חלום הבלהות, שנקרא משבר הקורונה, הוריד את כל חברות התעופה ברחבי העולם אל הקרשים וגרם להפסדים בממדי ענק שייקח עוד זמן רב להתאושש מהם. משבר הקורונה אמנם אפיין את שנת 2020, אבל גם היום, בסוף שנת 2021, תנועת המטוסים והנוסעים העולמית עוד לא שבה להיות מה שהייתה טרום עידן המגפה. ארגון חברות התעופה הבינלאומי (יאט"א) פרסם בחודש אפריל כי הצפי לגבי הביצועים הכלכליים של חברות התעופה במהלך 2021 יהיה "גרוע יותר ממה שהערכנו בדצמבר 2020, וזאת לאור קשיים בהשתלטות על זנים שונים של הווירוס ואחוזי מתחסנים נמוכים באזורים שונים בעולם". בסך הכל, העריך הארגון, חברות התעופה יפסידו השנה כמעט 52 מיליארד דולר.
כשהחלו לחסן אזרחים ברחבי העולם השפיע הדבר, בין היתר, גם על עולם התעופה וקווים רבים, בעיקר בינלאומיים, החלו להיפתח מחדש. אחד ממדריכי הטיסה בחברת התעופה של איחוד האמירויות סיפר בסרטון שפורסם ביוטיוב עם בלוגר התעופה סם צ'וי כי בזמן שיא משבר הקורונה הפקחים האוויריים היו משועממים ומטוסי האימונים היו היחידים שטסו בשמיים. כיום המצב טוב יותר, אך עדיין רחוק ממה שהיה בתקופת טרום המגפה.
אחד התחומים שצמחו מאוד בשנה האחרונה בתעופה הוא ענף טיסות המטען. בזמן משבר הקורונה חברות תעופה רבות ראו את גודל הפוטנציאל שבהטסת מטענים, ולא מעט מהן החלו להוציא מטוסי נוסעים עם מטען בלבד, ובמקרים מסוימים אף להוריד לחלוטין את כל המושבים ובכך להגדיל את השטח הפנוי בקבינה. בואינג ואיירבוס החלו להעלות הילוך בתחרות על מכירת מטוסי מטען, וגם בתעשייה האווירית אצלנו נרשם ביקוש שיא להסבות מטוסי נוסעים למטוסי מטען, עם רשימת המתנה שמגיעה עד שנת 2023, והשקה של שיתופי פעולה להקמת מתחמי הסבה בכמה נקודות בעולם, כולל באבו-דאבי בשותפות עם ענקית התעופה מהאמירויות איתיחאד איירווייז.
פחות נוסעים, פחות טיסות
לפי הערכה של הארגון הבינלאומי לתעופה אזרחית, ה-ICAO, בשנת 2021 טסו ברחבי העולם כ-2.27 מיליארד נוסעים. לצורך ההשוואה, בשנת 2019 טסו 4.5 מיליארד נוסעים ובשנת 2020 טסו כ-1.6 מיליארד נוסעים. הנתונים של ICAO מתייחסים לטיסות פנימיות ובינלאומיות שבוצעו ברחבי הגלובוס. הנוסעים האלה עלו על כ-23 מיליון טיסות ברחבי העולם, לעומת כ-40 מיליון טיסות שהמריאו בשנת 2019.
ובישראל? מהנתונים שמפרסמת רשות שדות התעופה עולה כי חלה עלייה ניכרת בתנועת המטוסים והנוסעים בנתב"ג, אך זו עדיין לא מתקרבת למספרים שהיו לפני משבר הקורונה בשנת 2019. נכון לסוף חודש נובמבר 2021, עברו בנתב"ג מתחילת השנה בסך הכל כשישה מיליון נוסעים בטיסות בינלאומית ופנים ארציות, זאת לעומת כ-4.5 מיליון באותה תקופה אשתקד, ולעומת 25 מיליון נוסעים בסך הכל בשנת 2019, לפני מגפת הקורונה. נוסעים אלו עלו וירדו מכ-67 אלף טיסות מאז תחילת השנה ועד סוף חודש נובמבר, זאת לעומת כ-51 אלף באותה תקופה אשתקד, ולעומת כ-168 אלף טיסות שנחתו והמריאו משדה התעופה נתב"ג בלבד ב-2019.
האומיקרון מטלטל את הענף
כיום, בסוף 2021 וממש לקראת השנה החדשה, חברות תעופה ברחבי העולם נאלצות לצמצם משמעותית ואף לבטל קווים לאור התפרצות נגיף האומיקרון והגבלות הקורונה השונות ברחבי העולם.
כך לדוגמה, המגבלות הובילו את חברת לופטהנזה להודיע על ביטול של כ-33 אלף טיסות, שמהוות כעשרה אחוזים מכלל נפח הפעילות של החברה, בשל ירידה בביקוש. בישראל אפקט האומיקרון מורגש היטב: בריטיש איירוויז, וירג'ין אטלנטיק ואייר קנדה הודיעו על ביטולי טיסות מתל אביב. אייר קנדה אף הגדילה וביטלה את הטיסות לשני הכיוונים עד חודש מרץ. חברת התעופה אמירייטס, שהייתה אמורה להתחיל לפעול השנה בתחילת דצמבר, הודיעה שהשקת הקו נדחית למועד לא ידוע.
לואו-קוסט בימי מגפה - להמשיך לטוס בכל מחיר
חברות התעופה הפועלות במודל הלואו-קוסט הן מהחברות הפופולריות ביותר שיש. עבור נוסעים רבים הן הבחירה הראשונה וברירת המחדל בטיסות לחו"ל, בזכות המחירים הזולים והמבחר העצום של היעדים אליהם הן טסות. משבר הקורונה לא פסח גם על אותן חברות והמחיר שגבה מהן היה גבוה מאוד, לעתים עד כדי קשיים של ממש בהמשך הפעילות. בשנת 2021 חברות לואו-קוסט רבות ניסו להיאבק בדרכים יצירתיות במצב הלא צפוי שנוצר בעקבות שינוי תדיר במדיניות הכניסה והיציאה של מדינות רבות בעולם. בשלב מסוים חברות תעופה כמו וויזאייר וריינאייר הציעו כרטיסי טיסה במחירי רצפה מגוחכים שלעתים הגיעו אפילו לתשעה שקלים בלבד לכרטיס. הכל רק כדי למשוך נוסעים להגיע ולטוס, גם אם היעד אליו טסים מוגבל או בעייתי מבחינת כניסת תיירים.
הדעות חלוקות לגבי העתיד של הלואו-קוסט. מצד אחד, עלויות התפעול הנמוכות של החברות הללו אמורות להקל על ההתנהלות הכלכלית שלהן בתנאים של חוסר ודאות, אך מצד שני שולי הרווח הקטנים של החברות שפועלות במודל זה, כאשר חלק ניכר מההכנסות מבוסס על התוספות שמוכרים לנוסעים ולאו דווקא עם כרטיס הטיסה עצמו, ביחד עם שיבושים רבים בשגרת הפעילות וביקוש שהולך ובא בחוסר יציבות - נוכח האקלים הזה יש מומחי תעופה שצופים שתהיה ירידה חדה בנפח והיקף פעילות של חברות אלו. בפועל, חברות הלואו-קוסט ממשיכות לטוס כמעט בכל מחיר ולכל מקום, העיקר להמשיך לפעול ולהציע לנוסעים לקנות כריך ושתיה ולהוסיף עוד מזוודה בדרך ליעד שלהם.
מטוסים חדשים – ומטוסים פורשים
השנה, בתוך כל אי הוודאות והתמורות שחלו בתחום התעופה, נרשמו גם כמה חידושים ושינויים במטוסים עצמם. בחודש דצמבר מסרה חברת איירבוס את מטוס הדגל שלה, A380 האחרון שייוצר אי פעם, לחברת התעופה אמירייטס, ובכך בא לסופו עידן שהיה קצר במיוחד עבור מטוס הנוסעים הגדול ביותר בעולם. המטוס שהחל לטוס רק לפני 12 שנים, התברר כפחות רווחי ויקר לתפעול, זאת בניגוד להערכות שהיו. לאט לאט הוא מוצא משימוש ברחבי העולם.
הבואינג 737 מקס הידוע לשמצה, שהיה מעורב בשתי התרסקויות טרגיות בשל כשל במערכת ואי הבנה של הטייסים כיצד לפעול, חזר לטוס בשמי העולם, כולל בישראל, לאחר שהיה מקורקע במשך יותר משנה. בואינג עשתה את השינויים הנדרשים, ואף ספגה קנסות כבדים, זאת בנוסף לפיצויים ששילמה לקורבנות האסונות. לאחר שעבר מחדש את תהליך הרישוי המטוס חזר לשמיים ועד כה לא נרשמו אירועים חריגים.
איירבוס מסרה השנה את מטוס ה-A321LR הראשון שלה. זהו מטוס צר גוף שמיועד לטיסות טרנס אטלנטיות. השאיפה של איירבוס, והמתחרה הגדולה שלה בואינג, היא להיכנס לשוק המטוסים צרי הגוף שיכולים לבצע טיסות ארוכות במיוחד בעלויות נמוכות יותר מאלו של המטוסים רחבי הגוף.
פחות טיסות, פחות התרסקויות
עם הירידה בנפח התעבורה האווירית חלה ירידה גם באירועי הבטיחות והתאונות האוויריות. ציים שלמים קורקעו או נשלחו לאחסנה ארוכת טווח, כמו לדוגמה צי מטוסי ה-777 של אל על שמאז פרוץ המגפה עומדים ללא מעש בחניה בנתב"ג. מטוס שלא טס הרבה זמן חייב לעבור סדרת בדיקות ופעולות כדי להחזירו לכושר טיסה ולוודא שאין מפגעים בטיחותיים. כך הדבר גם לגבי טייסים ואנשי צוות שעבודתם נעצרה לתקופה ארוכה – ואלה רק שניים מהאתגרים שעמדו בפני חברות התעופה והרגולטורים ברחבי העולם כדי לוודא שבטיחות הטיסה לא נפגעת בשום צורה.
בשנת 2021, שהתאפיינה בגלים חוזרים ונשנים של קורונה, קרו מבחינה סטטיסטית פחות אירועי בטיחות באוויר, אך בכל זאת עם חזרת התנועה האווירית היו מספר תאונות ברחבי העולם, אחת מהן קטלנית. ב-9 בינואר טיסה מספר 182 של חברת התעופה האינדונזית סריוויג'איה אייר המריאה בטיסה פנימית משדה התעופה סוקרנו-האטה שבג'קרטה לנמל התעופה סופאדיו שנמצא בפונטיאק שבאינדונזיה. כארבע דקות לאחר ההמראה המטוס התרסק לים ג'אווה וכל 62 הנוסעים ואנשי הצוות נהרגו. המטוס היה ישן מדגם בואינג 737-500 שנכנס לשירות בשנת 1994. סיבת ההתרסקות הייתה כשל טכני במערכת המעצרות האוטומטי. במהלך השנה אירעו תאונות קטלניות נוספות במטוסים קלים, פרטיים או צבאיים, כמו במקרה של התרסקות מטוס הרקולס של חיל האוויר הפליפיני שגבתה את חייהם של 50 בני אדם.
אירוע בולט שקרה השנה הוא נחיתה לא מתוכננת של מטוס ריינאיר במינסק לאחר שעלה חשד כי יש פצצה על סיפונו. מאוחר יותר התברר שהמטוס הונחת בעקבות מניפולציה של נשיא בלארוסיה אלכסנדר לוקשנקו, שמכונה גם "הדיקטטור האחרון באירופה". איש האופוזיציה רומן פרוטסביץ' שהה על הטיסה, שעברה לזמן קצר בלבד בשמי בלארוס בדרכה מיוון לליטא, אך דקות ספורות לפני הנחיתה השלטונות בבלארוס הורו למטוס לשנות בפתאומיות את דרכו ולנחות במינסק – לכאורה בגלל דיווח על פצצה. כשהמטוס נחת שם אף פצצה לא נמצאה בו, אבל מתנגד המשטר כן – והוא נעצר. התקרית זכתה לסיקור נרחב בעולם ומדינות רבות הטילו סנקציות תעופתיות על בלארוס, כולל כמה מדינות באירופה שאסרו על מטוסי החברה הלאומית לטוס או לנחות בשטחן.
עולם התעופה מושפע כאמור מאוד ממשבר הקורונה ומכל גילוי של וריאנט חדש, עלייה בכמות המתחסנים או ירידה במקומות מסוימים - כל אלה ועוד משפיעים כמעט באופן מיידי על הענף. כפי שזה נראה כרגע, התחום ימשיך בהתאוששות המתונה גם בשנה הקרובה, אבל הוא לא צפוי לחזור למה שהיה טרום משבר הקורונה, לפחות לא בשנה הקרובה.
פורסם לראשונה: 14:11, 28.12.21
