בן גוריון היה פמניסט? ראש הממשלה הראשון, דוד בן גוריון, היה ידוע בדעותיו המתקדמות לתקופתו בעניין שילוב נשים בתפקידים בכירים, וחיזוק מעמדן בהנהגת המדינה ובצמרת צה"ל. הוא אף התבטא לא אחת, כי חשוב לראות נשים לוקחות חלק פעיל בהיסטוריה המתגבשת של הקמת היישוב הציוני, ומתפקידם של הגברים לקדם זאת ולא רק של ארגוני הנשים.
את דעותיו אלו, כאמור, נהג לומר לא פעם. כעת, מסתבר כי אחז בהן גם כשהיה מדובר במשפחתו. לקראת תערוכת "הזקן והעם 2" שתוצג בעוד כחודשיים בצריף בן גוריון שבשדה בוקר, נברו אנשי המכון למורשת בן גוריון במכתביו של "הזקן", ומצאו שלל תכתובות בינו לבין אזרחים רבים בנושא שהיה כל כך קרוב לליבו – עיברות שם המשפחה לשם עברי, כחלק מתהליך ציוני רחב והתנערות מהגולה. היה זה נושא טעון באותה תקופה, וכראיה לכך נמצאו לא מעט מכתבים שעסקו בו.
אחד מאותם מכתבים עתיקים שנמצאו הגיע מאזרח אכפתי בשם יוסף כהן צדק, שנזף בבן גוריון על כך שבעודו מעודד את כל סובביו למצוא שמות עבריים, הרי שאצלו בבית הוא אינו נוהג כך, ולראיה – רעייתו עדיין אוחזת בשמה הגלותי – פולה. "משום מה לא מצאת לנחוץ לתת שם עברי לזוגתך הכבודה, מרת פולה", הוא התריס בפניו ואף הציע שם עברי בעל צליל דומה – פעל-יה. "ואהיה שבע רצון אם תיישר הצעתי לפניכם", סיים כך את מכתבו.
בן גוריון, ברוח תפיסתו הליברלית, ענה לו נחרצות באמצעות מכתב: "רעייתי עומדת בפני עצמה, והיא קובעת השם שייקרא לה". ה"זקן" אף הוסיף כי שם המשפחה הוא הקובע, ולא הפרטי.
בתערוכת "הזקן והעם 2", שתיערך אחרי חג הפסח (התאריך המדויק טרם פורסם) יוצגו מסמכים, צילומים וכתבות המשקפים את מערכת היחסים המורכבת של בן גוריון עם הציבור הישראלי. "הוא השתמש בכלים שונים כדי להשמיע את רעיונותיו ודרישותיו מהעם, אבל בניגוד לדימויו, הקפיד גם לשמוע את ה'עם' באופן ישיר ועקיף, אף שלא תמיד הסכים עם מה שנאמר או נכתב", מסרו מארגני התערוכה.