חברות התיירות - מהשבלונה המאובקת שמציעה הנחות לטיפולי ספא וטיפוח הגוף לכבוד יום האישה הבינלאומי, ולהתחיל לחשוב איך לתעל את הכוח שלהן למקומות שבהן אנחנו, הנשים והאנושות בכלל, צריכים אותו באמת - מודעות וביטחון.
"לא צריך להגיד לנשים מה הן צריכות או לא צריכות לעשות"
"חשוב להיזהר מלתת טיפים או להכין נשים כי יש כאן מעין האשמת קורבן. כן צריך לקדם מודעות לביטחון של האישה", מסבירה אריאלה פרטיג, שמנהלת את תחום החינוך במרכז הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית, ת"א.
"גברים יכולים להרשות לעצמם לטייל לבד הרבה יותר מנשים. בכל מקום יותר קל לטייל בעולם כגבר ולנו כנשים אין את אותה פריווילגיה כמו לגברים. ואם נשים כבר מסתובבות לבד הן צריכות לדאוג לעצמן, לרוב עם גבר. יש על זה גם יותר פליאה או הרמת גבה מהחברה - 'מה, את מסתובבת לבד?' או אם חלילה קרה לאישה משהו אז שואלים - 'מה חשבת לעצמך שטיילת לבד'?", אומרת פרטיג.
לדבריה, התגובות צריכות להשתנות לאמירות של "עשית את המעשה הנכון בשבילך ואת לא אשמה". "אנחנו לא אשמות שיש בעולם סיטואציות שמנצלות נשים שמטיילות לבד", מסבירה פרטיג.
"אנחנו בעיצומו של שינוי חברתי מאוד משמעותי אבל לא צריך להגיד לנשים מה הן צריכות או לא צריכות לעשות. מה כן צריך? להביא למודעות את המטיילים כולם. אם אני פוגשת אישה שמטיילת לבד, רצוי דווקא לחזק אותה ולהבין את הסיפור שלה ולא לשפוט אותה. להבין שאני רוצה לקיים את הרצון שלי על אף שהוא אולי מסוכן", אומרת פרטיג.
אריאלה פרטיג, מנהלת את תחום החינוך במרכז הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית, ת"אבתוך כך, משרד התיירות הוציא אמש (יום ב') הודעה כי יקיים כנס בנושא העלאת מודעות לחופשה בטוחה לנשים: "משרד התיירות הרואה את נושא השוויון המגדרי כערך חשוב בעשייתו, יקיים כנס שיעסוק בשמירה על זכויות הנשים בישראל בדגש על עולם התיירות". נכתב בהודעה.
"כעת, כשהשמיים פתוחים והתיירות חוזרת לישראל, חשוב יותר מתמיד להבטיח ולדאוג שכל תייר ותיירת יזכו לחוויה הטובה ביותר שאנו כמדינה יכולים להציע ושכולם וכולן ירגישו בטוחים בארץ הנפלאה שלנו. אני יודע שיחד עם הגופים הנהדרים שנרתמו ושלוקחים חלק באירוע, נמשיך לפעול יחד למען קידום מעמד האישה והשוויון המגדרי בעולם התיירות ומחוצה לו", מסר שר התיירות יואל רזבוזוב.
כמובן, מדובר ביוזמה מבורכת וחשובה, אך עד כמה ומתי באמת נראה כאן שינוי אמיתי מאחורי המילים וההבטחות הגדולות? מתי נוכל להפסיק לדווח על מקרי אלימות קשים שמתרחשים לא אחת בתוך שטחי המלונות, במסיבות שבמהלך החופשה, בטיסות והרשימה נמשכת.
היוזמות שמנבאות אופטימיות
חדר אקוטי - כחודש לאחר אותו מקרה מזעזע של התקיפה באילת של בת ה-16 בחדר אחד המלונות בעיר, הממשלה הכריזה על הקמת חדר אקוטי לנפגעות תקיפה מינית בביה"ח יוספטל באילת. רק שמאז עברה שנה עד שבאמת נפתח אחד כזה, באוגוסט 2021. מדובר במקום שייתן מענה ראשוני לטיפול רפואי, נפשי ומשפטי לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית.
בישראל פועלים כיום שישה חדרים אקוטיים: בהדסה עין כרם בירושלים, בבני ציון בחיפה, בפוריה בטבריה, בוולפסון בחולון, בסורוקה בבאר שבע וכאמור, גם ביוספטל באילת. החדרים נועדו לספק ליווי לקורבנות באמצעות עובדים סוציאליים, רופאים ואחיות. שם הן עוברות גם בדיקות לגילוי מחלות מין ומקבלות חיסונים במידת הצורך.
SafeUp - במרץ 2021 נוסדה יוזמה שהפכה לאפליקציה כחול-לבן בשם "סייף אפ". מדובר ברשת ביטחון קהילתית המאפשרת לנשים לשמור זו על זו. בעזרת אפליקציה חינמית. "אנחנו שואפות לפתור את אחת הסוגיות הבוערות של זמננו: תחושת חוסר הביטחון שנשים ונערות חוות לעיתים קרובות", נכתב בעמוד האפליקציה, שנוסדה על ידי נטע שרייבר גמליאל וטל זוהר.
איך זה עובד? נשים, ורק נשים, יכולות להיכנס לאפליקציה לאחר שעברו תהליך אימות קפדני שאכן מדובר באישה. התהליך מתבצע על ידי צוות המאמתות של "סייף אפ". "מדובר בתהליך אימות קפדני שמשלב כלים של מודיעין עסקי", מסבירה דניאל נעמי בקר, דוברת הרשת. וכך, כאשר אישה נמצאת לבד וחשה בסכנה או רוצה ליווי בזמן שהיא הולכת לבדה - כל שהיא צריכה לעשות זה ללחוץ "התקשרי לשומרות".
כך האפליקציה מקשרת אותה ל"שומרות" שנמצאות במרחק הליכה ממנה על פי מיקומה הגיאוגרפי והן מלוות אותה טלפונית או בווידאו דרך האפליקציה עד שהיא מגיעה ליעד בבטחה.
בישראל יש יותר מ-20,000 שומרות נכון להיום. כמו כן ישנן שומרות גם בארה"ב, במדינות רבות באירופה, באוסטרליה ובניו זילנד.
מפות הפעילות של SafeUp בעולם:
"לילה טוב" יוזמה ישראלית די ותיקה (שמונה שנים) שנחלה הצלחה גדולה בתחום חיי הלילה, כעת עם הפנים להתרחבות, בתקווה שתגיע בקרוב גם לענף התיירות בארץ. היוזמה התחילה בתל אביב ב-2015 וגייסה את בעלי מקומות בילוי לטובת ביטחון המבלים והמבלות. מדובר על מעין תו תקן שמקומות רוצים לקבל ולשמר.
היוזמה פועלת בפורמט חינוכי שמתבסס על אמנה שמזמינה את בעלי חיי הלילה לחתום עליה ובכך להתחייב לדאוג שמהרחב האישי במקום יהיה בטוח. "זה כולל בפועל הגעה שלנו למקום כדי להעביר סדנת הכשרה לעובדים ולעובדות ומתן מענה במקרה שקורים דברים כאלה במקום", מסביר אייל ויזנר, רכז חינוך ופרויקט "לילה טוב" במרכז הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית, ת"א.
כעת מספר ויזנר ל-ynet כי "יוזמת 'לילה טוב' מתרחבת לעוד נישות בתרבות הבילוי והפנאי, בשאיפה להגיע לעוד מקומות ולעוד לקוחות - תיירים ותיירות, שנפגוש במגוון מאוד רחב של נישות. זאת לאחר שהבנו כי הצורך במענה שאנו נותנים בחיי הלילה, ששם הכול התחיל, יכול להיות רלוונטי בעוד מקומות שנמצאים באותו תחום של אווירה, כי אפשר להביא אותה גם לשם, כי לצערנו הטרדות ופגיעות מיניות קורות בכל מקום", אמר ויזנר.
אייל ויזנר, רכז חינוך והסברה במרכז לנפגעי ונפגעות תקיפה מינית, ת"אצילום: ערן אבןלדבריו, ישנם פרויקטים דומים שפועלים גם במקומות אחרים בעולם. "לא באותו מודל ובאותו פורמט אבל הם גם עוסקים במוגנות מאלימות מינית בחיי הלילה. כמו למשל בברלין ובגרמניה בכלל, באוסטרליה ובניו זילנד ובניו יורק.
