סוגרים את "מֵעֵבֶר" במצפה רמון
(צילום: רועי עידן)
"באמצע חודש אוגוסט אנחנו סוגרים את "מֵעֵבֶר" ומקפלים ת'באסטה. אנחנו סוגרים כי המצב חרבנא. אין לנו יכולת להמשיך להחזיק את מעבר בתקופה כזו של אי ודאות", כך מתחיל הפוסט של יניב בר נכון ודן לוי, חברים טובים ועד עוד בערך חודש הבעלים של "מעבר" במצפה רמון.
הפוסט שבו הודיעו על הסגירה:
מי שעבר במועצה המקומית מצפה רמון בשנים האחרונות לא יכול היה להתעלם משלל המקומות המיוחדים שבה, אחד מהם "מעבר" – בית הארחה ומתחם לאירועים. את "מעבר" הקימו יניב בר נכון ודן לוי, זוג חברים מבית הספר גבעת גונן בירושלים. בסוף 2016 שניהם חיפשו תכלית ונפגשו אחרי שנים שלא התראו, מיד הם הבינו שהקשר ביניהם הולך להעמיק ושיחד הם ייצרו את העולם שחלמו עליו, עולם של יצירה ותוכן. "החלטנו להגשים חלום ולהקים מקום שבו נוכל לעסוק במה שאנחנו הכי אוהבים – אנשים והחיבורים ביניהם", מסכימים השניים.
"הגענו לפה והיה ריק וחשוך ועמדנו על הבמה והתחלנו לדמיין כאילו המקום שלנו ומה אפשר לעשות פה ומשם הדברים קרו", נזכר דן כשהוא מצביע על הסטודיו שבו התקיימו הופעות רבות. "בשבילי זה אי של שפיות בתוך העולם הזה שהוא הרבה פעמים קר ומנוכר. יש פה מקום שאנשים יכולים להתקשר קצת לעומק וזה קסם מאוד גדול".
יניב מוסיף ונזכר: "חשבנו שעושים את זה ביג טיים, זה היה חתיכת מפלצת לקחת. נתנו את השם 'מעבר' והרבה אנשים בעיקר מבוגרים קראו לנו 'מעבר לפופיק'". המקום, שמשלב מגוון אפשרויות לינה לקבוצות ולבודדים, אירח שלל הופעות חיות ופסטיבלים של עד כ-500 איש, והיה גם בית של שלושה מסלולי לימוד: קרקס, תיאטרון ומחול – "גם מארחים תוכן וגם יוצרים תוכן". המקום היה אבן שואבת לרבים שבמקרה ביקרו באזור ורצו ליהנות מחוויה אחרת, לאלו שהגיעו במיוחד, לישראלים, תיירים מכל העולם, מקום של כולם.
לתקופה מסוימת העסק שגשג. בחודש מרץ האחרון הם הרגישו שהם על גג העולם ואז הגיע נגיף הקורונה וטרף את הקלפים. ההגבלות וההנחיות הביאו עימם ביטולים של מופעים ופסטיבלים ושל הזמנות רבות דווקא בעונה החמה ביותר. אחרי הגל הראשון היה נראה שיש מקום לתקווה, אבל אז חזרו ההגבלות שלא מאפשרות לעסק להמשיך להתקיים.
"אני מרגיש ששום כוח בעולם לא צריך למנוע ממך לעשות את הדברים שאתה רוצה וחולם וזה מוזר והזוי לפרק", אומר דן. "במיוחד שבמרץ האחרון היינו כבר בהצלחה והתפוצצות גדולה. זו תחושה מעורבת כזו. זה הכל מהכל". כשיניב מסתכל על המקום, שהשקיעו בו את ארבע השנים האחרונות ובנו במו ידיהם, הוא אומר: "המקום הזה היה כל מה שרציתי לעצמי לחיים. יש בי עצב עצום לשחרר אותו. זה שיעור ענק בשחרור שליטה. לא משנה כמה אתה יזם, מנהל ואסטרטג".
סגירת "מעבר" מסמל עבור השניים סוף מסלול כנראה גם במצפה רמון. "בת זוגתי בהריון ורצינו לבנות שטח ב'בני ביתך'", אומר יניב, "רגע לפני חשבתי שאני פה ל-20 שנה וטראח – ביום אחד הכל השתנה. זו כאפה שהיא כל כך מהממת שאני מרגיש שאני עדיין לא מעכל אותה".
מעבר בימים יפים יותר:
עכשיו, כשקיבלו כבר את ההחלטה, הם הודיעו לכל החברים והלקוחות, "אנחנו נכנסים למוד של קיפול וסגירה. מזמינים אתכם לבוא ולהתארח". לקראת סוף חודש יולי הם מתכננים כמה מסיבות קטנות במגבלות הקורונה כדי לאפשר לכולם להיפרד. עבור תמרי כספרי ממושב חירות המקום היה לה כמו בית בתקופה מסוימת. "זה היה לי ברור שאני חייבת להגיע להיפרד", היא מספרת. "זה כאילו לוקחים לי מקום שהוא גן עדן עלי אדמות. מי שלא חווה איתי את התקופה שהייתי כאן לא יבין את העוצמות. זה לקחת מקום שאין לו תחליף".
סגירת "מעבר" מסמלת אולי סנונית ראשונה במצפה רמון של עסקים שנגיף הקורונה פגע בהם קשות ועכשיו נמצאים על סף קריסה. חלקם יצליחו אולי לשרוד, אחרים כמו "מעבר" ייאלצו לסגור את שעריהם.
