בעלי הצימרים ובתי ההארחה דורשים מהמדינה להיכלל בהסדר של פינוי התושבים מהדרום ומהצפון. מנכ"ל מרכז השלטון האזורי בישראל איציק אשכנזי שיגר לשר התיירות חיים כץ ולמנכ"ל משרדו דני שחר מכתב ובו כתב: "נכון להיום, ישנן מאות יחידות אירוח שלא נכנסות להגדרת 'מתקני אכסון' ו'מלונות' שנכללים בנוהלי הפינוי וההפוגה הקיימים. זאת למרות שאלה מאפשרים קליטה מיטבית לאלפי מפונים ומספקים תנאי מחיה עדיפים באופן משמעותי ממלונות עירוניים, בטח לאורך זמן".
עוד כתב אשכנזי כי "מאז פרוץ מלחמת 'חרבות ברזל' ב-7 באוקטובר קולט המרחב הכפרי עשרות אלפי מפונים במתקני אכסון, בצימרים ובמלונות מסוגים שונים. ברור כי יש יתרון משמעותי למרחב הכפרי כמוקד קליטה בטווח הבינוני והארוך. אופי המרחב תורם לחוסן הנפשי של המפונים, אופי המתקנים מאפשר יצירת שגרה הדומה לנורמה המוכרת למפונים, ובפרט מרחבים פתוחים, עצמאות ותחושת שליטה (כביסה ובישול עצמאי), מענה קהילתי תומך, פעולות הפוגה במרחב הפתוח, סדנאות אמנות ועוד.
"על מנת לתת מענה לעשרות אלפי מפונים שעוד יפונו במהלך המלחמה, ועל מנת לתת מענה לאלה מהם שכבר התפנו עצמאית בשלל חשש, אנו דורשים להתאים את ההסדר הקיים למרחב הכפרי במיידי, לטובת הנקלטים ולטובת עסקי התיירות הנמצאים היום בקריסה. יש לשלב את הצימרים ומתקני האירוח אל תוך ההסדר הקיים. את רף האיכות יקבעו מנהלי התיירות של המועצות האזוריות אשר יעבירו את פרטי הצימרים ויחידות האירוח למשרד התיירות".
מנכ"ל מרכז השלטון האזורי בישראל אף סיכם את היתרונות בשילוב צימרים ויחידות אירוח בהסדר המוצע:
"למדינה – עשוי להיות פתרון זול יותר וכן פתרון ציוני וערכי לתמיכה בפריפריה ובמרחב הכפרי.
"למרחב הכפרי – כלכלה מקיימת עבור עסקי התיירות ועסקים נוספים שמחזיקים את הכלכלה המקומית.
"לאורחים – ביחוד למשפחות, יציאה מבתי המלון ההמוניים לסביבה פתוחה, קהילתית, ותומכת".
לסיכום מכתבו כתב אשכנזי: "לכל העסקים יש רצון גדול להמשיך ולתמוך במפונים כל עוד יש צורך, אך מאידך נשחקת עד דק היכולת הכלכלית של העסקים התיירותיים כולם, שכן אין כלל הכנסות וגם האופק קודר ומדאיג מאוד".
ממשרד התיירות נמסר בתגובה כי הם בוחנים את הנושא.
במשרד הביטחון הסבירו כי למעשה כל מי שנמצא באירוח כפרי, והוא תושב של יישוב שזכאי לפינוי, מקבל שיפוי על כל יום שהוא שלא נמצא בבית מלון על חשבון המדינה – 200 שקל למבוגר ליום, ו-100 שקל לילד ליום. כלומר, משפחה עם שני ילדים תקבל בסך הכול 18 אלף שקל בחודש.
"לא יכול להיות שבית ספר שדה שדה בוקר שקלט פה ניצולים מהשעות הראשונות לא ייכנס לשיפוי ויעמוד עכשיו בפני אתגרים תקציביים להמשך"
ערן דורון, ראש המועצה האזורית רמת הנגב שהיה גם אחד מיוזמי המכתב, אמר בשיחה עם ynet: "אני ממליץ למשרד התיירות להגיע כבר לשטח ולראות מה קורה פה. בשלושה שבועות קלטנו במרחב הר הנגב כ-10,000 מפונים מיישובי העוטף ועד אשקלון. קהילות שלמות שנרתמו, אנשי תיירות שנותנים מעצמם מעל ומעבר - מארחים בצימרים ובמקומות הלינה הקטנים, עושים פעילויות הפגה, טיפולים לנפש, דואגים לאוכל - וכל זה ללא עלות למפונים, בהמון אהבה ועל חשבון התיירנים שיש להם אפס הכנסות בתקופה הזו. לא יכול להיות שבית ספר שדה שדה בוקר שקלט פה ניצולים מהשעות הראשונות לא ייכנס לשיפוי ויעמוד עכשיו בפני אתגרים תקציביים להמשך. וגם העתיד לא נראה מבטיח. אף גורם של משרד התיירות עוד לא הגיע אלינו, אני מחכה. יש להם עוד זמן לתקן".
"יש לנו תושבים שבתוך טווח האיום אך אינם בהגדרה של הפינוי שהוא עד שבעה קילומטרים מהגבול. מרביתם ללא ממ"ד ועלינו לדאוג לכולם"
שי חג'ג', יו"ר מרכז השלטון האזורי וראש המועצה האזורית מרחבים, הוסיף ואמר: "יש עדיין מחסור במתקני קליטה, ויש לנו תושבים שבתוך טווח האיום אך אינם בהגדרה של הפינוי שהוא עד שבעה קילומטרים מהגבול. מרביתם ללא ממ"ד ועלינו לדאוג לכולם. נכון להיום, ישנן מאות יחידות אירוח שלא נכנסות להגדרת 'מתקני אכסון' ו'מלונות' שנכללים בנוהלי הפינוי וההפוגה הקיימים, זאת למרות שאלה מאפשרים קליטה מיטבית לאלפי מפונים ומספקים תנאי מחיה עדיפים באופן משמעותי ממלונות עירוניים, בטח לאורך זמן".
כך למשל, בחוות האלפקות שבמצפה רמון מארחים כבר שלושה שבועות בהתנדבות מלאה ללא סיוע המדינה. החווה מספקת חדרי אירוח ל-50 איש שמקבלים במהלך שהייתם גם טיפולים אלטרנטיביים ממטפלים מתנדבים שמגיעים ממצפה רמון. החווה לא מקבלת שום סיוע כלכלי. הם מנסים לגייס תרומות אך בגלל שמדובר בעסק ולא עמותה הם לא מצליחים. "המדינה לא יצרה איתנו שום קשר, אפילו לא בעזרה מינימלית", אמר ל-ynet גיא דביר שהוריו הקימו את החווה. "אנחנו נמצאים במשבר גדול, אנחנו מבינים שבקצב הזה שלא נוכל להמשיך לארח ולהתנדב".
"המדינה לא מסכימה לתת יד ולעזור בכלום, הם אומרים, 'תשלחו את תושבי אשקלון הביתה'. אבל אנחנו לא יכולים לעשות את זה כי אנחנו יודעים שאין להם מקום אחר ללכת אליו"
מלון בהרים יד שמונה במטה יהודה מארח 160 איש, מתוכם 50 ילדים. רוב המפונים מאשקלון, וחלק קטן יותר מהמועצה האזורית שער הנגב. האורחים מקבלים שלוש ארוחות ביום. "המלון כרגע מתקיים על תרומות חיצוניות ללא סיוע מהמדינה", סיפרה ל-ynet סמנכ"לית המלון אפרת טובול. "מפני שרוב המפונים שלנו הם תושבי אשקלון, המדינה לא מסכימה לתת יד ולעזור בכלום, הם אומרים, 'תשלחו את תושבי אשקלון הביתה'. אבל אנחנו לא יכולים לעשות את זה כי אנחנו יודעים שאין להם מקום אחר ללכת אליו".
נדב שמואל, בעל צימרים במושב תרום שבמטה יהודה, מארח על חשבונו כבר שלושה שבועות מפונים מנתיבות, משדרות ומאשקלון, כאשר הקהילה המקומית מסייעת בהסעדת האורחים. "איפה המדינה?", הוא אמר בשיחה עם ynet, "למה היא לא נעזרת בנו? אנחנו ערוכים לקליטת משפחות ויכולים לסייע בהכל. אנחנו מבקשים את המינימום - תנו לנו לארח ותשפו אותנו במינימום הוצאות שיש לנו עכשיו. אנחנו רוצים לעזור".
