ערן דורון ראש המועצה האזורית רמת נגב מספר על ההכנות לפסגת הנגב
(צילום: רועי עידן)
מה שאזור די מנומנם לא עשה, אולי פסגת מנהיגים תעשה: פסגת הנגב, שבמסגרתה יתארחו שרי החוץ של ארה"ב, איחוד האמירויות, מרוקו, בחריין ומצרים החל מהיום (יום א') שמה על המפה את אזור שדה בוקר.
הוועידה עצמה תתקיים במלון קדמא של רשת ישרוטל, מלון יחסית חדש שנפתח בתקופת משבר הקורונה בתוך קיבוץ שדה בוקר וצמוד מאוד לצריף בן-גוריון.
באירועים מסוג כזה אנו לרוב נראה בחירה באותם המלונות הקבועים בירושלים או מקסימום בתל אביב, אך הפעם נעשתה בחירה שונה לחלוטין. "הם בחרו במלון כי הם רצו אווירה לא רשמית סטייל קמפ דייוויד ולכן קדמא נבחר", סיפר מנכ"ל המלון בריאיון לאולפן ynet .
המלון, שמעוצב בסגנון אורחן קדום, באמת נותן הרגשה של מקום אירוח שונה ממה שיש בנוף הישראלי. אפילו מעט מזכיר ריזורטים רחבים המתמזגים עם הטבע במקומות כמו מקסיקו, דרום ספרד וסיישל.
אך הבעיה של מלון שכזה היא לא מה שקורה בתוך הקנקן הנבטי אלא מחוצה לו. נופשים, בדגש על משפחות עם ילדים קטנים, שיגיעו למלון אולי ייהנו מבריכה נחמדה (לא מאוד גדולה), מחדרי משחקים וג'ימבורי מרשימים והרבה שטח להתרוצץ בו. אז ברגע שמיצו את אלו – ייאלצו לגלות שאין הרבה מעבר.
מחוץ למלון נמצא כאמור מתחם הצריף של בן-גוריון. המתחם כולל מספר מבנים הקשורים לבן-גוריון, בהם הבית שלו ושל פולה אשתו, שלפי עובדי המקום עבר צביעה ושדרוג קל ממש לאחרונה. הכניסה למתחם היא די חופשית, מה שלרגע נשמע נחמד ואף מקל, בעיקר כשיש ילדים קטנים שלא צריך לעמוד איתם בתור לכרטיסים.
מצד שני, התחושה היא שנכנסים ל"עוד" מקום. כאילו לא התרחשו בו תהליכים דרמטיים וכאילו לא מדובר בראש הממשלה הראשון של ישראל, אלא בעוד בית נחמד בתערוכת בתים פתוחים. אין הסבר, אין ליווי והאישה שיושבת בכניסה לצריף בעיקר מעירה בחוסר נחמדות ועונה בחוסר סבלנות לעוברים ולשבים. כל אלו גרמו למבקרים באזור לצחקק בציניות על עצם ההשוואה לבתיהם של מנהיגים גדולים במדינות אחרות.
חלק אחד ששופך קצר אור מהול באלכוהול במתחם, הוא בית הקפה על שם אשתו של ראש הממשלה הראשון, אשר כולל גם סוג של יקב. כלומר מקום להזמין ממנו בקבוקי יין שמיוצרים באזור או ארוחת טעימות לצד מאפים בינוניים ופלטת גבינות מפתיעה.
אבל בחזרה לקטנים בחבורה, שמחפשים קצת אקשן. אז זהו שאין ממש. נסיעה של כ-40 דקות דרומה מהמלון תביא אתכם אל חוות האלפקות שבמצפה רמון. עוד מקום עם פוטנציאל שלא מימש את עצמו מספיק. חווה עם יותר מדי שטח ומעט מדי אלפקות או לאמות או סוסים. מדריכי המקום חביבים ושירותיים באופן כמעט הפוך למקום עצמו. שביל העגלות הוא לא באמת שביל ולא ממש מונגש לגלגלים.
ובכללי, יש הרגשה שהאלפקות והחווה כבר מאוד עייפות מהמעמד ואם לפני 30 שנה זה היה זכור לי כחוויה נחמדה, נראה שזה נשאר בדיוק שם.
10 צפייה בגלריה
כמו עוד סיור באירוע בתים פתוחים. הסלון של דוד ופולה בן-גוריון בצריף שדה בוקר
(צילום: שירי הדר)
אפשר לעשות טיולי ג'יפים וגמלים, טוענים אנשי המלון, אבל תלוי באיזו תקופה ושעה ויום אתם באים. אפשר גם לטייל ברגל בנחל חווארים, אבל פה זה נגמר.
במלון עצמו אין מדשאות או גינת משחקים שתוכלו לתת לקטנים להשתעשע חופשי. אם תרצו אפשר לצאת ממנו ולנסות להיכנס לגינה של הקיבוץ עצמו שמאחורי המלון.
להבדיל מאזורים אחרים בנגב ובערבה בכלל, שהתעוררו בשנים האחרונות ומלבד אירועים ופסטיבלים ידעו לחדש את מקומות האירוח שלהם, להכניס אטרקציות עדכניות שמדברות לכל הגילים ולהנגיש גם את המחירים, נראה שאזור שדה בוקר ובתוכו מלון קדמא עוד מחפשים את עצמם ואת האפיון המיוחד שלהם בנוף המדברי.
אולי פסגת מנהיגים מהעולם הערבי וארה"ב שיגיעו לכאן לראשונה, תיצור עניין מעבר לים וכשהתיירים יגיעו להפריח את השממה, זה לחלוטין יכול להוות קטליזטור להתעוררות האזור כולו.
