מה קרה כשהטיילת של אילת התרוקנה מתיירים?
בתקופה הזו של השנה, העיר אילת בדרך כלל תוססת ומלאת חיים – אבל נגיף הקורונה הפך את האזור התיירותי שלה בימים אלו לעיר רפאים. מי שניצלו את ההזדמנות היו כמה יעלים, שהגיעו היום בצהריים (ו') באופן חריג לטייל בטיילת.
מי שתיעדה את להקת היעלים מסתובבת בטיילת ליד חוף אלמוג היא פביאנה ויטנברג-שמאי, שעובדת בבית הספר שדה אילת של החברה להגנת הטבע. שם, מסבירים כי אמנם כיום מדובר במחזה יוצא דופן, שהתאפשר רק בזכות העובדה שהטיילת ריקה כעת מתיירים - אך בעבר הרחוק, לפני שהעיר הוקמה, זה היה מחזה שבשגרה.
"היער הקסום" שעליו נבנתה אילת
לפני קום המדינה, שכן במקום שבו נמצאת אילת יישוב בדואי קטנטן בשם אום א-רשראש, ובהמשך הוקמה בו נקודת משטרה בריטית. שאר השטח היה "יער קסום" – בִּיצת מלחה שהשתרעה על פני 12 קמ"ר עם סבך של עצי אשל, קנים וצמחייה עבותה שהעניקו מסתור ושפע מזון לבעלי החיים.
דוד בן גוריון ביקר במקום ב-1934, וחלם להפוך את "הבִּיצה השוממת" לעיר נמל בינלאומית. לצד הפיתוח המואץ של אילת עם השנים, המלחה נפגעה באופן אנוש.
עמיר בלבן, מנהל תחום טבע עירוני בחברה להגנת הטבע, מסביר כי "בימי קדם, כשהיו שיטפונות בחורף והירק היה זורם בנחלי אילת עד הים, היעלים היו יורדים דרך קבע ללחך את העשב הטרי ממש עד החוף. אבל כשבני האדם הגיעו, 'כבשו' את החוף ובנו את העיר – נאלצו היעלים של אילת להסתפק במטמנה שנמצאת בהרי אילת, שם הם ניזונים מזבל, שקיות ניילון ומעט ירק שעולה בצידי הדרכים".
לדברי בלבן, "יש מעט 'צדק פואטי' שאנחנו, בני האדם, כלואים כעת - והיעלים חוזרים אל החוף והגינון, בדיוק בעונה שבה היו נוהגים לעשות כך לפני מאות ואלפי שנים".
בחודשי הסתיו, שימשה המלחה גם "תחנת תדלוק" אחרונה לציפורים נודדות רגע לפני מסע של 3,000 ק"מ במדבר סהרה, בדרכן מהקור של אירופה אל האגמים החמימים ושופעי המזון באתיופיה. אובדן המלחה היה אסון לעשרות מינים של ציפורים נודדות.
בשנות ה-90, כאשר חקלאי קיבוץ אילות דיווחו על כמויות אדירות של ציפורים שמתרכזות בשדות האספסת שלהם, הובן גודל האסון שנגרם למערכת האקולוגית – והוחלט לשקם חלק מהמלחה ולהקים במקום את פארק צפרות.
"אילת סופגת מכה כלכלית אנושה"
בשבועות האחרונים, נגיף הקורונה חיסל סופית את התיירות באילת, שעוד לפני כן נקלעה למשבר עמוק שלא נראה בה הרבה מאוד זמן. העיר נמצאת במצב קשה מאז סגירת שדה דב, ואם זה לא מספיק – הסופה הקשה שפקדה אותה לפני שבועיים גרמה לנזקים כבדים למבנים, לתשתיות ולקטעים מהטיילת. בין היתר, הושבתה לחלוטין המרינה העירונית.
אילת נשענת רובה ככולה על עסקי התיירות, וההגבלות בעקבות התפשטות הקורונה הביאו לסגירת עשרות בתי מלון, אטרקציות, קניונים, מסעדות ומקומות בילוי. עובדים רבים נשלחו לביתם, חלקם לחופשה ללא תשלום וחלקם פוטרו.
בתוך כך, השבוע הודיעה עיריית אילת כי תיאסר באופן מוחלט לינה בשטחים ציבוריים בכל רחבי העיר – בדגש על איסור לינה בחופי הים ואיסור הקמת אוהלים וקרוואנים. זאת, לאחר שאנשים הגיעו אל החופים במקום לקיים את הנחיות משרד הבריאות ולהישאר בבתיהם.
בעקבות המשבר הגדול שעובר על אילת, פנה בשבוע שעבר ראש העיר מאיר יצחק הלוי לראש הממשלה בנימין נתניהו בבקשה דחופה להתערבותו. "אילת סופגת מכה כלכלית וחברתית אנושה", כתב הלוי לנתניהו. "נגיף הקורונה פוגע קשות בכלכלת מדינת ישראל, אך ברור לכל שהנזק לכלכלת אילת הוא הקשה ביותר, וזאת משום הישענות העיר ותושביה על תעשיית התיירות".
ראש העיר של אילת בראיון לאולפן ynet על המצב הקשה בעירו
(צילום: אבי חי, ירון ברנר)
הוא הוסיף: "נכון להיום, משבר הקורונה גרם לסגירת ענף התיירות באילת ומלון אחר מלון נסגרים. לצערי, 'שרשרת המזון' כולה נפגעת והמצב בכי רע".
