4 צפייה בגלריה
הישראלים מעדיפים להוציא כסף על חופשה יותר מעל מוצרי חשמל או רכב
(צילום: Teo K, shutterstock)
תיראו מופתעים: החופשה בארץ יקרה מאוד ולרוב לא שווה את התמורה למחיר הגבוה. את הטענה הזאת אנחנו מרגישים בכיס שלנו כבר שנים רבות. אך הפעם היא מגיעה באופן בדוק ורשמי גם ממשרד התיירות.
לקראת השנה העברית החדשה, בדק המשרד את עמדת הישראלים לגבי חופשה בישראל. לפניכם הממצאים:
הוצאות על חופשה נמצאת שנייה בסדר העדיפות של משק הבית הישראלי - מייד לאחר לימודים והעשרה. הדירוג הינו מ-1 עד 8, כאשר 8 מציין את המספר הכי גבוה וזו ההתפלגות:
במקום הראשון: המשיבים נתנו את הציון 5 להוצאה עבור לימודים והעשרה. במקום השני כאמור, הוצאה על חופשה כאשר הציון הוא 4.3 לנופש בארץ ו-4.2 על נופש בחו"ל.
הוצאה כספית על קניית מוצרי חשמל קיבלה את הציון 4.13, שיפוצים בבית - 3.7
קניית פריטי אופנה - 3.7, צריכת תרבות ומופעים - 3.5 וקניית רכב – 3.3.
לא בכדי השוק הישראלי, שנחשב לקטן מאוד ביחס למדינות אחרות, מקבל מקום של כבוד בקרב חברות תיירות ותעופה בעולם אשר מחזרות אחר התייר הישראלי, שכפי שעולה מהבדיקה כאן - אוהב (מאוד) לנפוש ולהוציא על כך את מיטב כספו.
עם זאת, רוב הציבור (62%) סבור כי התמורה לכסף בחופשה בישראל היא נמוכה ולכן לא ייצא לחופשה בישראל בגלל העלות הגבוהה.
60 אחוז ציינו שמעדיפים חופשה בחו"ל על פני חופשה בישראל. 21 אחוזים היו אדישים ללא העדפה ברורה ו-19 אחוזים הם בעלי העדפה ברורה לחופשה בישראל.
64 אחוזים מהמשיבים, שענו כי לא יצאו לחופשה בישראל בשנה האחרונה, ציינו את המחיר כחסם, ו-17 אחוזים ענו כי "לא התאים".
כך עולה מבדיקה שערך משרד התיירות ערב השנה העברית החדשה. הבדיקה נעשתה באמצעות סקר רחב היקף שאמד את עמדת הישראלים לגבי תיירות הפנים לשנת 2022-2023.
בנוסף, עולה כי מרכיב המחיר הינו בעל החשיבות הגבוהה ביותר בתכנון החופשה, ושימו לב לנתונים הבאים: ההוצאה הממוצעת לאדם בחופשה בבית מלון עומדת על 1,700 שקלים. במקרה של צימר ביישוב כפרי, עלות זו יורדת ל-1,100 שקלים.
מפה לאוזן: ההשראה לחופשות בארץ
בסקר נבדקו גם נושאים נוספים הקשורים לחופשה בישראל, כמו למשל מקור ההשראה לצאת לחופשה בארץ ותכנון החופשה.
57 אחוזים ממקורות המידע המרכזיים לתכנון חופשה הינם משפחה וחברים, 45 אחוזים ציינו שהם מתכננים לפי הידע האישי, 24 אחוזים מעמיתים ממקום העבודה ו-22 אחוזים קבלו את ההשראה מאתרים באינטרנט.
במערך השיקולים בתכנון החופשה, נושא המחיר נמצא במקום הגבוה ביותר (ממוצע 7 מתוך 9). לאחריו מקום החופשה (6.3), מועד החופשה (5.3), עם מי יוצאים לחופשה (5.2) סוג המלון (4.5) וסוג הפעילות המתוכננת (3.5).
לרוב, הזמנת החופשה מתבצעת יותר מחודש מראש, ולרוב באמצעות האינטרנט.
כמו כן עלה מהסקר, כי 70 אחוזים מהמשיבים ענו, כי פשוט לתכנן חופשה בישראל. עוד עלה, כי הישראלים מעידים על שביעות הרצון מהתכנון (68 אחוזים) ולרוב, החופשה עמדה בציפיות.
ומה משך החופשה הישראלית?
משך החופשה השכיח ביותר הוא שני לילות. הוא מושפע ממשתנים כגון: סוג החופשה, מיקום הלינה – 65 אחוז דיווחו על לינה בבית מלון ולאחר מכן בפער משמעותי צימר ביישוב כפרי (16), איכות השירות – כ-43 אחוז מדווחים על איכות שירות גבוהה, תמהיל המתארחים וקבוצת גיל – רוב החופשות מתבצעות עם בני זוג (65 אחוזים).
כמחצית מהמשיבים דיווחו שיצאו לחופשה עירונית (46 אחוזים), כרבע דיווחו על חופשה כפרית ורבע נוסף על שילוב בין עירונית לכפרית.
4 צפייה בגלריה
כמחצית מהמשיבים ענו שיצאו בשנה האחרונה לחופשה עירונית. לאונרדו גורדון ביץ', ת"א
(צילום: איה בן עזרי)
86 אחוזים מהמשיבים דיווחו כי לא יצאו לטיול מאורגן במהלך השנה האחרונה ללא הבדל מהותי ביחס לשנת 2019. בהתאמה, רוב המשיבים (48 אחוזים) לא נעזרו במורה דרך משום שאינם רואים תועלת בכך - 15 אחוזים בגלל המחיר, 11 אחוזים לא הכירו את האפשרות הזאת, ושישה אחוזים לא יודעים היכן להזמין.
עלויות מרכיב הלינה מהוות כ-60 אחוז בממוצע מההוצאות על חופשה. ההוצאה הממוצעת לאדם בחופשה בבית מלון עומדת כאמור על 1,700 שקלים, כאשר 1,000 שקלים מסכום זה משולם ללינה. במקרה של צימר בישוב כפרי, עלות זו יורדת ל-1,100 שקלים, מתוכם 630 ללינה.
"תעשיית התיירות כולה צריכה להתגייס לשיפור המוצר התיירותי"
"הנתונים מראים בבירור כי הישראלים רוצים לנפוש בישראל אך המחיר והתמורה מהווים חסם משמעותי", אמר שר התיירות חיים כץ בתגובה לנתונים. "משרד התיירות בראשותי, פועל להגדלת ההיצע באמצעות הסרת חסמים בירוקרטיים בבינוי מלונות, וכן ליצירת אלטרנטיבות בעונות השיא, לרבות הקמת מתחמי קמפינג עונתי. תעשיית התיירות כולה צריכה להתגייס לשיפור המוצר התיירותי, בעלות ובאיכות. שיפור חוויית התייר הוא הרווח של כולנו", הוסיף השר כץ.
בשיחה עם משרד התיירות נאמר ל-ynet כי המשרד יקדם מהלכים להורדת רגולציה בהליכי בינוי מלונות, בין היתר באמצעות קיצור הליך התכנון לצד כתיבת תוכנית מתאר ארצית.
פעולות אלו, מצטרפות לצעדים שבוצעו על ידי המשרד בשנה האחרונה לטובת גיוון והגדלת ההיצע, והם בין היתר, הורדת מגבלת הגובה על בינוי מלונות בחוף הצפוני באילת ומכאן הוספה של מאות חדרים בעיר, קידום תוכנית "פופ- אפ עונתי" - הפעלת מתחמי גלאמפינג וקמפיינג במחיר מוזלים בעונות השיא, והקמת ועדה להסרת חסמים לקיצור משך הליכי הקמת בתי מלון.
מדובר בהליכים שהחלו תחת שרי תיירות קודמים, עודלפני מגפת הקורונה, אז נעצרו ברובם והחלו לחדשם בשנתיים האחרונות. אנו עדיין לא רואים כיצד זה השפיע על השוק היקר בארץ והאם הפירות יחלו להבשיל בעתיד הקרוב, אך אנו נמצאים ערב השנה החדשה אז נשמור, ל]חות כעת, על אופטימיות בנושא.
הסקר בוצע בקרב 2018 משיבים מעל גיל 18, המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה בישראל. הסקר נערך על ידי מכון שריד, בהזמנת אגף תכנון מדיניות ואסטרטגיה במשרד התיירות ובוצע בהנחייתם המקצועית של ד"ר ירון ארגז ראש אגף מחקר במשרד התיירות וגברת הילה גור, מנהלת תחום שיווק פנים במשרד התיירות.
