מוני שפיר בן 62 הוא דייל שעובד כשבע שנים בחברת ישראייר ואחד מהדיילים היותר עסוקים בשנה האחרונה. לא רק שהוא כמעט ולא הפסיק לטוס בזמן שהרבה מחבריו נאלצו לצאת לחל"ת, "לא היה אכפת לי שאני בקבוצת סיכון, רק להמשיך לטוס", הוא גם לא הפסיק לטפח את התחביב שלו בזמן הזה - צילום מטוסים, שדות תעופה וטבע.
שמו של שפיר מוכר מאוד בקהילות צלמי המטוסים והוא אף הפך לאחרונה לצלם הבית של נתב"ג, בנוסף לחברה שבה הוא עובד כמובן. שפיר מצלם בפילם משנת 1983 כתחביב, ב-2008 עבר לצילום דיגיטלי אבל המומחיות שלו - צילום מטוסים, הגיעה כאשר הגיע לצלם את המטוס הגדול בעולם שנחת בישראל, בפברואר 2008. הפעם הבאה שינחת כאן תהיה כבר ב-2020.
מה גרם לך לצאת ולצלם כל כך הרבה בשנה האחרונה?
"למרות שמגפה העולמית, בעולם התעופה לא היה משעמם לרגע. הגיעו לארץ מטוסים מאוד מיוחדים", מסביר שפיר. ואכן, נחתו כאן מטוסי מטען ומטוסים של חברות תעופה שלא מגיעות לכאן בימי שגרה. "מטוסים שלא חלמנו שיגיעו לכאן".
"לא היה אכפת לי שאני בקבוצת סיכון, רק להמשיך לטוס"
לצד אלו, הגיעו הסכמי אברהם והפתיחה ההיסטורית של הקו בין ישראל ודובאי, מה שהגשים לדייל-צלם חלום אישי. "החלום שלי הוא שינחת בארץ 380 של אמרייטס", שפיר מתכוון למטוס האיירבוס A 380 המפואר של חברת התעופה הלאומית של איחוד האמיריות. "הייתי רוצה לראות את כמות הצופים שיבואו לראות אותו נוחת כאן. זאת תהייה חוויה אדירה".
"כל יום יוצר הזדמנויות צילום חדשות וחבל לפספס. יש אירועים שלא יחזרו ומטוסים שיש הזדמנות של פעם בחיים לצלם, לכן בימים שאין לי טיסות אני יוצא ומנצל את הזמן הכי טוב שאפשר", מספר שפיר ומזכיר בנקודה זאת את מנהל נתב"ג, שמוליק זכאי ואת דובר רשות שדות העופה עופר לפלר לטובה. "הם וכל עובדי השדה מפרגנים ועושים רבות למען צלמי התעופה בארץ ויש אלפים כאלו".
"בשנה האחרונה הגיעו לנתב"ג מטוסים שלא חלמנו שיגיעו לכאן"
מה המקום או התמונה הכי מטורפים שיצא לך לצלם בשנה הזאת?
"אני בחרתי בשני נושאי צילום שמסקרנים אותי ומאתגרים אותי במיוחד: צילום תעופה וצילום ציפורים. את התמונה המטורפת ביותר צילמתי דווקא ביוון, באגם קרקיני צפונית לסלוניקי. עם זריחה עליתי על סירה ומתוכה צילמתי קבוצה של שקנאים מסולסלים בבוקר אפור ודרמטי.
שפיר ראה הרבה מראות לא שגרתיים לאורך שנותיו כחלק מצוות האוויר של ישראייר, ובשנה האחרונה בעיקר. אם מקרים קשים כמו הטסת ארונות קבורה או מקומות לא צפויים שבהם נחת כחלק מטיסות חילוץ והבאת ציוד רפואי. עם זאת, אחד הדברים העצובים ביותר שראה, לדבריו, הוא נמל התעופה הבינלאומי של ישראל - ריק לחלוטין.
"לראות את נתב"ג ככה זה מראה עצוב. במשך שבע שנים אני מגיע לטיסות ועובר בטרמינל מלא פליאה. איך המקום הזה תוסס ומלא פעילות 24 שעות ביממה. זה לא תענוג אבל זה גם תיעוד חשוב. הלב נחמץ כשרואים את הטרמינל ריק ועובדי השדה בבית.
"לראות על לוח הטיסות טיסה אחת בלבד - זה עצוב. כל מה שאתה רוצה זה שהמשבר יעבור כבר ונחזור לחיים רגילים. הדרך שעושה איש צוות מהכניסה לשדה ועד לחדר צוות מלאה במחשבות פילוסופיות, מתסכלות בימים אלו. והדרך אורכת כרבע שעה. המצלמה תמיד איתי מוכנה. יש משהו מאוד סוריאליסטי לראות מקום כל כך פעיל וכתוצאה מהמגפה - עומד ריק".
"הלב נחמץ כשרואים את הטרמינל ריק. לראות על לוח הטיסות טיסה אחת בלבד - זה עצוב"
שפיר מספר על שיטת עבודה שהיא בעצם - לצלם (כמעט) כל הזמן. "אני מצלם מתי שאפשר - גם בטיסות חילוץ וגם בטיסות מטען. כל פעם שיש אפשרות וזה לא פוגע בתפקידי במטוס - אני מצלם. אני מאוד אוהב את המראות בתא הטייס ומאוד אוהב לצלם את הטייסים שלנו והנופים הנשקפים. לא תמיד מתאפשר אבל כשזה קורה התוצאה נפלאה".
האם בסופו של דבר משבר הקורונה גרם לך לצלם תמונות שבשגרה לא היית יכול?
"בהחלט. נגיף הקורונה גרם לי לצלם אותנו כדיילים בחליפות מגן. ביצענו טיסות מטען לסין שם צילמתי מטוסים מדהימים. הקורונה הביאה אותנו ליעדים שלא חלמנו עליהם כמו אוזבקיסטן או טנזניה בשבוע שעבר. עשינו דברים וחווינו חוויות מטורפות".
איזה מטוס לא האמנת שצילמת כשהגיע לארץ?
"זה לא היה מטוס אלא כדור פורח". שפיר מתכוון לאותו היום המיוחד שבו דובר הרשות, לפלר אירגן מטס כדורים פורחים מעל נתב"ג. "לבקשתו, עליתי על הכדורים הפורחים - שזו חוויה בפני עצמה. התמונות שצילמתי מהכדור מרגשות אותי במיוחד. כמו למשל, התמונה שצילמתי את הכדור יוצא מתוך הענן. טרמינל 3 מהאוויר היה צילום שחלמתי עליו הרבה זמן והוגשם".
יש לך תכנון לעשות משהו עם כל הצילומים האלה יום אחד?
"כיום אני מפרסם את התמונות שלי באתר המוביל בעולם לצילומי מטוסים, ובו יש לי מעל 4,500 תמונות. כששואלים אותי - למה אתה לא עושה תערוכה? אני עונה שקשה לי לבחור את התמונות. כולן יפות ואני לא רוצה לפסול אף אחת. לכל צילום יש סיפור מאחוריו וקשה לי להחליט.
"אולי בעתיד. בינתיים שפיר מצלם גם לעמוד האינסטגרם של נתב"ג וגם לאתר הרשמי של השדה בהתנדבות. "אני מצלם בכיף ונהנה מכל רגע וזה מה שגורם לי אושר".
"קשה לי לבחור תמונה אחת, כולן יפות. לכל צילום יש מאחוריו סיפור"
מה התגובות שקיבלת מתוך ישראייר על התחביב שלך?
"מנכ"ל ישראייר פירגן לי מהרגע הראשון שהתחלתי לעבוד בחברה. כל אחד מכיר את שמי וכולם מפרגנים. אפשר לומר שהיום אני הצלם של ישראייר ואני מאוד גאה בזה. בעבר גם הדרכתי את מדריכי "נתור" בנושא צילום.
כשהעולם יחזור לסוג של שגרה - מה הדבר הראשון שתרצה לצלם שוב?
"הייתי מאוד רוצה לחזור ולצלם את השקנאים שוב באגם קירקיני ביוון. נשאר לי טעם של עוד מהמקום המופלא והקסום הזה. וכדייל אני ממש מחכה לחזור לשגרה לאקשן של הטיסות".
לעוד תמונות מטוסים מכל הזמנים - היכנסו לעמוד הצילומים של מוני שפיר באתר לצילומי מטוסים Air Team Images.