למרות שישראל עדיין במלחמה, המשק מתחיל לחזור לשגרה, אבל מורי הדרך נותרו ללא עבודה וללא תקווה באופק. מורה הדרך ברק ברקוביץ אמר אתמול ל-ynet: "הכל בוטל עד הודעה חדשה. אנחנו כמו במאניה דיפרסיה. בקורונה התרסקנו, ואז השמיים נפתחו וחזרנו להתפרנס וכשנראה היה שיוצאים מהבור, 7 באוקטובר הנחית את כולנו עמוק".
11 חברי כנסת פנו אתמול לשר האוצר בצלאל סמוטריץ' ולשר התיירות חיים כץ, בבקשה כי ייצרו מתווה פיצויים עבור מורי הדרך שאיבדו את פרנסתם. במכתב שיזמה ח"כ לימור סון הר מלך, נכתב כי מורי הדרך הם מגזר חשוב המראה את יופייה של הארץ לעולם, תורם להסברה ולקשר של ישראל עם התפוצות, מכניס לישראל כסף רב, ומפרנס במישרין ובעקיפין מאות אלפי אזרחים.
"לא רואים אותנו"
לנה דרובצ'בסקי, מדריכת טיולים מרחובות, אמא לשלושה ילדים: "המצב של מורי הדרך בכי רע הרבה יותר קשה ממה שחווינו בקורונה. מ-7 באוקטובר יש אפס עבודה. כל הסיורים התבטלו. זו נחשבת לעונה הכי חמה בעבודה שלנו. כל המתווים לא לקחו בחשבון את העונתיות שיש לנו בעבודה כזו. מחשבים את הממוצע בחודשים שלא היו אידיאליים במקום חודשים שהיו אמורים להיות משגשגים".
3 צפייה בגלריה
לנה דרובצ'בסקי, מדריכת טיולים מרחובות: "המצב בכי רע, הרבה יותר קשה ממה שחווינו בקורונה"
"אנחנו אוהבים את המדינה, אבל המדינה לא אוהבת ולא רואה אותנו. היא מפנה לנו שוב את הגב. אני מדברת עם קולגות בענף ורמת המצוקה הנפשית שלהם גדולה"
לנה מוסיפה, כי "באוצר לא מבינים את המשבר של מקצוע כמו מורי הדרך. אף אחד לא יושב איתנו להסביר. גם משרד התיירות לא נפגש איתנו. אנחנו אוהבים את המדינה, אבל המדינה לא אוהבת ולא רואה אותנו. היא מפנה לנו שוב את הגב. אני מדברת עם קולגות בענף ורמת המצוקה הנפשית שלהם גדולה. יש למורי הדרך מצוקה כלכלית, יש לנו חשש שלא נוכל לפרנס את המשפחות".
"המצב מדכא"
ברק ברקוביץ', מורה דרך מקריית מוצקין, בן 41, נשוי ואב לילד: מאז 7 באוקטובר אני לגמרי בתוך מערבולת שמורי הדרך עוברים בשנים האחרונות מאז מציאות הקורונה. המלחמה כבר שלושה חודשים וכאילו לא נעים לדבר על המצוקה שלנו, אבל האבטלה שלי נגמרת במארס הקרוב ומדברים בענף שאולי נחזור לפעילות אי שם בחודש אוקטובר 2024. מה יהא עלינו עד אז? צריך לציין ולדייק כי כל מה שקשור בתיירים שאמורים היו להגיע בקרוזים במהלך 2024, הכל בוטל עד הודעה חדשה".
3 צפייה בגלריה
ברק ברקוביץ', מורה דרך מקריית מוצקין: "מדברים בענף שאולי נחזור לפעילות אי שם בחודש אוקטובר 2024. מה יהא עלינו עד אז"
(צילום: ענבל כהן ברקוביץ')
"הרבה מורי דרך עוזבים בלית ברירה את התחום כפי שכבר ידענו בקורונה ולא חוזרים אליו. אין לנו מקום אחר לעבוד בו אם אין תיירות במדינה"
לדברי ברקוביץ', "גם דמי האבטלה שאני מקבל כרגע זו לא משכורת מלאה, אלא רק 45 אחוז ממשכורת חודשית. זה גם לא משקף כמובן את הנזק הכלכלי שאני חווה במלחמה הזו".
ברקוביץ' מבקש שהמדינה תציע פתרונות. "הייתי מצפה שלכל הפחות המדינה שלי תבטיח את הביטחון הכלכלי שלי, הארכת דמי האבטלה, משהו שיציל אותנו. הרבה מורי דרך עוזבים בלית ברירה את התחום כפי שכבר ידענו בקורונה ולא חוזרים אליו. אין לנו מקום אחר לעבוד בו אם אין תיירות במדינה. זו חתיכת מכה ועוד אחרי מגפת הקורונה זה ממש מדכא וזה פשוט מעציב אותי".
"מיד הגיעו הביטולים"
משה בנישו ממושב אשתאול, מורה דרך ומנהל חברה של טיולים לחו"ל, אב לשלושה ילדים: "7 באוקטובר היה הלם מוחלט עבורנו. כבר אחרי שעות הגיעו שיחות הטלפון של ביטולים. בשנים האחרונות הבנתי שעליי לבזר את עיסוקיי לתחומים שונים של הדרכת תיירים המגיעים לישראל, עיסוק בתיירות פנים והוצאת מטיילים לעולם. אבל הכל נדם עם ביטולי ההזמנות".
3 צפייה בגלריה
משה בנישו, מורה דרך מאשתאול: "7 באוקטובר היה הלם מוחלט עבורנו, כבר אחרי שעות הגיעו שיחות הטלפון של ביטולים"
בנישו מספר כי שלושה ימים אחרי תחילת המלחמה קיבל שיחת טלפון מקולגה והתבקש ללוות אדם מארה"ב שמגיע מטעם ארגון הומניטרי בינלאומי לסייע לאוכלוסייה המפונה. "יצרנו שיתופי פעולה שעדיין מסייעים בהזנת מפונים במקומות שונים בארץ. במקביל, כמו כל חבריי מורי הדרך, עסקתי בהסברה. את כל זה עשיתי במקביל לשיחות עם לקוחות וספקים בניסיון לפתור את העניינים, ללא שום עזרה ממשלתית".
לדבריו, "בהיעדר תמיכה מהממשלה, למעט הוצאת העובדים לחל"ת, התחלתי וכך אני עושה גם היום להכין את התשתית לקראת החזרה. ניסינו לעודד את עצמנו שאולי זה יקרה גם עכשיו שהקורונה לימדה אותנו שיעור או שניים. אבל העתיד לא מראה תקווה גדולה".
