(צילום: ירון ברנר, אורי דוידוביץ)
בזמן שרוב ענפי המסחר והייצור כבר מתחילים לחזור לפעילות, וענפים אחרים נמצאים על שולחנות הדיונים – ענף התיירות עדיין כלל לא מסוגל לראות את האור שבקצה המנהרה. "מי יודע כמה זמן נאלץ להישאר בלי פרנסה?", תוהים מדריכי הטיולים, שהיו הראשונים לאבד את עבודתם, וכנראה גם יהיו האחרונים לחזור אליה.
התיירות הנכנסת הייתה הראשונה לקרוס, כשנתב"ג החל להיסגר בפני זרים עם התפרצות מגפת הקורונה בסוף פברואר. "איבדתי את העסק שלי לחלוטין, התרסקות מוחלטת", אומר שי זלאיט, בעל חברת Matan Travels שמתמחה בהפקת חופשות בוטיק בארץ - במיוחד לאורחים חשובים של חברות.
8 צפייה בגלריה
(מימין לשמאל: שי זלאיט, איתמר בן דוד, דוד קוטק, יאיר קדמן ואריאלה פלד. "מהכנסה בטוחה - לאפס הכנסות")
"תיירות זו עבודה עונתית שבאה בגלים. אחרי ינואר ופברואר שהם חודשים חלשים, חיכיתי למרץ כמו אוויר לנשימה", מוסיף זלאיט. "היומן שלי היה מלא מאמצע מרץ ועד יולי, אבל כל ההזמנות בוטלו חצי שנה קדימה. הקורונה העבירה אותי ברגע ממצב של הכנסה בטוחה והוצאות בהתאם כמו משכנתה וליסינג - לאפס הכנסות. כל חודש אני נכנס לבור של 12 אלף שקל וכבר נאלצתי לקחת הלוואה מהבנק".
זלאיט, בן 42 מתל אביב, הקים את העסק התיירותי שלו אחרי ששב לארץ מעשר שנות מגורים בניו יורק. "שמתי לי למטרה לשלב בין האהבה שלי לארץ ולהיסטוריה, לבין העבודה – והפכתי להיות מורה דרך", הוא מספר.
"בשבע השנים האחרונות, גם כמדריך וגם כבעלים של חברת תיירות קטנה, הצלחתי לחבר אלפי אורחים מחו"ל אל החוויה הישראלית ולייצר שינוי תודעתי עבורם בכל מה שקשור לישראל. עבורי זו שליחות לכל החיים, אבל עכשיו אני מובטל", הוא אומר בכאב. "אני מחפש עבודה אחרת, כי אין לדעת אם ומתי התיירות תחזור. כואב לראות מפעל חיים קורס, אבל אני נאלץ לחשב מסלול מחדש, לבינתיים לפחות".
איתמר בן דוד (35), מורה דרך מזמר זה 14 שנה, הספיק עוד להדריך קבוצות תיירים מחו"ל בתחילת חודש מרץ. "מאז כל הטיולים בוטלו או נדחו למועד לא ידוע. עשרות ימי טיול בשווי של עשרות אלפי שקלים התאדו", הוא מספר. "נאלצתי לבטל תוכניות כלכליות שהיו לי כמו רכישת רכב ודירה".
עם זאת, בן דוד, תושב ירושלים, מצליח לשמור על אופטימיות: "את החודש וחצי האחרונים ניצלתי לקידום פרויקטים של תוכן ודיגיטל שעד כה פיתחתי על אש קטנה - הדרכות עצמאיות לסלולר, סיורים בצילומי 360 מעלות, לימוד פרשת שבוע ביוטיוב וכמובן סיורים בזום".
לפני פסח ובמהלך חול המועד הדריך בן דוד כ-20 סיורים בזום, שבהם השתתפו כ-500 יוזרים – ויותר מאלף איש. "הפורמט הזה עובד מצוין, הוא אינטראקטיבי, מאוורר את הילדים והמבוגרים שתקועים בבית, ויש כבר הרבה פניות מיזמים ומלקוחות בארץ ובחו"ל", הוא מספר.
"במקביל אני מנסה לעודד את עמיתיי המדריכים לפתח את התוכן שלהם, ללמוד את הפורמט ולהתגבר על הטכנופוביה - כי ככה החיים שלנו הולכים להיראות בתקופה הקרובה. הסיורים בזום הם מוצר חדש שיאפשר לנו להגיע לקהלים חדשים שלא יכולים, מסיבות בריאותיות וכלכליות, להגיע לארץ, וזה גם כלי פרסומי-שיווקי רב עוצמה".
"מדריכי תיירות החוץ מבינים שהם בעצם בסוף השרשרת"
ההגבלות על העוברים בנתב"ג וחובת הבידוד שחלה על השבים מיותר ויותר מדינות הביאה בתחילת מרץ גם להפסקה כמעט מוחלטת של תנועת הישראלים שנסעו לחופשות וטיולים בחו"ל. מי שנפגעו קשות הם מדריכי הטיולים שהובילו קבוצות מאורגנות של ישראלים ליעדים שונים בעולם – רבים מהם פנסיונרים שהפכו את האהבה לטיולים לעיסוק יומיומי, אך כעת נאלצים לשהות בבידוד ולהמעיט ביציאות מהבית.
"בזמן הזה הייתי אמורה להיות בטיול חווייתי על ספינת נהר באזור הריין, צופה יחד עם חברי הקבוצה בנופים משגעים ובמראות עוצרי נשימה", מספרת אריאלה פלד בת ה-72, מדריכת טיולים בחברת "קרוז תור" – שמתמחה בטיולים המשלבים שיט.
פלד, תושבת אלפי מנשה, עובדת כבר 35 שנים כמדריכת טיולים. "ביום אחד הכל נעצר ונשארנו ללא פרנסה. הימים והשבועות חולפים, סגר רודף סגר, ואנחנו מדריכי תיירות חוץ מבינים ומפנימים בחשש גדול שאנחנו בעצם בסוף השרשרת", היא מוסיפה.
"מפעלים וחברות יחזרו לעבוד, חנויות לאט לאט ייפתחו וחקלאים יחזרו לעבד את אדמתם, תלמידי בתי הספר בסוף ימצאו את עצמם במתכונת כזו או אחרת על ספסל הלימודים, התחבורה הציבורית תתחדש ואפילו חלק מבתי המלון בארץ יחזרו לתפקד. לאט לאט יגיעו גם תיירי הצליינות לארץ הקודש, אולי כדי להודות לאל שהציל אותם מהקורונה", מתארת פלד. "אבל אנחנו, מדריכי הטיולים בחו"ל, מי יודע כמה זמן נאלץ להישאר בבית ללא עבודה, מי יודע מתי יפתחו מדינות יעד את שעריהן לתיירים?".
דוד קוטק, גם הוא מדריך טיולים ב"קרוז תור", חזר לארץ באמצע ינואר אחרי שהדריך טיול שיט במזרח אסיה - ממש במקביל לתחילת התפשטות הקורונה באזור. "כעת אני יושב בביתי, יום רודף יום ואין עבודה באופק. כבר 90 יום שאני לא עובד", הוא מציין.
קוטק, בן 61 וגר ברעננה, עוסק בהדרכת טיולים כבר 22 שנה. "במהלך עבודתי כמעט שלא הייתי רואה את משפחתי היקרה בתקופת הקיץ בגלל כמות הטיולים. אני לא זוכר מתי בעשורים האחרונים ישנתי צהריים וקמתי כל כך מאוחר בבוקר כמו בימים אלו", הוא מספר. "התואר 'מובטל' מקשה עליי כספית, רגשית ומנטלית. אדם שיש לו עבר מפואר והווה מלא פעילות, וכעת לא יודע מה יהיה עתידו מבחינת עבודה – זו בעיה קשה. כל מה שנותר לי הוא להיות אופטימי ולקוות לימים טובים מאלה בעתיד הקרוב".
"הקורונה פרצה דווקא בעונת טיולי הטבע"
גם ענף תיירות הפנים עדיין לא מצליח לראות את עצמו חוזר לשגרה. למרות פנייה משותפת של החברה להגנת הטבע ואיגוד רופאי בריאות הציבור לממשלה בבקשה לאפשר לציבור יציאה אל הטבע ואל המרחבים הפתוחים – הטיולים בארץ עדיין מקוטלגים תחת תחומי התרבות והפנאי, יחד עם מסעדות, בתי קולנוע ותיאטראות - שצפויים לחזור לפעילות רק בסוף התהליך.
"כששאר העבודות יחזרו לאט לאט לשגרה, נדמה שמקצועות הפנאי, ובטח הטיולים שבהם מתקבצים הרבה אנשים יחד, יהיו מהאחרונים לחזור", מעריך יאיר קדמן (31), מדריך סנפלינג וטיולים אתגריים ב"טיולי רדיוס".
קדמן, תושב רמת גן ומורה דרך זה חמש שנים, יצא לחל"ת כבר בתחילת ינואר – מיוזמתו – כדי להגשים חלום: "יצאתי למסע של 2,000 קילומטרים לאורך הארץ, בערך פי שניים משביל ישראל. חיברתי שבעה שבילים ארוכים ועוד כמה קטעי מישור ותיעדתי את המסע הזה בסרטונים".
את המסע סיים קדמן כמה ימים לפני חג הפסח, כשגם טיולים בטבע כבר נאסרו במסגרת ההגבלות. "לפני שיצאתי, היומן לפסח היה מלא. אבל הכל כמובן בוטל", הוא מספר. "הוראת דרך והובלת טיולי שטח היא תחום עיסוק עונתי. אם כל החורף לא עבדתי בגלל מזג האוויר וחייתי על חשבון ההכנסות שלי מהעונה הקודמת, כעת המשבר החדש הגיע בדיוק כשאני כבר חי על אדי הדלק. הקורונה, שהתפתחה לה במהלך החורף ופרצה עד כדי בידוד חברתי באביב, הובילה אותי להישאר בבית דווקא כשהאנשים מתעוררים מ'שנת החורף' ורוצים לנצל את הימים החמימים לטיולים בטבע".
פורסם לראשונה: 09:20, 23.04.20
