5 צפייה בגלריה
הערות בכתב ידו של בן גוריון בספרים שנמצאו כעת בספריית ביתו בשדה בוקר
(באדיבות צריף בן גוריון, צילם עמית חכם)
בן גוריון היה חובב שפות גדול, אבל תמיד מרגש לגלות עד כמה. ברישום מחדש של הספרייה שלו בצריף שבשדה בוקר, נתגלו ספרים מעניינים בשפות אקזוטיות. אחד מהם הוא "דון קיחוטה" (דון קישוט), אותו התעקש לקרוא בן גוריון בספרדית, למרות שתורגם לעברית באותה התקופה. בעזרת הספר למד "הזקן" ספרדית ובשולי העמודים ניתן למצוא הערות בכתב ידו גם בתעתיק לעברית, סימני שאלה ופירושים.
עוד נמצאו בספרייה העשירה ספרים ביפנית, באיטלקית ואפילו באמהרית. הרישום מחדש מתבצע במסגרת עבודות שימור צריף המגורים של פולה ודוד בן גוריון ותיעוד החפצים בו, כחלק ממיזם "ארץ חפץ" של יד בן-צבי. זאת בשיתוף משרד ירושלים ומורשת. כך שבקרוב גם ציבור המבקרים יוכל לראות את התגליות החדשות.
את הספרדית שלו בן גוריון למד במיוחד בשביל לקרוא דון קיחוטה בשפת המקור. נמצא גם עותק של הספר "הנסיך" של המדינאי האיטלקי ניקולו מקיאוולי, גם בשפת המקור - איטלקית, אותה כנראה הבין כי ידע לטינית.
5 צפייה בגלריה
בן גוריון עם הספרים בסלון ביתו
(צילום: פאול גולדמן, אוסף גולדמן, מוזיאון ארץ-ישראל, תל-אביב)
בן גוריון בעצמו התייחס לשפות שבהן דיבר והכיר: "רוסית, כמובן, שהרי הייתה זו השפה המדוברת בארץ הולדתי. עברית שהחילותי ללמדה מסבי עוד בהיותי פעוט ושמעולם לא חדלתי ללמדה. גרמנית שלמדתי בבית הספר. לטינית, שגם אותה למדתי בבית הספר. יוונית, שלמדתי כפי שסיפרתי לך בזמן ההפצצות בלונדון.
"תורכית שלמדתי באוניברסיטת סלוניקי וקושטא, גם צרפתית, שנאלצתי ללמוד בהיותי סטודנט בקושטא, מפני שלא היו אז ספרי לימוד תורכיים בתורת המשפט, אלא רק צרפתיים. ספרדית למדתי רק בשנות החמישים... כי רציתי לקרוא את דון קישוט בשפת המקור. שפות אלה אני יודע לאחר שלמדתי אותן. אך באורח מוזר, לבד מעברית, אנגלית היא השפה שבה אני חש עצמי חופשי ביותר לבטא עצמי אף שהיא השפה היחידה שמעולם לא למדתיה בצורה מסודרת". כך צוטט בביוגרפיה שלו שכתב משה פרלמן.
"ציטוטים מדון קישוט שמשו נושא שיחה עם אורחים מדרום אמריקה"
מעבר לזה, גם יצחק נבון בספרו התייחס לאהבתו של ראש ממשלת ישראל הראשון לשפות: "התחלתי ללמד את בן -גוריון ספרדית. נהגתי לבוא אל ביתו בתל-אביב בימי שישי, ולפעמים לפני ישיבות הממשלה. לימים, כאשר התקדם בלימוד השפה הספרדית, הוא ביקש ממני מילונים והתחלנו לקרוא את דון קישוט של סרוונטס במקור. את נאום דון קישוט בפני רועי הצאן כבר ידע כמעט בעל-פה, והוא שימש תמיד נושא לשיחה, כאשר הגיעו לישראל אורחים מדרום אמריקה".
בספר של דון קיחוטה יש כמה סוגי כתב, לא ברור האם מדובר בכתב ידו של בן גוריון או נבון.
גיל שניידר, מנהלת צריף בן-גוריון הסבירה כי "בכל יום אנו רושמים כ-20 ספרים מספרייתו הענקית של בן גוריון' הכוללת כ-5,000 ספרים. ספרים אלו יירשמו בפורטל מיוחד שיתעד את הספרים, את התמונות שלהם ואת ההקדשות המיוחדות שנכתבו לבן גוריון, בדרך כלל על ידי מחבר הספר. רישום זה מאפשר לנו לחבר את הנקודות, להיחשף להוכחות לסיפורים על אודות האיש וללמוד עוד אודותיו בעזרת תחומי העניין שלו".
העותק של "הנסיך" ניקולו מקיאוולי שעשע את אנשי הצריף. בארכיון נמצאים גם מאמרים מהעיתונות באותה התקופה, אחד מהם של יוחנן בדר, ממייסדי תנועת החרות ועורך העיתון "חרות".
ב-1953 תהה באחד ממאמריו בעיתון: "האם מר בן גוריון למד מספרי מקיאבלי (א"ק: כך במקור)? האם תוך קריאת ספרים מרובים (והוא קורא הרבה, הוא ממש בולע ספרים!) נשתקעה דעתו על דפי 'הנסיך' ועל פרקים של 'שליחות בשולי ליוויוס' ועל 'דברי ימי פירנצה'? לא בנאומיו בכנסת תמצא תשובה... ההגדרה המפורסמת של מקיאבלי אומרת כי על השליט להיות שועל ערום ואריה כאחת... בכל זאת אין לי רושם כי למר בן גוריון דרושה תוספת של תורת מקיאבלי לעורמה הטבעית שלו ולאופיו שכולו שאיפה לשלטון. אפילו הליכתו לשדה בוקר- גם זה צעד נוסף לכיבוש שלטון".
