במשרד התיירות מאמינים בנגב ורוצים שהממשלה תמתג את האזור כמוצר תיירותי בינלאומי. הבוקר (יום א') יגיש המשרד הצעת מחליטים לממשלה ולאחר שזו תאושר יוקצו 120 ימים לגיבוש התכונית שתכלול שיתוף פעולה עם משרדי ממשלה אחרים. "אנחנו חושבים שזה הדבר הבא למדינת ישראל מבחינה תיירותית", אומרים במשרד התיירות.
בשנים האחרונות ישראל שינתה את האסטרטגיה התיירותית שלה. אם בעבר שיווקו את ישראל כולה כמוצר תיירות כללי, בעיקר כיעד תיירותי צלייני, כיום מקדמים מותגים שונים כמו תל אביב, ירושלים, אילת ועוד.
"אזור הנגב מאופיין כאזור שאוצרותיו ההיסטוריים, הגיאולוגיים והתרבותיים ייחודיים בעולם", נכתב בהצעת המחליטים של המשרד. "היותו של אזור הנגב מדבר ידידותי מאפשר שיווקו למגוון רחב של קהלי יעד. כמו כן, מזג האוויר הנוח בעונת החורף מהווה אף הוא יתרון לתיירות, מאירופה בעיקר. הגידול בביקוש לתיירות מדברית בעולם, תיירות בת קיימא והקמתו של שדה התעופה רמון תורמים אף הם לסל היתרונות היחסיים של הנגב כיעד תיירותי מוביל בינלאומי".
מנכ"ל משרד התיירות אמיר הלוי הסביר: "עברנו לאסטרטגיית המותגים, בדיוק כמו שיש טוסקנה ויש פורבנס, הנגב יהיה מוצר על לאירופאים. בספטמבר עד מאי כששם חשוך וערפילי אצלנו מדהים ובהיר, עם מכתשים ותמנע וים המלח. לאירופאים יש את האלפים ולנו יש את הנגב לרכיבה, הליכה, יוגה ומרתונים. במקום 'אפרה סקי' יהיה את ה'אפרה בייק'. במקום ילדי חקלאים שרוצים לעזוב לתל אביב, הם יארגנו את המסיבות, הבדואים יהיו אחראים על הקולינריה".
פיתוח מוצלח של התיירות בנגב יכול להוביל להקמת עוד עסקים, עלייה במספר מקומות עבודה וצמיחה כלכלית שתסייע להשאיר את האוכלוסיה באזור. כמו כן, במשרד התיירות מקווים כי פיתוח מואץ של התיירות יתרום למעבר צה"ל לנגב. "לבעלה של המפקדת הבאה של חיל האוויר יכולה להיות מסעדת שף", הוסיף הלוי. "יש פוטנציאל להגעה של מאות אלפי אירופאים כל חורף".
שר התיירות יואל רזבוזוב (יש עתיד) הוסיף כי "פיתוח תיירותי של הנגב והאזור המדברי הדרומי הינו משימה לאומית חשובה. מדובר בצעד נוסף בדרך להגשמת החזון של דוד בן גוריון להפרחת הנגב. דווקא עכשיו כשאישרנו את חזרת התיירים לישראל אחרי 20 חודשים של שיתוק תעשיית התיירות בשל משבר הקורונה, נכון להציע לעולם את הטוב והיפה שיש לנו בארץ. התיירות שאחרי משבר הקורונה מאופיינת בין השאר ברצון התיירים לנפוש ולתייר באזורים פתוחים ובאזור זה האפשרויות כמעט בלתי מוגבלות".
אביטל קוצר-אדרי, מנהלת מותג הנגב במשרד התיירות, הסבירה כי "מדובר בהחלטה הצהרתית להכיר בצורך של הממשלה בפיתוח תיירותי בנגב. כרגע אנחנו רוצים שהממשלה תכיר בצורך לפתח את הנגב ואת התשתית התיירותית כדי שיהפוך למוצר תיירותי בינלאומי. אנחנו חושבים שזה הדבר הבא למדינת ישראל מבחינה תיירותית. המוצר של הנגב עדיין מאוד בסיסי. יש אזורים שהם יותר תיירותיים כמובן כמו ים המלח ואילת. אבל בתווך יש המון עבודה שצריך לעשות. יש אזורים שזיהינו פוטנציאל לכמויות של פי שמונה אזורי לינה, כמו אזור שדה בוקר ומצפה רמון".
עוטף עזה מכונה בתוכנית "המדבר הפורח". "זה אזור שלא היה בתוכנית המקורית אבל אנחנו מסיימים למפות אותו", אמרה קוצר-אדרי. "במרכז הנגב, אזור המכתשים, אנחנו רוצים לראות גידול של פי 4 בכמויות יחידות האירוח. אם אנחנו רוצים לראות תנועה מאסיבית של תיירים אנחנו חייבים לינה משמעותית יותר. אם מסתכלים על עידן הפוסט קורונה, אנשים אוהבים ומעדיפים אתרים פתוחים יותר. הנגב הוא מענה נפלא".
האתגר: לפתח את התיירות מבלי לפגוע בטבע
בחברה להגנת הטבע בירכו על המהלך אך הזהירו מפני פגיעה בשטחים הפתוחים: "הנגב הוא אזור חשוב וייחודי, המשופע בערכי טבע, נוף וחיות בר והמשימה הלאומית הראשונה במעלה, צריכה להיות שמירה והגנה עליו. החברה להגנת הטבע, תומכת בפיתוח התיירות בנגב, שיתבסס על מוקדי הפיתוח הקיימים, תוך שמירה על הטבע, הנוף והשטחים הפתוחים. לפיתוח תיירות בת קיימא, יש פוטנציאל אדיר, במידה שהוא יתבצע בשילוב ותוך שמירה על הטבע, הנוף והשטחים הפתוחים, שבמרחב.
"החברה להגנת הטבע, כארגון הסביבתי הוותיק והגדול בישראל, העוסק בשמירת טבע והובלת טיולים בנגב, כבר עשרות שנים, תשמח להיות שותפה בגיבוש התכניות לפיתוח התיירות בנגב, על מנת שאלה יבטאו בצורה הטובה ביותר, את האיזון הנכון, בין שימור, לבין פיתוח".
המימוש של התוכנית, לפי הערכות של גורמים במשרד, צפויה לעלות מאות מיליוני שקלים, אך בהמשך, אם ייצא אל הדרך, צפוי להכניס מיליונים רבים למדינה. לפי נתוני המשרד ההכנסה השנתית מתיירות היא 44 מליארד שקלים בכל הארץ, מתוכם 23 מיליארד תיירות נכנסת.
מצד שני, יש לפיתוח תיירותי כזה גם פוטנציאל להרס השטחים הפתוחים, הטבע והנוף, אם לא ייעשה נכון.
