בית המשפט המחוזי בתל אביב אישר לאחרונה ניהול תביעה ייצוגית נגד חברת התעופה אל על. הקבוצה אשר בשמה תנוהל התביעה הייצוגית היא כל לקוחות אל על אשר רכשו כרטיס טיסה והוקצה להם מושב אשר לא היה ניתן להטיה אחורה בשבע השנים האחרונות שקדמו למועד הגשת הבקשה לאישור תביעה ייצוגית (אוקטובר 2017 – ל"ד) בכל דגמי המטוסים אותם מפעילה אל על.
הסעד הנתבע הוא להורות לאל על לחדול מגביית מחיר זהה עבור מושבים שאיכותם ירודה, לייחד מושבים אלה במעמד מכירת הכרטיסים וכן להודיע מראש ללקוח על אודות המגבלה שבמושב. כמו כן, נתבע מאל על לפצות את חברי הקבוצה ולהשיב להם את הסכומים שנגבו מהם.
הודעה מתוקנת על אודות הקבוצה המיוצגת פורסמה היום (ה') באישור השופט דורון חסדאי. אל על תידרש להגיש כתב הגנה ואז צפוי להתקיים הליך באשר לתביעה הייצוגית אשר בסיומו יגיע בית המשפט להכרעה, אלא אם כן יגיעו הצדדים להסכם פשרה קודם לכן ובית משפט יאשרו.
במסגרת התובענה הייצוגית טענה המבקשת באמצעות עורכי הדין טל ספיר ואיתי רובין כי אל על הטעתה כביכול את ציבור הלקוחות עת לא גילתה בפניהם כי קיימים במטוס מושבים בעלי מגבלת הטיה של המושב, וגבתה עבור אותם מושבים מחיר זהה למושבים אחרים באותה מחלקה.
המבקשת טענה כי בעקבות נחיתות המושב בטיסה שבה טסה מלונדון לישראל והאופן שבו נדרשה לשבת במשך שעות הטיסה הארוכות נגרמה לה אי נוחות, כך שהיא וחברתה שהייתה עימה בטיסה נאלצו לעשות "תורות" ביניהן בישיבה במושב "הנחות"
המבקשת טענה כי בעקבות נחיתות המושב בטיסה שבה טסה מלונדון לישראל והאופן שבו נדרשה לשבת משך שעות הטיסה הארוכות נגרמה לה אי נוחות, כך שהיא וחברתה שהייתה עימה בטיסה נאלצו לעשות "תורות" ביניהן בישיבה במושב "הנחות" במהלך כל הטיסה. עוד טענה המבקשת כי זה איננו שירות הטיסה אותו היא רכשה מאחר ולטענתה השירות שאותו רכשה כולל מושב מוטה לאחור, ככל שאר מושבי המטוס.
מנגד, אל על טענה כי יש לדחות את הבקשה לאישור תביעה ייצוגית נגדה. חברת התעופה טענה כי בטיסת החזור היה המטוס בתפוסה מלאה והוקצה למבקשת מושב בעל הטיית משענת מוגבלת, וזאת נוכח מבנה המטוס, כאשר שורה זו משמשת בדרך כלל את צוותי דיילי המטוס ואבטחתו ואינה מוקצית לנוסעים, אלה במקרים שבהם הטיסה מלאה.
אל על ציינה כי המושב האמור הוקצה למבקשת במסגרת הליך הצ'יק אין באתר החברה, לאור העובדה שהמבקשת לא בחרה מושב ספציפי כלשהו בעת רכישת כרטיסי הטיסה. עוד נטען כי אל על הוסיפה (בעקבות הליך דומה שהסתיים בהסדר הסתלקות והתנהל נגדה) בהליך ההזמנה באתר שלה, מסך גדול וברור לגבי אפשרויות ההושבה השונות במטוס.
כמו כן, נטען כי בעת בחירת מושב באתר החברה הוספה הערה בכיתוב בולט ובצבע שונה, כאשר נוסע יבחר מושב בעל מגבלת הטיה. הדיון בתביעה הייצוגית יתקיים לאחר שהשופט חסדאי קבע לאחרונה כי "דין בקשת האישור להתקבל בחלקה. ניתן לומר כי מתקיימים בענייננו שאלות מהותיות של עובדה ומשפט ביחס לשאלה האם אל על הפרה את איסור ההטעיה וחובת הגילוי המוטלת עליה עת לא גילתה למבקשת במועד רכישת הכרטיס כי בנסיבות מסוימות כגון תפוסה מלאה ייתכן ויוקצה לה מושב בשורה האחרונה של המטוס, אשר בעל מגבלת הטיה".
עוד קבע השופט כי "טיבו של מושב הטיסה, לרבות קיומה של מגבלת הטיה, מהווה עניין מהותי בעסקה. כמו כן, ולאור העובדה שאין המדובר במגבלה זניחה הרי שלצורך ההכרעה בשלב זה המדובר בפגם שחלה על אל על החובה לגלותו".
מאל על נמסר בתגובה: "לעמדת החברה, היה מקום לדחות את הבקשה לאישור התביעה כייצוגית, בשל שורה של נימוקים. בכוונת החברה להגיש בקשת רשות ערעור על ההחלטה לבית המשפט העליון".
