ילדה בת שש שאיבדה בובת דובי קטנה וחמודה, שליוותה אותה מאז ששהתה בבית יתומים באתיופיה, חשבה שהיא אבדה לנצח לאחר ששכחה אותה בשנה שעברה לאורך הדרך בפארק הלאומי גליישר שבארצות הברית. למזלה, ההורים שלה וחברים של המשפחה שמרו על תקווה, ולבסוף התקווה אכן ניצחה.
טדי הדב היה המתנה הראשונה שבן ואדי פסקאל שלחו לנעמי הקטנה לפני שאימצו אותה מבית היתומים בשנת 2016. מאז הדובי ליווה אותה לכל מקום שהלכה, כולל בטיולים משפחתיים באתיופיה, ברואנדה, בקרואטיה וביוון.
כאשר המשפחה ממדינת ויומינג נסעה לטייל בפארק במדינת מונטנה השכנה באוקטובר 2020 הדובי כמובן היה שם. פסקאל האב, כומר בכיר בכנסיית ג'קסון הול, יצא לטייל עם חבר בפארק, וחברה של המשפחה, אישה בשם טרי היידן, שמרה על הילדים והסיעה אותם חזרה לביתה בביגפורט. אולם לקראת סוף הנסיעה גילתה נעמי כי שכחה את טדי בפארק.
השעה הייתה כבר מאוחרת ושלג החל לרדת, דבר שהוביל לסגירה של האזורים הגבוהים של הפארק עד לאביב. במילים אחרות: להיידן לא הייתה אפשרות לצאת ולחפש את טדי הדב. היא דיווחה לפארק על האבידה, בתקווה שמישהו מצא את הדובי והעביר אותו למחלקת אבידות ומציאות.
זמן לא רב לאחר מכן שומר היערות טום מאזאריסי, מומחה לדובים אמיתיים, הבחין בבובה, יושבת רטובה בשלג ליד דרך האגם הנסתר. הוא הבחין בטדי בזמן שעבד עם חבריו על סידורים אחרונים לקראת עונת החורף. "בדרך כלל, חפצים שאין להם ערך כספי נזרקים", סיפר מאזאריסי. הוא לא ידע שמישהו דיווח על היעדרות הבובה, אבל מסיבה כלשהי הוא לא יכול היה להשליך אותה לפח האשפה.
וכך קרה שטדי הדב העביר את שנת החורף שלו בבקתה של מאזאריסי בסנט מארי. כאשר הפקח שב לעבודתו בפארק בחודש אפריל הוא הציב את הבובה על הדשבורד של רכב הסיור שלו. "זה היה קמע קטן ומושלם ולא פעם אפילו נושא לשיחה", סיפר. האביב והקיץ היו עמוסים עבור טדי שהתלווה לטום הפקח וצפה לא פעם בזאבים שמיללים זה על זה ובדובים אמיתיים ששוטטו קרוב לכבישים וגרמו לפקקי תנועה.
בחודש יוני אדי פסקאל פרסמה פוסט בפייסבוק ובו ביקשה עזרה במציאת הדובי. "הוא היה לצדה בכל כך הרבה אבני דרך", כתבה. "אבל יש עוד הרבה הרפתקאות בהמשך". אנשים הגיבו עם איחולי הצלחה והציעו בובות במקום טדי. התרגשות נרשמה כאשר אישה ממישיגן פרסמה תמונה של טדי אותה צילמה ביום שבו אבד, אך הדובי עצמו נותר אבוד ומחוץ להישג יד.
היידן, בינתיים, הרגישה רע על כך שנעמי איבדה את הדובי שלה במהלך משמרתה. כאשר היא נסעה עם כמה חברים של המשפחה לטייל בפארק בחודש ספטמבר, היא סיפרה להם על הדובי ונכנסה לבדוק אם הוא נמצא במחלקות האבידות והמציאות שפרושות בפארק.
"אני אישה של אמונה", אמרה, "ובבוקר ההוא אמרתי, 'אוקיי אלוהים, אם הדובי הזה בסביבה, בבקשה תציב אותו בדרכי ותן לי לשוב איתו היום הביתה". וזה מה שקרה. אחיינית של היידן הבחינה באותו יום בבובת הדובי ברכב של שומר היערות. היא צילמה את הבובה ושלחה את התמונה לאדי פסקאל שמיד אישר כי זה אכן הדובי שאבד.
אבל זה היה היום החופשי של מאזאריסי והרכב שלו היה נעול. "רצתי אל פקחים שהיו שם ובקושי נשמתי", סיפרה היידן. "אמרתי, 'יש רכב בהמשך ודובי יושב על הדשבורד שלו'".
הפקחים הכירו את טדי, וידעו היכן טום מצא אותו. הם השיבו אותו להיידן, לא לפני שהצמידו לו תג של פקח צעיר והניחו אותו בתוך כובע של פקחים. היידן מיהרה לשלוח את הדובי לנעמי, שמאוד התרגשה.
גם הפקח לא קופח. היידן קנתה לו בובת דובי אחרת והוא קרא לה תלתלן. כעת תלתן שוהה עמו בבקתה שלו בסנט מארי ובאביב יתלווה אליו לעבודתו בפארק הלאומי.
כנהוג בימינו מפעילי עמוד הפייסבוק של הפארק הלאומי גליישר פרסמו את הסיפור ברשת החברתית וגרפו 12 אלף לייקים ויותר מ-2,200 שיתופים. "זה סיפור יפה שמהדהד", סיכם בן פסקאל, "זה פשוט סיפור של תקווה וטוב לב, זה נגע בליבם של אנשים, נתן להם תקווה. גרם להם להרגיש שיש טוב בעולם, משהו שאני מאמין שיש".