העשור האחרון היה מצוין עבור ענף התיירות הישראלי; על פי נתוני ארגון התיירות העולמי UNWTO - הכניסות הבינלאומיות של התיירים לארץ גדלו באופן משמעותי מדי שנה, וגידול ההכנסות ממנה התקרב ל-2 טריליון דולרים בשנה. הצמיחה המשמעותית של הענף, זיכתה אותה במעמד המכובד כאחת משלושת ענפי הייצוא הגדולים ביותר בעולם.
בארבע השנים האחרונות, נעשה מאמץ עצום בישראל לשפר את האטרקטיביות של המוצר התיירותי הישראלי, והתוצאה ניכרה בגידול קבוע במספר התיירים שנכנסו למדינה (בשנת 2019 נכנסו למדינת ישראל מספר שיא של כ-4.5 מיליון תיירים). בנוסף, הושקעה מחשבה רבה בתכנון גידול מספר בתי המלון ומספר החדרים בהם, לאור המגמות בשנים האחרונות.
מלבד החשיבות הכלכלית שיש לענף התיירות, יש לו גם חשיבות חברתית ופוליטית רבה, והוא משפיע על ענפי כלכלה רבים. על מנת להמחיש במה מדובר, נציין כי על פי ההערכות כל תייר משאיר בממוצע כ-1,400 דולר בביקור.
השמיים הפתוחים בכל העולם, שינויים בטעמי הקהל, יציאה לחופשות קצרות מספר פעמים בשנה, והרצון להתחבר באופן אותנטי לאנשים ולתרבויות במדינות אחרות - העצימו את תנועת התיירים בעולם כולו, ובפרט אצלנו.
בשל כך, פותחו מוצרים תיירותיים כמו ה-City Brake (חופשות קצרות בערים מרכזיות כמו פריז, לונדון, וינה, ברצלונה, תל אביב, ירושלים ועוד) וחופשות נישה כדוגמת משחקי כדורגל בברצלונה, הופעה של זמר ידוע בברלין או השתתפות במרתון ירושלים.
בשנים האחרונות נוצרה גם מגמה המכונה Silver tourism הפונה לבני הגיל השלישי. אלה משוחררים ממחויבויות לעבודה ולילדים, הם מסודרים מבחינה כלכלית ויוצאים לטייל ברחבי העולם ומזינים את ענף התיירות העולמי.
בלי בתי מלון, ספינות קרוז וערים צפופות
מגיפת הקורונה שפרצה בדצמבר 2019 - תחילה בעיר ווהאן שבמחוז חוביי, ובהמשך התפשטה לשאר העולם - תשפיע ותשנה לחלוטין את המגמות בענף ואת היקפי הפעילות. בימים אלה, כשכל העולם מתמודד עם הנגיף, ניכרת מגמת התכנסות של כל מדינה לתוך עצמה, הגבולות "סגורים" והאנשים שואפים להימצא בסביבתם הטבעית, הבטוחה והמוכרת. כמה מהמגמות שיתרחשו, להנחתי לפחות, בענף התיירות העולמי ב"יום שאחרי":
פחות ערים - יותר טבע. תוצאות ה"ריחוק החברתי" הזה שנכפה על מרבית תושבי העולם בימים אלו, יישארו איתנו עוד זמן רב ויגרמו לכך שתיירים פוטנציאליים יוותרו על השהייה במקומות הומי אדם כמו ערים סואנות, ויעדיפו לבלות יותר בטבע ובמרחבים פתוחים ולא צפופים.
לפיכך, תיירות הצימרים וחוות הבודדים תפרח ומנגד, מוצרי תיירות כמו City Brake יפגעו קשות בשלב הראשון. הימים שבהן ערים כמו ונציה, רומא, אמסטרדם או ברצלונה התמודדו עם כמויות עצומות של תיירים (ואף ניסו להיאבק ב-Over Tourism באמצעות מיסוי ייעודי והגבלות), נראים לפתע רחוקים מאוד.
בלי אצטדיוני כדורגל. ייקח זמן רב עד שנחזור לאותם ימים. קשה לדמיין תייר ממדינה זרה, שבעתיד הקרוב ייכנס לאצטדיון כדורגל באנגליה או בספרד עם עשרות אלפי אנשים ממדינות שונות. כלומר, "נישות תיירות" מסוימות יקבלו מכה קשה. רמות התפוסה בבתי מלון בערים מרכזיות ועמוסות תרד משמעותית, ולכך מן הסתם תהא השפעה גם על המחירים.
פגיעה קשה בתעשיית הקרוזים. בנוסף, בני האדם יתרחקו ככל הניתן גם ממערכות להסעת המונים, ומדינות שבהן קיימות מערכות צפופות מסוג זה - יאלצו לפתח אלטרנטיבות לתייר ה"חרד". גם תעשיית תיירות הקרוזים, שבשנים האחרונה זכתה לעדנה רבה, תיפגע קשות.
מרחב ישיבה רחב יותר במטוסים. גם חברות התעופה תצטרכנה להעריך מחדש את אופן חלוקת מרחב הישיבה לנוסע במטוס, והמרחב הציבורי העמוס בתוך שדות התעופה יצטרך לעבור שינויים והתאמות.
שינוי משמעותי בחופשות של בני הגיל השלישי. ה-Silver tourism, כלומר בני הגיל השלישי עם ה"כיסים עמוקים" ואלו שחשופים יותר לסיכונים בריאותיים, יחפשו אלטרנטיבות בטוחות יחסית עם מקסימום "ריחוק חברתי".
מי הראשונים שיחזרו לטייל בעולם?
הראשונים, כנראה, לחזור לתיירות פעילה יהיו התרמילאים הצעירים, שפחות חשופים לסיכונים בריאותיים מבחינת נגיף הקורונה. יחד עם זאת, תיירות הצעירים נחשבת ל"מכניסה" פחות מבחינה כלכלית, ואינה רלוונטית כמעט לצריכה של מוצרי תיירות יקרים, כמו גם לשימוש בתשתיות לינה תיירותיות יקרות דוגמת בתי מלון בערי תיירות מובילות.
ומה המגמה הצפויה בתיירות העסקית?
תיירות ה-MICE - Meetings, Incentives, Conferencing, Exhibitions נחשבת לתיירות המכניסה ממון רב לענף בכל העולם. לכנסים, תערוכות וועידות בינלאומיות, מגיעים אנשים שהם לרוב מובילי דעה בתחומם, ממוצבים מקצועית במקום גבוה, והשתתפותם ממומנת על ידי גורמים המשקיעים הרבה כסף בכדי לייצר עבורם חוויה ברמה גבוהה.
7 צפייה בגלריה
גם התיירות העסקית תחטוף פגיעה קשה: כנס התיירות הבינלאומי 2020 שנערך בישראל קצת לפני שהמגיפה הגיעה
(קרן נתנזון ויץ)
באופן טבעי, אירועים כאלה כוללים מבקרים ממדינות רבות, ואין ספק שבתקופה הקרובה רבים מהמשתתפים הפוטנציאליים יבחרו לשמור על "הריחוק החברתי" ולהימנע מהשתתפות, ולכך גם תעשיית ה-MICE תחווה פגיעה קשה בתקופה הקרובה.
הזדמנות לחיזוק התיירות בפריפריה
נראה, אם כך, כי מדינות שישקיעו בפיתוח וחיזוק מוצרי תיירות הנשענים על מרחבים וטבע, תוך הוכחה של מסוגלות ועשייה בתחומי הבריאות, ההיגיינה, התברואה, הביטחון והבטיחות - הן הראשונות שייהנו מהחזרה לשגרה.
אגב, זו יכולה להיות הזדמנות מצוינת, ברמה הלאומית, לחיזוק התיירות במרחבים מדהימים כמו הנגב והגליל. נדרשת הקמת מנהלת ייעודית בהובלת משרד התיירות ובהשתתפות כל בעלי העניין הרלוונטיים ממשרדי הממשלה, בהם המגזר העסקי, השלטון המקומי, עמותות תיירות ועוד.
7 צפייה בגלריה
המטרה: למשוך תיירים לישראל ולחזק את התיירות בפריפריה. מעיין עין עקב בנגב
(צילום: Yoavd, ויקיפדיה)
על המנהלת להכין מבעוד מועד תכנית לפיתוח מוצרי התיירות הרלוונטיים, לשיפור התכנים והשירות וגיבוש תכנית שיווק אשר תמנף את היתרון היחסי שלנו כמדינה בטוחה, המסוגלת להתמודד טוב יותר ממרבית מדינות העולם עם אירועי משבר ואסון. או במילים אחרות, המסר אותו יש להדגיש כאן הוא: אם אתה תייר בישראל, אתה בטוח!
אילן רובין הוא יועץ אסטרטגי, בשנים האחרונות ליווה וייעץ למשרד התיירות והוביל את התכנית האסטרטגית של עיריית תל אביב בתחום התיירות.
