איפה בישראל יבקרו התיירים מהאמיריות?
בזמן שעוד ועוד קווי תעופה בין ישראל לאיחוד האמירויות נפתחים, והפוטנציאל התיירותי בעקבות הסכם השלום נראה מבטיח משני הצדדים, הפלסטינים במזרח ירושלים עוקבים מרחוק וחלוקים בנוגע לאופן שבו אפשר יהיה לנצל את ההזדמנות החדשה. "יש רגשות מעורבים", אמרה פלר חסן-נחום, המשנה לראש עיריית ירושלים ואחראית על תיקי קשרי חוץ, פיתוח כלכלי בינלאומי ותיירות. "חלק מהערבים המקומיים שמפעילים סיורים קצת חשדנים, אבל הרוב מבינים שזה יביא להם שגשוג גדול. בסופו של דבר הם דוברי ערבית ויש להם, אני חושבת, יתרון ייחודי".
כשאיחוד האמירויות וישראל חתמו על הסכם השלום, הפלסטינים הגדירו את המהלך כ"בגידה" שתחליש את העמדה הערבית המסורתית לפיה הכרה ערבית בישראל צריכה להינתן רק בתמורה וכחלק ממהלך להקמת מדינה פלסטינית. בינתיים, מגפת הקורונה הפכה גם את העיר העתיקה בירושלים לעיר רפאים, ותיירות אפשרית מאיחוד האמירויות נראית כמו גלגל הצלה. "יהיו כמה יתרונות לסקטור התיירות הפלסטיני, וזה מה שאני מצפה לו", אמר סאמי אבו דאיה, איש עסקים פלסטיני ממזרח ירושלים ובעלים של ארבעה בתי מלון וסוכנות תיירות במזרח ירושלים. "תשכחו מפוליטיקה, אנחנו צריכים לשרוד".
הסיכוי להגדיל את היקף התיירות הדתית יכול בסופו של דבר לסייע גם לישראלים וגם לפלסטינים, כאשר התיירים העשירים מהמפרץ ועולי הרגל המוסלמים יגיעו לבקר במסגד אל אקצה ובאתרים קדושים נוספים. עד שזה יקרה עיריית ירושלים עורכת כנסים וסמינרים שיסייעו לעסקי תיירות להתכונן לקבל את התיירים מהמפרץ. "אני מאוד נרגשת בגלל שאני חושבת שזה פותח עבורנו עידן חדש של תיירות מוסלמית שמעולם לא הייתה לנו", אמרה חסן-נחום. "על אף שיש לנו שלום עם ירדן ומצרים, מעולם לא ראינו באמת תיירים מצרים או ירדנים, כי זה לא שלום חם".
אבו דאיה מצפה שיגיעו 28 טיסות ביום מהאמירויות לתל אביב, מה שיקל גם על הגעת תיירים מהמזרח הרחוק ומדרום אפריקה. הוא בטוח שאנשי תיירות פלסטינים יוכלו להיות תחרותיים ולשגשג. עם זאת, פלסטינים אחרים סקפטים יותר. יותר מתריסר בעלי חנויות פלסטינים בעיר העתיקה בירושלים, שנסגרה ברובה בגלל וירוס הקורונה, סירבו להשיב לשאלות כתב AP בנושא ואמרו שזה יותר מדי רגיש מבחינה פוליטית.
20 באוקטובר: משלחת מהאמירויות נוחתת בנתב"ג
(צילום: לע"מ )
וברקע כל זה מתעורר חשש שניסיון של ישראל לקדם תיירות למסגד אל אקצה יגביר את המתח באזור. המסגד נחשב לשלישי בחשיבותו באיסלאם הסוני, והוא נמצא כמובן בהר הבית, המקום שבו שכן המבנה הקדוש ביותר ליהודים – בית המקדש (הראשון והשני). בחודש שעבר משלחת של נציגים רשמיים מאיחוד האמירויות נכנסה למתחם ההר דרך שער שמשמש בדרך כלל לכניסת ישראלים. קבוצה קטנה של פלסטינים צעקה לעברם קריאות גנאי.
כמו כן, בחודש אוגוסט מפגינים פלסטינים סמוך לכיפת הסלע שרפו תמונה של יורש העצר של אבו דאבי מוחמד בן זאיד. גורמים מהוואקף, הגוף האדמיניסטרטיבי המוסלמי האחראי על הר הבית, סירבו להגיב למאמצי ישראל לקדם את התיירות מהמפרץ לאתר.
השייח עכרמה צברי, אחד המנהיגים המוסלמים הבכירים בירושלים שכיהן בעבר כמופתי בבירה והדרשן הראשי במסגד אל-אקצא, אמר כי "כל מבקר מחוץ לפלסטין חייב לתאם עם הוואקף, אבל לא נקבל אף מבקר שיגיע מהצד של הכיבוש". הוא הודה שהמבקרים מאיחוד האמירויות אולי לא היו מודעים להסכם המורכב ואמר שהקריאות נגדם היו תגובה של קומץ של בודדים שמחו על כך שהם נכנסו עם אבטחה ישראלי. "הם חופשיים לעשות עסקים עם הכיבוש, אבל כשהם באים לאל אקצה הם חייבים להגיע בתיאום עם הוואקף", סיכם את עמדתו.
חסן נחום אמרה שהרשויות פועלות להבטיח שאמירתים ועולי רגל אחרים יוכלו לבקר באתר בבטחה. "אני לא חושבת שזה יעורר יותר מדי מתחים", אמרה. "מה שאני רוצה זה שהתייר האמירתי הממוצע יעבור חוויה נעימה של ביקור ותפילה במסגד אל אקצה בפעם הראשונה".
