למה בעצם חסמו את הטיסות?
(צילום: אורי דוידוביץ)
סגירת השמיים בישראל לא נובעת רק משיקולים רפואיים של מניעת קורונה – כך גילינו הבוקר (יום א') כאשר ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, ד"ר שרון אלרעי-פרייס, אמרה בריאיון ל"כאן רשת ב'" כי "ההצדקה לזה היא יותר הצדקה של שוויוניות. אנשים במדינת ישראל שמוטלות עליהם הגבלות לא יכולים לזוז אלף מטר, אבל מישהו שיש לו כסף יכול לקנות כרטיס טיסה ולנסוע למקום אחר". בחברות התיירות מיהרו למתוח ביקורת חריפה על מערך השיקולים ולדרוש מהממשלה לשנות את מדיניותה.
בנוסף לד"ר אלרעי-פרייס, גם בכיר במשרד הבריאות אישר בשיחה עם ynet כי בדיונים על הגבלת הטיסות השיקול המוביל היה ליצור שוויון בין אלו שיכולים לטוס לאלו שאינם יכולים לטוס. כשנשאל מה ההיגיון, השיב הבכיר: "אין היגיון, אתה צודק".
שירלי כהן עורקבי, סמנכ"ל שיווק ומכירות באשת טורס, אמרה בתגובה לדברים כי "חוסר התכנון והעקביות של משרדי הממשלה מעמיד את הלקוחות ואת חברות התיירות בפני שוקת שבורה. ממתי שוויוניות מהווה שיקול בהפעלת טיסות? מה קורה בימי שגרה כשחלק מהישראלים יכולים לטוס ואחרים לא? ואיך ערך השוויון בא לידי ביטוי אם חברות התיירות, שנפגעו הכי הרבה מתחילת המשבר, לא קיבלו שום מענק או פיצוי מתחילתו? די בהחלטות השערורייתיות שהתקבלו עד כה, לכל הפחות יש לאפשר למי שרכש את כרטיסי הטיסה לצאת לחו"ל, ולתת לחברות התיירות למכור את המושבים לטיסות הקיימות שאושרו".
יעקב אמסלם, הבעלים והמנכ"ל של קבוצת אמסלם טורס, אמר בשיחה עם ynet: "לאור ההתבטאות האחרונה היום שחשפה כי הגבלת הטיסות בנתב"ג נעשתה בעיקרה משיקול בשם השוויוניות ולא משיקולים אפידמיולוגיים, אנו קוראים לגורמים הרלוונטיים, לשרת התחבורה ולממשלת ישראל, לשקול מחדש את ההחלטה ולהפעיל את נתב"ג בחזרה, באופן שבו כל המדינות המפותחות בעולם פועלות בצל משבר הקורונה.
"אנו מאמינים גדולים ותומכים בשוויוניות בכל צורה, אך לא ייתכן שבשל שיקולים שאינם ענייניים ענפי התיירות והתעופה יקרסו כלכלית ולא תתאפשר יציאה של נוסעים שעומדים בקריטריונים השונים לטיסה לחו"ל, בין אם לצרכים עסקיים ובין אם לצרכים פרטיים. אנו רואים בהחלטה הנוכחית - לאפשר לנוסעים שרכשו כרטיס עד מועד מסוים לטוס - חוסר שוויוניות משווע ואף טעם לפגם".
איתמר ניר, סמנכ"ל פגסוס טיולים, אמר כי "הניסיון לייצר שוויון במקום שאינו יכול להיות שווה הוא בסיס הסתירה. ראשית יש להגדיר מה המטרות, לאחר הגדרת המטרות יש להציג דרך ברורה כיצד להשיג את המטרות הללו. הדרך צריכה להיות ברורה ושקופה לכולם. המנהיג צריך להבהיר מה משיגים ומה מאבדים. אם משיגים בריאות ומאבדים פרנסה, אז כיצד פותרים זאת? הפתרון הוא לא כל פעם לדבר על סקטור אחר 'שמפריע'".
לדבריו, אם מחליטים כעת להתמקד בעולם הטיסות, זה מעיד על כך ששוב אין יכולת של ההנהגה לתת פתרון מקיף. האחריות תמיד היא על הראש. "אם ההנהגה לא יודעת לתת פתרון מקיף, אזי ההנהגה צריכה לזוז הצידה ולתת לאדם אחד לנהל זאת, על כל ההשלכות שיהיו בשל כך. אין דרך אחרת לפתרון".
בכירה במשרד הבריאות: "מבחינה בריאותית יש סיכון בטיסה"
לא רק בחברות התיירות הביעו פליאה על הדברים. יוסי מהשרון, שמתכנן לטוס עם משפחתו בחול המועד לסלוניקי, אמר בשיחה עם ynet: "מה בדיוק המסר לעם? לשמוע שההחלטה של משרד הבריאות נשענת על שוויוניות בעם - מה זאת השטות הזאת?!". יוסי התייחס גם לדבריה של ד"ר אלרעי-פרייס כי "מבחינה בריאותית יש סיכון בטיסה כי נמצאים במקום צפוף וסגור". "מי באמת שומר על הבריאות שלנו?", שאל, "מי יגיד לנו אם כן לטוס בשבת או לבטל כששרת התחבורה מברכת את הנוסעים ואומרת 'איזה כיף לכם'. אפשר להשתגע".
גיל סתיו, סמנכ"ל שיווק ומכירות של ישראייר, התייחס אף הוא לאמירה כי יש סיכון בטיסה. "שדה התעופה בן גוריון פועל על פי תו כחול בסטנדרטים בינלאומיים – כל מי שמגיע מחויב בהצהרת בריאות, מדינות ירוקות כגון יוון ובולגריה דורשות בדיקות קורונה שליליות מכל מי שטס אליהן, זהו אחד המקומות היותר מפוקחים ומנוטרים בישראל. מי שמגיע לנתב"ג יוצא מביתו, מגיע ברכבו ולמעשה מגיע בקפסולה הפרטית שלו.
"גם הטיסה עצמה, הן בישראייר והן בחברות אחרות, מתנהלת לפי התו הכחול הכולל חיטוי מטוסים, חבישת מסכה, צמצום מגע וכדומה, כל זאת בנוסף לבדיקות הקורונה שביצעו הנוסעים בטיסות למדינות המחייבות זאת. אחוז התחלואה במדינות הירוקות נמוך משמעותית ממדינת ישראל שהינה אדומה. כך שלמעשה בפועל מונעים היום מהאזרחים שחוששים לצאת למקום 'בריא' יותר. כל זאת, מבלי להתייחס לפגיעה העצומה לענף התעופה והתיירות, שנפגע גם כך, דווקא בתקופת החגים שבה הפוטנציאל לביקוש גבוה יותר".
שרת התחבורה רגב בנתב"ג, היום
עו"ד יעל כהן שואאט, סגנית סגנית היועמ"ש של המועצה לצרכנות, אמרה ל-ynet: "אנחנו מצפים שכאשר המדינה עצמה, באמצעות נציגיה מצביעה על הסיכון הקיים בטיסה, גם אם מדובר בטיסה למדינות ירוקות, היא לא תשאיר את הצרכן בסיטואציה שבה הוא צריך לבחור בין בריאותו לבין כספו, אלא תאפשר לצרכנים לבטל את כרטיסי הטיסה, להימנע מהסיכון הבריאותי, האישי והציבורי, ותחייב את החברות להשיב את הכספים.
"נראה שבנושא של הטיסות שוב הצרכן הוא זה שמשלם את המחיר. חשוב שהנחיות הממשלה לציבור בעת הזאת יהיו ברורות וחד משמעיות ויגובו ברשת ביטחון מתאימה. היה וההמלצה היא להימנע מטיסות - יש לאפשר את ביטול הכרטיסים ולעודד את הצרכנים להימנע מהן, היה ואין מניעה לטוס - יש לומר זאת באופן ברור".
במסגרת התקנות החדשות שאושרו הלילה הוחלט להאריך את הסגר מ-11 באוקטובר (אחרי שמחת תורה) עד ל-14 באוקטובר. לפי שעה, נוסעים שרכשו כרטיסי טיסה לשלושת הימים הללו לא יהיו רשאים להגיע לנמל התעופה במסגרת הנסיבות שבהן מותר לאדם לצאת מביתו. לפי ההערכות, אלפי כרטיסי טיסה נרכשו לתאריכים אלו.
יש לציין שעם כניסת הסגר לתוקף ב-25 בספטמבר עודכנו חברות התעופה על-ידי מנהל נתב"ג שמואל זכאי שיוכלו למכור כרטיסי טיסה שוב החל מ-11 באוקטובר.
להלן פירוט התקנות:
- נוסעים יידרשו להציג אישור כתוב המציג את מועד רכישת הטיסה בכניסה לטרמינל.
- לחלופין, נוסעים יידרשו להציג אישור חלופי מאת מנכ"ל משרד התחבורה, או הצהרה שלפיה הטיסה היא למטרה חיונית. כזכור, הממשלה קבעה כי מותר לטוס רק במקרים שבהם נוסעים רכשו את כרטיסי הטיסה עד למועד תחילת הסגר השני, שהחל ב-25 בספטמבר בשעה 14:00.
- דיפלומט זר המחזיק באחד המסמכים שצוינו יוכל להציגו בכניסה לשדה התעופה.
